האם אפשר ליטול מים אחרונים במשקה קל או מוגז?

י"ז כסליו- קפ"א ז' - י' קפ"ב א'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קפ"א סעיף ז'

– דין מים אחרונים –

טעם הדבר שלא מברכים על נטילה זו האם צריך לנגב ידיו? האם יוצא יד"ח כשנטל ידיו במשקה קל או מוגז? מה הדין בימינו לגבי נטילה זו?

נטילת ידיים של מים אחרונים, לא מברכים עליה, ושונה הדבר מנטילת ידיים לסעודה, כיון שנטילת מים ראשונים לסעודה יש בה חיוב ליטול וגם לברך, משא"כ מים אחרונים, והטעם, שהרי ב' טעמים נאמרו בנטילת מים אחרונים.

א. חוששים שמא תוך כדי אכילתו נגע בידיו במלח סדומית המזיק את העיניים, וחוששים שמא יגע אח"כ בעיניו ויתעוור, ומבאר המ"ב, שכיון שהמצווה ליטול היא מפני הסכנה, לא שייך לברך על זה, שהרי האדם רק שומר על עצמו, וכי אדם שמסנן את מימיו משרצים צריך לברך על זה? וא"כ ה"ה במים אחרונים.

ב. יש עניין ליטול את ידיו שיהיו נקיות לבהמ"ז, והתקנה המקורית של חז"ל הייתה, לא רק ליטול ידיו מן הזוהמה, אלא ליטול את ידיו ולמרוח אותם בשמן ערב לכבוד בהמ"ז, ובימינו אין המנהג כך, ולכן כיון שלא עושים את נטילת הידיים של מים אחרונים כתקנת חז"ל, לא מברכים על זה.

 

סעיף ח'

י"א שלא צריך לנגב את הידיים לאחר נטילה זו, כיון שהם כבר נקיות, אבל לרמב"ם צריך לנגב ידיו ואח"כ לברך בהמ"ז.

המ"ב מביא כאן, כמה השיעור של המים שצריך להיות במים אחרונים, האם רביעית, או מספיק כדי שיוכל ליטול את ראשי אצבעותיו עד הפרק השני.

 

סעיף ט'

מים אחרונים אפשר ליטול בכל מיני משקים, במים, בדבש, בשמן, ובכל מיני משקים שמנקים את הידיים, אבל לא ביין מפני חשיבותו.

 

סעיף י'

י"א שכיון שבימינו לא מצוי מלח סדומית, אין ענין בנטילה זו, ואע"ג שיש טעם נוסף לזה, כדי להכין עצמו לבהמ"ז? מבאר המ"ב, שהיום לא מקפידים שהידיים לא יהיו מלוכלכות מזוהמת המאכל, ואה"נ אדם שמקפיד על כך, צריך ליטול את ידיו לכ"ע גם בזמן הזה, וזה מה שממשיך השו"ע.

המ"ב מביא, שיש חולקים וסוברים, שגם בימינו חייבים בנטילה זו, כי אמנם מלח סדומית לא מצוי, אבל יש מלח שהוא כמו מלח סדומית, וגם הוא מזיק לעיניים.

 

סימן קפ"ב סעיף א'

– דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום –

בהמ"ז על הכוס מה הדין כשאין לו כוס? האם גם יחיד המברך טעון כוס?

בהמ"ז צריכה להיות עם כוס, שנאמר "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'", וי"א שזה כ"כ חמור, ואם אין לאדם כוס לבהמ"ז, לא יאכל אלא ידלג אפילו סעודה אחת עד שיזדמן לו כוס יין ואז יברך בהמ"ז, וי"א שבהמ"ז לא טעונה כוס, אבל ודאי שלכ"ע זה מצוה מן המובחר לברך בהמ"ז בכוס יין, ורק כשמברך בשלשה, אבל ביחידות א"צ כוס יין לבהמ"ז.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן