מעמד צאתכם לשלום לרגל נסיעתו האחרונה לארצנו הקדושה לפני למעלה מיובל שנים ברחובות העיר וויליאמסבורג
נראים: מרן הגה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל יוצא מבית המדרש הישן כשאלפי חסידים אנשים וטף מלווים אותו עד למכונית מתוך דוחק גדול בין המלווים נראה הגה"ק בעל הברך משה מסאטמאר זי"ע. ילדי הת"ת דוחפים עצמם ונדחפים לעלות על האוטובוס ובדקות האחרונות נראים רגעי הפרידה האחרונים כשהספינה יוצאת לדרך.
הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל נכנס לרכבו
הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל בביקור בטוסון, אריזונה לקראת חג החנוכה 1971
ביום כ"א בכסליו תשל"ו בעת עריכת סעודת הודאה ביום שחרורו מתחחת צפורני הנאצים
בכל שנה ושנה היה האדמו"ר הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל עורך סעודת הודאה ביום ההצלה יחד עם המוני חסידיו.
קטעי וידאו נדירים מחייו של הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל
בעת קבלת פנים בהגיעו לביקור בארץ ישראל
תולדות חייו בקצרה:
נולד בי"ז טבת תרמ"ז בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. הוסמך לרבנות ונשא את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שברוסיה הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.
בשנת תרצ"ט לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע לשווייץ.
בשנת תש"ד עלה משווייץ לארץ ישראל. ב-תש"ט היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. הוא נבחר לכהן גם כנשיא העדה החרדית בירושלים ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו,
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת תשל"ד הוקמה קרית יואל באזור הררי במונרו, השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת תשס"א.
ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי משה טייטלבוים, אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.
CPAP
בס"ד
אני בן 73 היום אני תושב חדרה . נולדתי בסאטמאר . שמחתי לקרוא על הרב יואל טייטלבוים . בתקופתי הרב שמריהו דייטש זצ"ל היה הרב הקהילה בסאטמר . היו עוד מלמדים בחדר ואני למדתי בחדר בסאטמר בנוסף ללימודים בבית ספר של המדינה . בשנים 1958 עד 1964 היו להורים שלי 2 פרות ומכרו לקהילה חלב כשר למהדרין . אמא הייתה בתקופה זאת תופרת ונשות הקהילה נעזרו בה .
בכבוד רב
דב שוורץ
השם דב הוא לזכרו של סבא ( אבא של אמא)
בשנת תש"ז ביום ב של ראש השנה הגיע ר' יואל לארה"ב
" ר' שייע איז דאך מיין מנהיג "
גבאי סאטמער פנה לר' שייע ביטרמן זל מאנטורפן בשאלה. אם מכיר מישהו שיש לו רכב ראוי בארץ ישראל, מאחר וכ"ק אדמור זצוקל מסאטמער מתכונן לבקר בארץ. כמובן ענה.. ומייד רכש רכב מפואר ושלחו באניה הבאה לארץ , וכך זכה להסיע את רבינו זצוקל .
זמן קצר לפני פטירת רבינו הקדוש , בניו יורק. לקח הר"ר מנדל בערגער
( שאביו ר' געצל בערגער ז"ל שידך את מזכירתו מרת פייגע טעננבאום לר' שייע באמצע המלחמה בלונדון )
את ר שייע ביטרמן ובנו לבקר את רבינו הקדוש , כשהציג ר מנדל את האורח אמר לכ"ק רבינו
" דאס איז ר שייע ביטרמן פון אנטוארפען "
רבינו הקדוש פקח את עיניו והניח את ידו השניה על ידו של ביטרמן ..ואמר " ר שייע פון ארץ ישראל, ער איז דוך מיין מנהיג "…
ומאז עבר ר שייע לגור בארץ ישראל.
רב שייע ביטרמן
רב שייע היה אדם גדול בעל צדקה וחסד עם רוח הקוידש ברוך השם עד היום בנו של רב שייע אבא שלי שאול ביטרמן ממשיך לישם את הצדקה והחסד