האיש התרגש מאוד ואמר שגם אליו הגיע אתמול אבא בחלום – וזה מה שדחף אותו להתקשר! מרוב התרגשות התחלתי לבכות… סיכמנו שנעמוד בקשר. התקשרתי לאחי, ובעודנו משוחחים על צירוף-המקרים הנפלא ועל החלומות המרטיטים, פתאום נפל לנו האסימון…

שמי יוסף קמנצקי [הערת המערכת: הג"ר יוסף קמנצקי שליט"א] וברצוני לספר סיפור לא-יאמן של השגחה פרטית שאירע עמי השבוע: אמי שתחי' התאלמנה לפני שנה ושלשה חדשים, והנה היא מקבלת שיחת טלפון מאדם שמציג את עצמו בשם "ש.ר." מאנגליה ומתעניין "מה שלום רבי נתן?" (אאמו"ר הגאון זצ"ל).

כאשר שמע ממנה שהוא הלך לעולמו, נפל להלם ולא הצליח להבין איך ייתכן שלא שמע על הסתלקותו. אך מיד הסביר: "אשתי עליה השלום היתה חולה במשך שש שנים, עד שנפטרה לפני חצי שנה. אז כנראה שבגלל שהייתי טרוד איתה, לא שמעתי על פטירת האיש שכל-כך הייתי קשור אליו!"

האמת שאמי לא זיהתה את שמו של המתקשר כאחד מן המכרים של אבא, אבל בגילה – מעל 86 עמו"ש – היא כבר לא מצפה מעצמה לזכור את הכל. האיש ניסה בכל זאת: "לפני 27 שנה נולד לי בני יחידי, ובעלך התכבד בקריאת השם שלו!" אמא לא נזכרה.

"טוב, אולי אני יכול לעזור במשהו?" שאל האיש מתוך נכונות טובה. סיפרה לו אמא שאבא זצ"ל, בהיותו מחבר ספרים מפורסם, השאיר לפני פטירתו איזה 250 סטים של ספרים שלו ומאז היא הספיקה למכור 70 סטים, אבל עדיין נותרו 180 סטים. מכיוון שהיא עברה כעת לדירה קטנה בסמוך לבנה בהר-נוף, חסר לה מקום…

האיש הציע בנדיבות לרכוש את כל הסטים עבור בתי כנסת באנגליה. "כיהלומן עשיר שגם עוסק בנדל"ן אין לי בעיה לעשות זאת" הסביר, והציע להפקיד את הסכום שיתבקש בחשבונה. אמא התרגשה מאוד מההצעה, ואמרה שתבקש מבנה להעביר לו את פרטי הבנק שלה.

אחי התקשר אליו וגלגל עימו שיחה. למרבה הפתעתו נודע לו מהאיש שאבא זצ"ל היה מבקש ממנו לעזור לכל מיני אלמנות ויתומים – ואנחנו כלל לא לא ידענו מכל המעשים הטובים הללו. בין היתר סיפר האיש, שהסיבה בגללה התקשר מלכתחילה כעת היא כדי להתייעץ עם אבא זצ"ל על האופן הראוי להנצחת שם אשתו המנוחה.

בהמשך השיחה, משנודע לו שאחי סגר שידוך לבנו הקטן, הבטיח לשלוח מתנה בסך 18,000 לירות שטרלינג. אחי לא האמין למשמע אזניו: ישועת השם כהרף עין – מהמקומות הכי לא צפויים.

אחי ביקש ממנו את כתובת הדוא"ל שלו, כדי לשלוח לו את פרטי מספר חשבונו הבינלאומי – מה שנקרא בלועזית IBAN. באותה שיחה גם עלה שמי, כבן הגדול של אבי המנוח, שעוסק בהדפסת חידושי תורה של הסבא שלנו, מרן רבי יעקב קמנצקי זצוק"ל. האיש אמר שהיה רוצה לשוחח גם איתי.

