האם יהודי וגוי הגרים בחצר צריכים עירובי חצרות ?

ט' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ט"ז- סעיף י"ח

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם שכירים ולקיטים נחשבים בעלים?על מה כתב המ"ב שיש טעות סופר בדברי השו"ע? ומה הדין כאשר גוי השכיר את רשותו לגוי אחר האם עדיין אפשר לשכור את הרשות מהמשכיר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף ט"ז – סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

גוי שיש לו שכירים או לקיטים שגרים בבית שלו, ולכל אחד ואחד יש חדר בפני עצמו, הדין הוא, שאותם יהודים אינם אוסרים אחד על השני, ואינם צריכים לערב ביניהם עירובי חצרות, ומסביר המ"ב, הייתי חושב, שכיוון שאותם שכירים ולקיטים נחשבים כמו בעה"ב, והראיה, שאפשר לשכור את רשות הגוי לא רק מהגוי עצמו, אלא גם משכיריו ולקיטיו של הגוי, ממילא הייתי חושב שהם מוגדרים כבעלים, והם אוסרים אחד על השני, קמ"ל שאותם שכירים ולקיטים אינם נחשבים כבעלים, וחז"ל הקלו שאפשר לשכור את רשות הגוי גם מהשכירים והלקיטים, אבל לא שהם נחשבים כבעלים לעניין שהם אוסרים אחד על השני, ומוסיף המ"ב, שאותו הדבר אם הם גרים בחצר אחת עם יהודים נוספים, והיהודים רוצים לערב ביניהם כדי שיהיה מותר להם להוציא מהבתים אל החצר המשותפת, השכירים והלקיטים שגרים בחצר בבית הגוי, אינם צריכים להצטרף עם שאר בני החצר בעירובי חצרות, כי הם לא בעלים, ואע"פ שאמנם אפשר לשכור את הרשות של הגוי גם מהם, זה קולא מיוחדת שחז"ל הקלו, אבל לא שהם נחשבים כבעלים.

מסיים השו"ע, 'דשכירות של אינו יהודי אינו אוסר אם שכרו מבעה"ב', המ"ב אומר, שיש כאן טעות סופר, וצריך לגרוס, 'ושכירו של אינו יהודי', וכוונתו לומר, שגוי שיש לו שכיר שגר איתו בבית, הדין הוא, שלא צריך לשכור את רשות הגוי גם מהשכיר, וס"ד אמינא שאפשר לשכור את רשות הגוי גם מהשכיר, נמצא א"כ שהשכיר נחשב כמו בעלים, וא"כ לא מספיק מה ששוכרים את רשות הגוי מבעה"ב, אלא צריך לשכור את רשות הגוי גם משכירו של בעה"ב שגר באותה חצר, קמ"ל שלא, ואמנם חז"ל הקלו שאפשר לשכור את הרשות גם משכירו של הגוי, אבל לא לעניין זה שהוא נחשב כבעלים וצריך לשכור גם ממנו, אלא מספיק לשכור מהגוי בלבד.

שתי חצרות זו לפנים מזו, חיצונה ופנימית, ובני הפנימית יש להם דריסת רגל אצל החיצונה, וישראל וגוי בפנימית, וישראל יחיד בחיצונה, או, ישראל וגוי בחיצונה וישראל בפנימית, ואפילו גוי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה, אוסר, מכיוון שדריסת רגלם של בני הפנימית על החצר החיצונה, נמצא א"כ, שבחצר החיצונה גרים שני יהודים וגוי, ולא משנה איפה בפועל היהודי והגוי גרים, בכ"א, כיוון שלפנימית יש דריסת רגל על החיצונה, נחשב הדבר כמי שבחיצונה גרים שני יהודים וגוי, וצריכים עירובי חצרות ושכירות מקום, והמ"ב אומר, שזה הכל ביחס לחצר החיצונה, אבל ביחס לחצר הפנימית, יהודי שגר בחצר הפנימית, אפילו שהוא גר עם גוי, הוא לא צריך לא עירוב ולא שכירות מקום, כי יהודי וגוי שגרים בחצר אחת, היהודי לא צריך עירוב חצרות ושכירות מקום, ומכיוון שלחיצונה אין דריסת רגל על הפנימית, יוצא א"כ, שבפנימית גרים רק יהודי וגוי, וכדי שיוכל להוציא כלים מהבית אל החצר, הוא לא צריך עירובי חצרות ושכירות מקום, ומותר להוציא כלים מהבית שלו לחצר הפנימית, אבל ביחס לחצר החיצונה, כיוון שהם עוברים דרכה, נחשב הדבר כמו שגרים בה שלשה, שני יהודים וגוי.

יש מי שאומר שאפילו גוי בפנימית וישראל אחד בחיצונה, אוסר, ומבאר המ"ב, שהם חוששים למראית עין, והם סוברים שאפילו באופן כזה שגר גוי בפנימית וישראל אחד בחיצונה, שלכאורה זה ישראל וגוי שלא צריכים עירובי חצרות ושכירות מקום, כ"ש כשהם גרים בחצרות נפרדות, אבל יש כאן בעיה של מראית עין, שהרי לא תמיד אנשים יודעים מה קורה בחצר הפנימית, ויחשבו שבפנימית לא גר גוי אחד, אלא גר גוי עם עוד יהודים נוספים, והם רואים שמותר לטלטל בחיצונה, ויבואו לטעות ולומר, שגם יהודים שגרים עם גוי בחצר אחת, לא צריכים שכירות מקום, לכן גזרו חז"ל לשיטה זו, שהם אסורים עד שישכרו מקום, אבל המ"ב מביא, שהלכה לא כאותם י"א.

בעה"ב גוי שהשכיר את ביתו לגוי, בשני אופנים אפשר לשכור גם מהמשכיר, וזה באופן שיש לו רשות, והמשכיר שייר לעצמו זכות להניח חפצים בבית שהוא השכיר, כיוון שזה כמו שכירו ולקיטו, שמכיוון שיש להם רשות להשתמש בבית בעה"ב, אז אפשר לשכור מהם, כך גם כאן, ואופן נוסף כאשר המשכיר יכול לסלק את השוכר, והמ"ב מסביר, שאפילו אם בפועל לא הניח חפצים באותו בית, ואפילו לא סילק את השוכר, אבל עצם העובדה שיש לו את הזכות לכך, זה עצמו מקנה לו את היכולת להשכיר את הרשות ליהודים, ואם לא מתקיימים אף אחד מן התנאים, אינו מועיל אא"כ ישכרו מהשוכר, אבל מהמשכיר א"א לשכור, כי אין לו שום קשר עם הבית הזה.

גם אדם אחר שיש לו זכות בבית הגוי להניח בו חפצים, אפשר לשכור ממנו את הרשות, וכמו שכירו ולקיטו, ומוסיף המ"ב, שכאשר אפשר לשכור מהמשכיר, זה גם כאשר השוכר גר באותו בית, כיון שיש לו זכות בבית שהוא השכיר, אפשר לשכור גם ממנו.

סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים