יום שלישי כ"ט בסיון תשע"ט
כיצד יתכן שחצר שלא ניתן לשתפהּ ב'שיתוף מבואות' היא הגורמת לתחוּלתו של ה'שיתוף'?
כפי שלמדנו, עיר השייכת לרבים, ויש בה רשות הרבים דאורייתא, והיא מוקפת חומה, או ב'עירוב' כדין, ורשות הרבים שבהּ מתוקנת בדלתות – לא ניתן לעשות בה 'שיתוף מבואות' לכל העיר כאחד, אלא יש צורך ב'שיוּר', דהיינו, בית אחד עם חצר שלא יכָּללו בשיתוף.
ואף בית וחצר שבלאו הכי אינם יכולים להיכלל בשיתוף, וכגון שהם צמודים לעיר, אך פתחיהם מופנים כלפי חוץ, ואין להם פתח המחברם לתוך העיר – נחשבים כשיור.
ונחלקו ראשונים אם בית שאינו משמש לדירה – כגון מחסן, אשר אינו שותף בעירובי חצרות ושיתופי מבואות, דהיינו שבעליו אינם צריכים לתת בגינו פת עבור העירוב, או השיתוף – ראוי לשמש כשיור; ולהלכה, השולחן ערוך פוסק כדעת המקלים, ויש מחמירים.
[שו"ע שצב, ג, ומשנ"ב יט-כ; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
האם בערים בזמננו ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' אחד לכל העיר?
בהמשך לאמוּר: עיר השייכת ליחיד, או שהיתה שייכת לו בעבר, וכן עיר של רבים שאין בה רשות הרבים מדאורייתא – אינן טעונות שיור, דהיינו שאם היא מוקפת חומה, או ב'עירוב' כדין, ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' לכל העיר כאחד.
ולא זו בלבד שאינה טעונה שיור, אלא אדרבה, הואיל והורגלו לעשות שיתוף מבואות לכולה כאחד, הריהי נחשבת כחצר אחת, שאין העירוב חל בה אלא אם כן כל דייריה משתתפים בו, ולכן חובה לעשות שיתוף מבואות לכל העיר כאחד, ולא ניתן לחלק את מבואותיה למספר 'שיתופים'.
ולדעת פוסקים רבים, זהו דינן של רוב הערים בזמננו, אם משום מבנה הרחובות היוצר מצב שבו אין רשות הרבים מדאורייתא, ואם משום שלא עוברים בהן שישים 'ריבוא' אנשים בכל יום (ראה תקציר לאתמול).
[שו"ע שצב, משנ"ב כא, כד ו־כה; ביאורים ומוספים דרשו, 5 ו־9, וראה שם, 8]
באיזה אופן ניתן 'להפריד' 'מבוי' משאר חלקי העיר?
כאמוּר, עיר המוקפת חומה או ב'עירוב' כדין, ואין בה רשות הרבים מדאורייתא, לא ניתן לחלקה למספר 'שיתופי מבואות'. אולם, 'מבוי' בעיר כזו שעשו בפתחו 'תיקוני חצר', כפי שיפורטו להלן – הריהו מופרד בזה משאר חלקי העיר, וניתן לעשות בו שיתוף מבואות לעצמו.
תיקוני חצר אלו, הם האופנים שבהם ניתן להכשיר את מחיצותיה של חצר רשות היחיד שצידה הרביעי פרוץ, והם: 'צורת הפתח', 'פַּס' ברוחב ארבעה טפחים, או שני 'פַּסים' ברוחב כלשהו, (ראה שו"ע שסג, ב).
וכשֵׁם שפירצה בחצר שרוחבהּ יותר מעשר אמות ניתן לתקנהּ רק בצורת הפתח, כך מבוי שרוחבו יותר מעשר אמות, לא ניתן להפרידו משאר חלקי העיר כי אם בצורת הפתח. וראה במקורות, בנוגע לאפשרות נוספת של הפרדת המבוי מהעיר, המכונָה 'מַצֵבָה'.
[שו"ע שצב, ד-ו, משנ"ב כב, כג, כד ו־כו; וראה שם כט, שעה"צ כ-כא, וביה"ל ד"ה זה, וד"ה או; וראה עוד ביאורים ומוספים דרשו, 10]