שאלה: מי שברך על ארבעת המינים כפי המנהג שהאתרוג הפוך בעת הברכה כדי שקיום המצוה יהיה אחר הברכה, ולאחר הברכה נענע את ארבעת המינים ושכח להפוך את האתרוג, וכבר התחיל לומר הלל ואז נזכר שלא קיים את המצוה בנענוע – האם צריך לברך פעם נוספת, כיון שדיבר בין הברכה לקיום המצוה? וכן – האם יברך 'על נטילת לולב', או שכיון שהלולב היה ישר כדינו יצא ידי חובת נענוע הלולב, וצריך לברך 'על נטילת אתרוג'?
תשובה: כתב הרמ"א סי' תרנ"א סי"ב שאם נטל ארבעת המינים בזה אחר זה, נוטל הלולב תחלה ואח"כ את האחרים ומברך על נטילת לולב ופוטר את הכל, אך אם שח ביניהם צריך לברך על כל אחד ברכה נפרדת: על האתרוג 'על נטילת אתרוג', על ההדס 'על נטילת הדס' וכו'. והביה"ל כתב שבאופן זה יחזור ויטלם כולם, ובשעה"צ (ס"ק ע"א) נסתפק אם יברך 'על נטילת הדס וערבה ואתרוג' או 'על נטילת לולב', והברכי יוסף כתב לחוש לדעת כמה ראשונים הסוברים שגם אם שח אינו צריך לברך, והביה"ל דחה את דבריו.
ומו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א הורה, שאם דעתו לנענע בהלל אין ההלל נחשב הפסק כיון שלא הסיח דעתו מן המצוה. אך אם הוא בחור שאינו מנענע בהלל, יצטרך לחזור ולברך. כמו כן דעתו לחוש לדברי הברכי יוסף ולא לברך מספק אם שח בין אחד לשני.