הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד – מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
מכירת שטרי חוב וצ'קים
בסוגייתנו במסכת בבא בתרא דף ע. מבוארים דרכי הקניינים במכירת שטרות, וכפי שנפסק להלכה בשו"ע חו"מ סי' ס"ו אין השטר נקנה במסירה לחוד רק כשכותב עליו עוד שטר.
הדבר נוגע בימינו מאוד בפריטת צ'קים. המוכר שטר מוכרו בדרך כלל בפחות מהסכום שכתוב בו, למשל שטר חוב על 100₪ נמכר ב-95₪, ואם השטר לא נקנה יוצא שהכסף ששילם 95₪ הוא בתורת הלוואה, ומקבל בתמורה 100₪ ששייכים למוכר [כיון שלא היה קנין המועיל], ויש בזה איסור ריבית, והדבר מבואר בש"ך ביו"ד סי' קע"ג סק"ח בשם הגהות אשר"י שצריך למכור את השטר בקנין גמור, ואז אומרים ששווי השטר שוה פחות מהסכום שכתוב בו, אבל אם אינו עושה קנין גמור, יוצא שהחוב בחזקת המוכר, והקונה שנתן מעותיו בתורת הלוואה גובה יותר ממה ששילם.
תנאי נוסף במכירת שטרות, כתב השו"ע סי' קע"ג ס"ד שאין אחריות למוכר על השטר, כי אם יש אחריות, שאם לא יצליח לגבות מהלווה יחזיר את הכסף, יוצא שהחוב ברשות המוכר, ואז כאשר הקונה נוטל יותר ממה ששילם – זוהי ריבית.
מעתה נדון בפריטת צ'קים המצויה בזמננו, שפורטים צ'ק בצ'יינג' והפורט גובה אחוז וחצי, כלומר שעבור צ'ק של 1000₪ נותן רק 985₪ ומרוויח לעצמו 15₪, ולפי האמור יש בזה שאלה של ריבית, כיון שלא עושים קנין המועיל בשטרות, ובדרך כלל האחריות היא על נותן הצ'ק, שאם יחזור הצ'ק מחוסר כיסוי – הצ'יינג' תובע את זה שנתן לו, ולא רק את בעל חשבון, ובאופן זה מבואר בשו"ע שזה ריבית.
עוד אמר מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א, שצ'ק לא נוהג בו דין מכירת שטרות כלל, כיון שאינו חוב הניתן להעברה, כמו כן לעיתים, לא רק צ'ק דחוי נחשב הלוואה, אלא גם בצ'ק מזומן מתבצעת הלוואת כספים, עד הזמן שיפקיד את הצ'ק בבנק, כמבואר בתוס' ב"מ מו. שגם הלוואת כסף לשעה נחשבת הלוואה, כ"כ בספר ברית פנחס פ"א סעיף ט', אלא שמותר לצ'יינג' ליטול שכר טירחא וזה לא ריבית.
שיעור שכר טירחא המותר בצ'יינג', הוא כמה שהיה לוקח גם אם ישלם את הכסף לאחר שיפקיד את הצ'ק, לדוגמא אם בעל הצ'ק יבקש מן הפורט שטר על הסכום, וישלם לו רק לאחר הפקדת הצ'ק, אם אז היה לוקח אחוז וחצי, מותר ליטול סכום זה גם כאשר משלם מיד, אבל אם נוטל אחוז גבוה יותר בצ'ק דחוי מאשר צ'ק מזומן – זה אסור משום ריבית, וחייבים לעשות זאת רק בדרך של היתר עיסקא.
חשוב לדעת, שכיום ב"ה הרבה מהצ'יינג'ים יודעים, שיש בזה איסורי ריבית ויש ברשותם היתר עיסקא, אך לא תמיד זה מועיל, כי "היתר עיסקא" אינו כמו "ברכת שהכל שפוטר הכל". הבסיס של היתר עיסקא הוא, שכשמלוה כסף, נותנו בתורת השקעה שמכניסה רווחים, ומתחלק עם המקבל ברווחים, אך אם נוטל אחוזים גבוהים, כגון שלוש אחוז ליומיים, שזה לא סביר שהלקוח הרוויח כל כך, בזה לא מועיל היתר עיסקא.
