האם בני אדם יכולים לשמש כמחיצה?

כ"ט באדר א' תשע"ט - סימן שס"ב- סעיף ה'- סעיף ז'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה החידוש בכך שאוכף יכול לשמש כמחיצה?על מה צריך להקפיד כשעושה מחיצת קנים או חבלים? באיזה אופן בהמה יכולה לשמש כמחיצה? וכיצד יעשה אדם ששכח חפץ ברה"ר ורוצה להביאו אליו לרה"י? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ב סעיף ה' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כלים ואוכפות שע"ג הבהמה יכולים לשמש כמחיצה, והחידוש בזה מבאר המ"ב, שאע"פ שלאחר השבת הוא עתיד לקחת אותם, בכ"ז יכולים לשמש כמחיצה, ואע"פ שמחיצה טובה צריכה להיעשות משתי וערב יחד, המחיצה יכולה להיעשות גם ע"י שתי בלבד, כגון שנועץ קנים סביב המקום בקרקע, או גם ע"י ערב בלבד, ע"י שמקיף את המקום בחבלים, אלא שבמחיצות אלו יש מגבלה מסוימת, והיא, שהם מוגבלים את שטח בית סאתיים בלבד, ואפילו אדם אחד שנמצא ביישוב, חז"ל הקלו ואמרו שיכול לעשות מחיצה משתי או ערב בלבד.

כאשר אדם עושה מחיצה ע"י קנים או חבלים, הם לא צריכים להיות דבוקים אחד בשני, אלא גם אם יש מרחק בין חבל אחד לחברו, או בין קנה אחד לחברו, זה נחשב מחיצה, אבל צריך שהמרחק ביניהם יהיה פחות מג' טפחים, ומדין לבוד אנחנו מחברים אותם יחד, משא"כ אם יש מרחק ג' טפחים, הם נפרדים, ומדין פרוץ על העומד המחיצה פסולה.

אדם יכול להשתמש בבעל חי כמחיצה אבל צריך שיהיה קשור, ומביא המ"ב ב' טעמים בזה, ואומר, שאם לא יהיה כפות, חוששים שמא הם יברחו וא"כ הוא מטלטל בלי מחיצות, וכן ע"י שהבעל חי כפות, הוא שוכב ע"ג הקרקע, וממילא אין חלל בינו לקרקע, כי אם יש חלל, המחיצה פסולה, שהרי המחיצה צריכה להיות פחות מג' טפחים סמוך לקרקע.

אדם יכול לקחת קבוצת אנשים שהם סמוכים אחד לשני בפחות מג' טפחים, ולהשתמש בהם כמחיצה, ואפילו כשהם מהלכים, נחשבים כמחיצה גמורה וביניהם רה"י, וכגון שהיו מוקפים מד' רוחות, ומועילה מחיצה זו גם לדבר דברי תורה במקום שאינו נקי, אבל יש בזה מגבלה, והיא, הם לא יידעו שהם משמשים כמחיצה, ואפילו אם אדם אחד יודע שהם הועמדו למחיצה, לא מועיל, ואפילו שלא אמר להם שעושה מהם מחיצה, אבל אם יתכן שהם יידעו, וכגון, שכבר עשה מהם מחיצה פעם אחת, ואם הוא משתמש בהם שוב, הם יבינו שהוא שוב עושה מהם מחיצה, לכן לא יעשה מהם מחיצה, והאיסור בזה מבאר המ"ב, שאע"פ שאין בזה משום 'בונה' בשבת, מ"מ אסור, כיוון שאם הם יידעו שהם משמשים כמחיצה, הם יבואו לזלזל באיסורי שבת, ואם עשה מהם מחיצה, המחיצה פסולה.

אדם שרוצה לטלטל ומסובב את עצמו באנשים, הדבר אסור, כיוון שהם יבינו שהם משמשים לו כמחיצה, וכל מה שמותר לטלטל ע"י קבוצת אנשים, זה כאשר יש הרבה אנשים, אבל לא כשהם קרובים אליו ורואים שהוא מטלטל ע"י מחיצה שלהם, והם גורמים לו היתר, או כשהם הולכים מעצמם.

מה שצריך שהם לא יידעו שהם משמשים כמחיצה, זה רק בזמן עשיית המחיצה, אבל אם אח"כ נודע להם הדבר, אין איסור.

מביא השו"ע 'יש מי שאומר', שלא רק שצריך שהאנשים יידעו שהם משמשים כמחיצה, אלא צריך שגם המשתמש בהם לא יידע שהם משמשים לו כמחיצה, וטעם הדבר מבאר המ"ב, שצריך שהם לא יידעו שהם כמחיצה, כך הוא לא יידע, אבל אחר שהועמדו מותר להם ולו לדעת מזה, ולכן כדי שלא יידע הוא והם, צריך שמישהו אחר יעמיד לו אותם ע"י שיאמר להם שיעמדו כמחיצה, ויאמר לאותו אחד שיש כאן עירוב טוב ואפשר לטלטל והוא לא צריך לדעת באיזה אופן העירוב, ומביא המ"ב, שהרשב"א חולק על זה ואומר, שאין הקפדה שאותו איש שמשתמש בהם יידע שהם משמשים לו כמחיצה, אלא ההקפדה בזה היא רק על האנשים עצמם שלא יידעו שהם משמשים כמחיצה, וכך נוקטים לדינא.

אומר הרמ"א, מחיצת אנשים מועילה מדאורייתא, אבל רק בשעת הדחק יעשה כך, ואדם ששכח חפץ ברה"ר, ורוצה להביאו אליו לרה"י, עדיף שיבקש מתינוקות שילכו באותו אזור, והם כבר ימצאו את החפץ ויביאו לו אותו אליו הביתה, ומביא המ"ב, שהבאת חפץ ע"י תינוק מותר רק אם עושה לצורך עצמו, אבל לצורך גדול, וכ"ש לצורך אביו, הוא מצווה למחות בו על כך ולהפרישו מהאיסור, נמצא א"כ שהעצה הזאת מותרת רק כאשר האבא לא רואה את זה, וכגון בקטן של מישהו אחר, וכן רק כשעושה הקטן לתועלת עצמו ולא לתועלת גדול.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים