הרב בנימין בירצווייג שליט"א
האם יש 'פטנט' לקיים מצות סוכה גם בעת ירידת גשמים?
ישנן שתי אפשרויות למנוע כניסת מי גשמים לתוך הסוכה, אחת מהן פוסלת את הסוכה לכתחילה, ואחת מהן, יש שהכשירו על ידה ישיבה בסוכה בעת ירידת הגשמים:
א. אם אדם עושה סכך עבה מאד המורכב משכבות רבות, כדי שגם אם ירד גשם, הוא לא יחדור לסוכה, ובכך יוכל לקיים מצות סוכה גם בעת ירידת גשמים, כתב המשנ"ב (סימן תרלא ס"ק ו) שסוכה זו פסולה לכתחילה, משום שהיא נראית כבית, ויש בזה גזירת בית.
ב. ישנם כאלו שמצאו 'פטנט' מעניין למנוע ירידת הגשמים לתוך הסוכה, שעושים שתי שכבות של חצאי קנים העשויים כמרזב, ומורכבים זה על גבי זה, באופן שפני הקנים התחתונים כלפי מעלה, וכנגד האויר שביניהם מונחים על גביהם חצאי קנים שפניהם כלפי מטה, ובשעה שיורד גשם, המים יורדים על הקנים העליונים, ומשם זורמים לקנים התחתונים העשוים כמרזב, ומשם אל מחוץ לסוכה, ויוצא שאדם יוכל לשבת בסוכה בעת ירידת הגשמים ולא יכנס גשם לסוכה ויוכל לקיים מצוה סוכה בהידור.
דעת הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סימן סא) שהסוכה כשרה, ומשום שיסוד הפסול של סוכה שאין גשמים יורדים לתוכה [לדעת ר"ת] הוא משום שבכך שמוגנת הסוכה בסכך עבה שמונע ירידת גשם לתוך הסוכה, נחשבת הסוכה כבית ופסולה, אבל בסכך כזה העשוי משתי שכבות שיש ביניהם רווח ואף אפשר לראות דרכם את הכוכבים, רק שיש פטנט המונע מהגשם להיכנס לסוכה, זה אינו נראה כבית, אלא כסכך, ולכן מותר ואף חובה לשבת בסוכה גם בעת ירידת הגשמים, ולברך ברכת לישב בסוכה. וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה סוכות פ"ח ס"ו) והגר"ח קנייבסקי (קובץ יד הרש"ז עמוד נא). אכן, דעת הגר"ש וואזנר (שבט הלוי ח"ז סימן ס אות א) שאף אם להלכה הסוכה כשרה, מ"מ אין לכתחילה לייצר סכך כזה ולהתחכם לעשות דבר נגד הצורה הפשוטה של מצות סוכה.
מצאנו דעות שחלקו על היתר זה, דעת הגר"י וייס (מנחת יצחק מובא בשו"ת קנה בשם ח"ב סימן כו-כז) שנראים הדברים שסוכה זו פסולה, וכן היא דעת הגר"מ ברנסדורפר (שם). וכן דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני סוכות פ"ו ס"ק ג), שיתכן שסוכה זו פסולה, כיון שסכך זה מונע את כניסת הגשמים בקביעות ודומה לסוכת קבע.
מה הורה החזו"א כשראה שקטן זורק ענפים על סוכתו כדי לסככה?
חידוש דין התחדש בהלכות עשיית סוכה, שאין צריך לעשות הסוכה לשם מצות חג סוכות, אבל צריך שתעשה הסוכה לשם סוכה והיינו שתיעשה לשם צל שתחתיה, ולא לשם צניעות וכדו'.
ומטעם זה הותר לצאת ידי חובת סוכה בסוכת שעשאה גוי או אשה או סוכה של רועים או שומרי שדות, שכל סוכות אלו אף שלא נעשו לשם מצוה, אם נעשו לשם צל שתחתיה, כשרות לצאת בהן ידי חובת מצות סוכה.
וכיון שעיקר מצות סוכה זה הסכך שעליה, א"כ יוצאת הלכה מעניינת ומעשית, שמותר לבן קטן פחות מי"ג שנים, הרוצה לעזור לאביו בבניית הסוכה, להניח הסכך על הסוכה.
אכן, לכתחילה כבר כתב המשנ"ב בהלכות לולב (סימן תרמט ס"ק יד, ובשעה"צ ס"ק טו) שאף שמותר לאגוד הלולב ע"י גוי או אשה או קטן, מ"מ לכתחילה טוב להיזהר שיאגדנו מי שהוא בר חיוב. ודין זה כתב הביה"ל גם לגבי עשיית סוכה, בהלכות ציצית (סימן יד סעיף א ביה"ל ד"ה להצריך, ובמשנ"ב ס"ק ד) שאף שמן הדין יכול הקטן שהוא לא בר חיוב, לעשות הסוכה או הציצית, אבל ראוי ומן הנכון לעשותם על ידי בן י"ג שהוא בר חיוב.
