יהודי עשיר נכנס למרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל לברכה. מרן בירכו. לאחר מכן ביקש היהודי לאמור: "בעוד יומיים אני מתכוון לסגור עסקה של מיליונים, ורצוני שהרב יהיה שותף אתי. גם אם לרב אין שאיפה להון פרטי, אבל יש באפשרותו להעניק הכל כרצונו לצדקה, מיליוני שקלים".
מרן הגר"ח התעניין: "האם אתה שומר תורה ומצוות?"
הוא השיב בחיוב.
"האם אתה קובע עיתים לתורה?"
האיש לא היה מודע לכך שהוא נשאל מהרב את השאלה ששואלים בבית דין של מעלה, והשיב כי הוא לא יודע ולא מכיר את הנושא.
"אם כך אני נמנע מלקיים איתך את העסקה"…
ואמרו כי מרן זצ"ל פנה למנהל המוסד שליווה את הגביר: "לכאורה יש לחשוש כי הפסדתי הרבה כסף, אבל מה אעשה, אינני מסוגל לעשות שותפות עם מי שלא קובע עיתים לתורה". והוסיף: "וגם אין לו ערבות להצלחה, כיון שלא קובע עיתים לתורה".
אח"כ, ראש המוסד התורני ביקש ברכה לעצמו.
"האם אתה קובע עיתים?" התעניין מרן.
הוא חש נפגע. "אני יושב בבית המדרש ומשמש גם כראש הכולל שבמוסד", הצטער למשמע השאלה אודות קביעות עיתים לתורה.
הסביר לו מרן: "קביעות עיתים לתורה זו קביעות מסוימת כל יום, תמיד, גם ביום ו', גם בשבת, אף בבין הזמנים וכו'. תמיד קביעות עיתים לתורה, שעה שעתיים או יותר, חוק ולא יעבור. ועל כן גם תופש ישיבה יש לו לשים לב ולהיזהר בחיוב זה שכל אחד נתבע עליו".
וסיים מרן לראש המוסד הת"ח: "ואם אכן אתה קובע עיתים לתורה, אני מברך אותך".
(א' חפץ, מוסף שבת קודש לך לך תשע"ד)