רכז לימוד 'הדף היומי בהלכה' בצרפת הרב נפתלי לוי שליט"א, מפתיע אותנו עם סיפור מעניין, המוכיח יותר מכל עד כמה כוחו של לימוד ההלכה ליצור קירוב אף במקומות שהדרכים המקובלות לא הצליחו דיין.
המדובר באחת האוניברסיטאות הנודעות בפריז שבה ישנם יהודים רבים שבאים ללמוד לימודי רפואה מתקדמים, כשהם יוצאים לאחר שנות לימוד פוריים כרופאים מומחים שנעשים מבוקשים בבתי הרפואה בעולם כולו. כזה היה דן אוריז הי"ו, שכיהודי צרפתי הגיע ללמוד לימודי רפואה בקמפוס המבוקש בפריז, ובשנים אינטנסיביות למד והשתלם במקצוע.
יום אחד הציע לו חבר לבוא לשמוע בערב שיעור מעניין בדף היומי בהלכה. הוא אמר לו שלא מטיפים שם לדת ולחזרה בתשובה דווקא, אלא מלמדים את ההלכות שיהודים חיים על פיהם בכל הדורות, והשיעור מעניין ומרתק כאחד.
כעבור תקופה קצרה, מספר לנו הרב לוי, מספר לו המגיד שיעור המקומי סיפור מופלא שמראה בעליל כמה בכוח ההלכה לקרב יהודים לאבינו שבשמים.
באותה עת, במסגרת לימודי המשנה ברורה לימד המגיד שיעור הלכות ליבון, ובין היתר פירט הלכות שונות הנוגעות לחיי המעשה. השיעור עסק באחד הנושאים העולים מלימוד ההלכה למעשה בהלכות שבת: אם נכנסים הביתה ביום גשום עם מעיל רטוב ומניחים אותו על הרדיאטור הדלוק כדי שיחמם אותו ויגרום לו להתייבש מהגשם, המניח עובר על איסור מכבס, ולכן ראוי שלא לעשות זאת.
אותו סטודנט, דן, שמע את ההלכה, קם והחליט לצאת מן השיעור. מגיד השיעור שהבחין בכך ביקש לשאול אותו מה גרם לו דווקא עתה לצאת מהשיעור, ודן, שהיה בחור משופשף וכישרוני לא ויתר ולעיני כולם החל לצעוק: "אני נוסע בשבת, וכותב ועושה הכל בשבת, ואתה מדבר אתי עכשיו על כך שאסור לי להניח את המעיל על הרדיאטור?! וכי לא נראה לך הדבר מגוחך, שאני עושה הכל בשבת ובדיוק על כזה דבר פעוט אתה מבקש שלא לעשותו בגלל השבת?! כנראה שהשיעורים הללו אינם מתאימים לי ולכן החלטתי לקום ולצאת מכאן!"
מיותר לומר שהיו כאלו שמחאו לו כף, והמגיד שיעור הרגיש שזו שעתו להחליט אם לוותר לו או לנסות ולענות לו דבר מה כדי להציל את כבודו האבוד מחמת השאלה המתריסה.
ואז ניגש אליו המגיד שיעור בבקשה קטנה: "אני מבקש ממך לרגע לשוב למקומך, ואני רוצה בכל זאת להסביר לך דבר מה". וכך אמר לו: "יש לי שאלה אליך, מדוע אתה אכן נוסע בשבת?" והוא משיב לו: "כי אני חייב לנסוע מהבית ללימודים וחייב להגיע אף לבית החולים בו אני עושה את הסטאז', ולכן אין לי ברירה ואני חייב לנסוע בשבת".
המשיך המגיד שיעור לשואלו": "ולמה אתה כותב בשבת למרות שהדבר אסור ליהודי הנוהג על פי ההלכה?" והוא משיב: "כי אני חייב לכתוב מה שקורה, אלו דברים שאם לא אכתוב לא אזכור כלל".
ואז פונה אליו המגיד שיעור בשאלתו הנוקבת: "ולשים את המעיל על הרדיאטור אתה חייב? אם אומר לך, שכשאתה לא עושה זאת, ובמקום להניחו על הרדיאטור תניח על הכיסא או על הקולב בארון, אתה מכבד את הקב"ה שחושק בכך שנקיים מצוותיו – יהיה אכפת לך לעשות זאת?"