צ'קים של מט"ח [מטבע חוץ] – בעבר היה לוקח כשבועיים עד שפודים אותם, ולכן היו לוקחים עליהם עמלה גבוהה, אך כיום פודים אותם בדרך סריקה תוך יומיים, ומשום מה יש מהצ'יינג'ים שעדיין לוקחים עליהם עמלה גבוהה, ויש בזה ריבית. העצה לכך היא, שיודיע לו שיתן לו את הכסף לאחר הפקדת הצ'ק, שאז אין הלוואה.
שאלה יסודית נוספת, בפריטת צ'ק דולרי לשקלים, ששער הדולר יכול להשתנות מרגע הפריטה עד שהצ'יינג' מקבל את הכסף בפועל, ואם למשל נתן צ'ק של 100₪ כשהדולר היה 3.70 וכשקיבל את הכסף עלה ל 3.80, נמצא שקיבל יותר עבור מה ששילם, והעצה בזה שכשפורט צ'ק דולרי לשקלים, יתן ביד הלקוח סכום הדולרים הרשום בצ'ק ואח"כ יחזור הלקוח וימכור לו את הדולר בשקלים, שאז זה כמו שזה כמו הלוואת דולרים כדי לקבל דולרים שמותר כאשר יש ברשות הלווה דולר אחד בשעת ההלוואה, אך אם נותן מיד שקלים, יוצא שמלווה שקלים ומקבל דולרים השווים יותר ממה ששלם ואסור משום ריבית.
ויעויין עוד בספר ברית פנחס למו"ר הגרי"ד וינד שליט"א פי"ז סעיף י"א ואילך, ועוד האריך בספר התשובות חלק ב' בדיני ריבית לחלפנים באריכות ובבהירות.
המורם מכל האמור:
א. שטרות נקנים ע"י כתיבה ומסירה ואינם נקנים במסירה לבד.
ריבית בפריטת צ'קים
ב. צ'קים בימינו אינם נקנים במסירה לבד ויש הדנים שיועיל בתורת סיטומתא שזה קנין מנהג הסוחרים, לכן גם כיום שעושים הסבת צ'ק יחשב קנין סיטומתא, אך כשפורט צ'ק בפחות משוויו יש בזה ריבית ומותר ליטול רק שכר טירחא מקובל, שהיה נוטל גם אם לא ישלם עד לאחר ההפקדה שיחשב בבנק למזומן, בדרך כלל 3 ימים מההפקדה.
אחריות הצ'ק
ג. כדי לפרוט צ'ק בפחות מכדי שוויו, צריך הקנאה גמורה ושיכתוב מאחורי הצ'ק שמוכר את כל השעבוד, וגם שלא יהיה אחריות הצ'ק עליו.
צ'ק עצמי
ד. היתר מכירת שטרות, שייך רק בצ'ק של אדם אחר, אבל אם נותן צ'ק של עצמו ונותן לצ'יינג' לקבל תמורת זה מזומן בפחות, זוהי ריבית גמורה, שנמצא שמתחייב בצ'ק יותר עבור הכסף שקבל, ברית פנחס (פי"ז הי"א).
צ'ק דולרי
ה. הפורט צ'ק דולרי לשקלים, יש בזה ריבית אם הדולר יעלה, לכן צריך קודם לבקש דולרים ולזכות בהם, ואח"כ יפדם בשקלים.
עמלה בצ'ק דחוי
ו. צ'יינג' הנוטל עמלה גבוהה לצ'ק דחוי יותר מצ'ק מזומן אסור משום ריבית, אא"כ יש היתר עיסקא.