המֵסיר סכך מעל גבי סוכה בשבת וביום טוב, על מנת להניח סכך אחר במקומו – וכגון שנמצא כי הסכך מתולע, וחפץ להחליפו באחֵר – עובר על איסור 'סותר' מן התורה. ואם אין בכוונתו להניח סכך אחר במקומו, האיסור הוא רק מדרבנן, כדין 'סותר שלא על מנת לבנות' (ראה תקציר לאתמול).

וסכך המונח על גבי סכך אחר, כתוספת, וגם לאחר הסרתו תישאר הסוכה מסוככת כראוי – האיסור להסירו הוא בכל מקרה רק מדרבנן.

ואם הניח סכך קשור בחבילות על גבי סכך קיים, אין החבילות נחשבות כחלק מהסכך הקיים, ואין בהסרתן איסור סותר כלל; אלא אם כן הניחן במטרה לְעַבּוֹת את הסכך הקיים. אולם, בדרך כלל אסור לטלטלן משום 'מוקצה'.

[שו"ע תקיח, ח, ומשנ"ב מ-מא; וראה שם, מב; ביאורים ומוספים דרשו, 51]

כאמוּר, המֵסיר סכך (שאינו קשור בחבילות) המונח על גבי סכך, בשבת וביום טוב, עובר על איסור 'סותר' מדרבנן.

במה דברים אמורים? כשהניח את הסכך על גבי הסכך הקיים ה'מיותר' על מנת לְעַבּוֹת את הסכך, או אף אם הניחו ללא כל מחשבה.

אולם, אם אם הניח את תוספת הסכך למטרה אחרת, וכגון שלא מצא מקום חלופי לאחסן סכך זה, והניחו על גבי הסכך הקיים כמקום אחסון; או שסכך זה התלחלח ופרס אותו על גבי הסוכה כדי לייבשו – יש מן הראשונים שסובר שאין איסור סותר בהסרתו, ויש חולקים.

ואם לא הצהיר בפיו על מטרת הנחת הסכך, אלא עשה זאת במחשבה בלבד, יתכן שלכל הדעות יש איסור סותר בהסרתו.

[משנ"ב תקיח, מא, וביה"ל ח, ד"ה זרק]

אדם שפתח את המקרר בשבת, והתברר לו ששכח לנתק את הנורה שבמקרר בערב שבת, או ששכח להפעילת את 'התקן השבת' של המקרר, והפתיחה גרמה להדלקת הנורה או לפעולה אלקטרונית אחרת – אין לאסור את השימוש במוצרים שבמקרר מחמת שזוהי הנאה ממעשה איסור, שהרי הפותח לא ידע שפעולתו תגרום לפעולה של איסור, כך שהאיסור נעשה באופן של 'מתעסק', שהוא קל אף יותר משוגג; ובנוסף, השימוש במוצרים הוא הנאה מעצם הפתיחה, ולא ממעשה האיסור שנכרך בה.

והגם שכעת התברר שכבר מכניסת השבת לא היה ניתן להוציא את המוצרים שבמקרר בדרך הרגילה – אין להחשיבם כמוקצה, משום שישנם אופני היתר שונים לפתיחת המקרר על ידי גוי, או על ידי קטן.

[ביאורים ומוספים דרשו תקיח, 57]