וכן הורה החזו"א (חוט שני סוכות עמוד רא), שאף שאין כוונה לקטן, מכל מקום מעשה יש לו, וכאן הרי ניכר מתוך מעשיו שעושה הסכך לשם צל, ולכן מסתבר שקטן כשר לסכך את הסוכה, ומ"מ כשאפשר לתקן על ידי הנחת הגדול, ראוי לתקן.
ומעשה שאירע אצל החזו"א, שבעת סיכוך סוכתו, זרק קטן פחות מי"ג שנים כמה ענפים על סוכתו, והסתפק החזו"א בדבר, והגביהו את הסכך והחזירוהו (אורחות רבינו ח"ב עמוד רכ).
האם מותר לתלות פירות שביעית לנוי סוכה? ומה הדין בפירות ערלה?
כתב השל"ה (הובא במשנ"ב סימן תרלח ס"ק יא) שראוי לייפות את הסוכה בקרמין וסדינים, ולתלות בה פירות חשובים.
עכשיו שאנו עומדים בסיומה של שנת השבע שנת השמיטה, מתעוררת שאלה מעניינת, האם מותר לתלות בסוכה פירות שיש בהן קדושת שביעית, שהרי על ידי כך ייאסרו הפירות לאכילה למשך שבעת ימי החג, כיון שהם נאסרים כנוי סוכה ומוקצים למצוותם, וא"כ נעשה כאן לכאורה הפסד לפירות שביעית לשבעה ימים אלו?
הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פ"ז סכ"ג) כתב שאף שנאסרים הם לאכילה לשבעת ימי החג, מכל מקום כיון שלאחר ימי החג יחזרו להתירם, כבר לא נחשבים הימים שהם נאסרים לאכילה כהפסד לפירות, ולכן מותר לתלותם בסוכה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (משפטי ארץ שביעית פכ"ד הערה 2, אשרי האיש ח"ג פכ"ד אות לה) שאם ידוע שלא יתקלקלו כלל בימי החג, ויהיו ראויים לאכילה לאחר החג, מותר לתלותם.
ויש שרצו להתיר לתלותם, אף אם יש חשש שיתקלקלו בימי החג, כיון שזה לא הפסד ודאי, וגם מטעם שאינו אלא גרמא, אכן בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן קיט) כתב שאף שיש לצדד להקל מטעמים אלו, מכל מקום למעשה אין להקל כיון שכמה פוסקים החמירו בדין גרם הפסד בפירות שביעית.
ולתלות פירות ערלה לנוי סוכה, כתב הגר"ש קמינצקי (קובץ הלכות סוכה פי"ב ס"כ) שמותר, ואינו נחשב שנהנה מפירות ערלה, שהם איסורי הנאה, מפני שהנאתו מהפירות התלויין בסוכה, אינם מעצם הפירות אלא ממראיהן, והנאה ממראה הפירות, אינה נחשבה כהנאה, ואין על מראה איסור הנאה [וראה עוד בספר משפטי ארץ עמוד 80 שהביא שיש אוסרים].
נורות הנכבות ונדלקות [שנעשו עבור הנכרים ליום אידם] האם מותר לתלותם בסוכה לנוי?
יש הנוהגים לתלות בסוכתם לנוי סוכה, נורות הנכבות ונדלקות לסירוגין, שבמקורם נעשו עבור קישוטי העצים ביום אידם של הנכרים, וכיון שכן יש להסתפק האם מותר או ראוי לשים בסוכה כנוי של דבר מצוה, דבר שנעשה לשם עבודה זרה ומשתמשים בו כקישוט של עבודה זרה רח"ל?
בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סימן נז) כתב, שמותר להשתמש בהם לנוי סוכה, כיון שהם לא היו בבית העבודה זרה, וגם בתי החרושת עצמם עושים לשם כל דבר, ומה גם כיון שזה נעשה על ידי מכונות ולא על ידי אדם כך שלא היתה כאן מחשבה בעשיה לשם עבודה זרה. ודעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פכ"ד אות כט) שמן הדין מותר הדבר, אלא שמכוער לתלות בסוכה דבר שנעשה עבור עבודה זרה.
*נדונים הלכתיים אלו נכתבו על מנת לעורר לב הלומדים, ולהלכה יש לעיין במקורות. והובאו בביאורים ומוספים משנה ברורה מהדורת 'דרשו'.
לשליחת תגובות לכותב הטור, כתבו ל: [email protected]