נתנו לי את המספר שלו, ומיד התקשרתי אליו. הסברתי לו שאני עומד להוציא כרך שני של "אמת ליעקב על נ"ך" מכתבי-יד והקלטות של הסבא רבי יעקב. סיפרתי לו שבדיוק כעת, כאשר פינינו את דירתם הישנה של ההורים, גילינו עשרות רבות של הקלטות לא ידועות משיעורים על יהושע ושופטים – בדיוק על ספרי הנביאים שעמדתי להוציא לאור! הוא ביקש לדעת אם אסכים להציב הקדשה בספר לזכר אשתו המנוחה, ואמרתי לו: כמובן, כמו שעשיתי לתורמים שנדבו לחלק הקודם של "אמת ליעקב" שכבר הדפסתי.

הוא ביקש לדעת מה היקף העבודה על החומרים החדשים, ואמרתי לו שעדיין אפילו לא ספרתי ומיינתי את הקלטות. ביקשתי ממנו כתובת דוא"ל כדי שאוכל לפרט לו במה דברים אמורים, וכן לשלוח לו דוגמא של הספר הראשון שכבר יצא לאור.

מעוצם ההשגחה אמרתי לו שאני מרגיש חובה לספר לו על דבר מעניין שקרה לי ביום האתמול: מאז פטירתו של אאמו"ר זצ"ל לא זכיתי לראות אותו בחלום על אף השתוקקותי הגדולה לכך. אחותי וכמה מהילדים שלי כבר ראו אותו בחלום, אבל אני לא. והנה בדיוק אתמול, יום לפני שיחתנו, הוא התגלה לי בפעם הראשונה בחלום כאשר הוא כולו מחויך ונראה מצוין.

האיש בטלפון התרגש ואמר שגם אליו הגיע אתמול אבא בחלום – וזה מה שדחף אותו להתקשר! מרוב התרגשות התחלתי לבכות. העברתי את הטלפון לאשתי כדי שתגיד לו שאני לא יכול לדבר כי אני נחנק מבכי. גם הוא הצטרף לבכי. אשתי אמרה בהתפעלות: הנה רואים שיש חיים לאחר המוות! ניחמתי אותו על פטירת אשתו והוא על פטירת אבי וסיכמנו שנעמוד בקשר.

בסיום השיחה הוא ביקש שגם אשלח לו את פרטי הבנק שלי, כי מלבד העזרה על הספר הוא רוצה לשלוח לי סכום לבינתיים. מכיון שלא הייתי בטוח שרשמתי נכון את כתובת האימייל, התקשרתי לאחי לשמוע ממנו מה הוא רשם.

בעודנו מדברים ומשוחחים על צירוף-המקרים הנפלא הזה ועל החלומות המרטיטים, פתאום נפל לנו האסימון, או יותר נכון לומר – הקב"ה הפיל לנו את האסימון: רגע, אולי הוא נוכל מתוחכם שבסך-הכל מנסה להשיג מאתנו את פרטי החשבונות על מנת לגנוב מהן כסף?! (בחשבונות בחו"ל ישנה אפשרות כזו).

לאחר כמה שעות שהנוכל לא קיבל את המייל עם פרטי הבנק, הוא התקשר לאמא לשאול מדוע לא שלחה את המייל. אמי רק התחילה לומר לו שמעולם לא שמעה את השם "ש.ר.", והשיחה התנתקה!…

אודה: אני עצמי לא מבין על מה ולמה עלה לפתע בלבי חשד כזה הזוי שמדובר בנוכל… הרי הסיפור כה תמים ומרגש… אך עובדה היא: אחר בירור קצר התברר שמדובר בנוכל ערמומי וידוע. המקורות הנאמנים שאיתם שוחחתי הוסיפו למשמע הסיפור, שהנוכל נהג איתנו בתיחכום מיוחד, שפלא הוא שלא נפלנו בפיתויו. למותר לציין שיותר לא הצלחנו לאתרו בשום צורה.

הנה כי כן, חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו…

('איש לרעהו')