והוא משיב בגילוי לב: "אכן לא אכפת לי, כי באמת אין לי עניין דווקא להניחו על הרדיאטור, ואם הדבר יכבד במשהו את הבורא אני מוכן להניחו במקום אחר".
פונה אליו המגיד שיעור: "אם כך אני מבקש ממך בקשה אחת: אם בין כה אינך מוכרח לעשות זאת, אל תעשה זאת, למען כבודו יתברך. כי את זה אתה לא חייב לעשות, אז תעשה ותנהג במקרה זה בהתאם להלכה".
ואכן הבחור קיבל זאת על עצמו, כשהוא אומר בפני הנוכחים: "אני נוסע וכותב רגיל בשבת, אבל לא שם את המעיל על הרדיאטור"… וזכה לתשואות רבות מכל הנוכחים.
לאחר מכן סיכם המגיד שיעור באומרו, שאם כך הם פני הדברים, הוא רוצה להגיע עמו לסיכום, שכל דבר שאינו מוכרח לעשותו בשבת שלא על פי ההלכה – הוא אינו עושה זאת בשבת. ובכדי לדעת מה מוכרחים ועל מה ניתן לוותר, עלינו ללמוד כאן את ההלכות בקביעות, עד שנדע הכל ונוכל להחליט מה נחוץ ומה פחות נחוץ, ולכן עליו להישאר בשיעורים.
סופו של הסיפור: כיום דן נשוי לרופאה, אף היא סטודנטית ממוצא רוסי שלא ידעה כלל מהי שבת, והם מנהלים יחדיו בית שכולו על פי התורה וההלכה. והכל התחיל מדברים, שכהגדרתם, נעשו כדי ש'לא להכעיס את הבורא', וכך לאט לאט ראו כי עוד הלכה יכולה להכעיס וכו' וקיבלו על עצמם עוד הלכה ועוד הלכה, עד שהגיעו לשמירת תורה ומצוות מוחלטת. והכל הודות ללימוד ההלכה שבו החלו במסגרת הדף היומי ודרכו זכו להתקרב לבוראם.
*
ולסיום, סיפור של אחד מראשי 'הדף היומי בהלכה' באירופה, הג"ר בנימין עקשטיין שליט"א דומ"צ לונדון ויו"ר 'דרשו' אירופה, המספר על נהג מונית יהודי שהיה רגיל לקחת את מגיד השיעור לשיעור ההלכה, וראה שתוך כדי נסיעה כל העת הוא לומד וכותב לעצמו. שאל אותו למעשיו, והוא הסביר שהוא מוסר שיעורים בהלכה, והעיקר הוא לדעת את היוצא מכל הלכה למעשה, כי זוהי מטרת הלימוד כפי שהנחיל לנו מרן ה'חפץ חיים' זיע"א, ולכן חשוב לו בדקות שלפני מסירת השיעור לסכם בכתב את ההלכות היוצאות מלימוד הדף היומי למען יהיו הדברים ברורים היטב.
הנהג, שהיה אף הוא יהודי אך רחוק מחיי תורה ומצוות, ביקש ממנו עם הימים לשמוע אף הוא את ההלכות שהרב כותב מדי יום ביומו במסגרת ההלכה, וכך הרב מגיד השיעור הרוויח שהוא מסכם זאת היטב בהטעמה לנהג המונית ואף לו מועיל הדבר לשינון וחזרה שיוכל לומר זאת לאחר מכן היטב ובבהירות לקהל שומעיו.
ואכן לא עברו הימים, והנהג ששמע דבר יום ביומו הלכות בהירות בכל מקצועות ההלכה, התקרב אף הוא לעולם היהדות וביקש לפתע לשמור על אותן הלכות. הוא החל בשמירת הלכות מסוימות חשובות שאותן מסר לו מגיד השיעור כדבר ראשון ונחוץ, וכך התקדם עוד ועוד עד שהפך לשומר תורה ומצוות שהתקרב דרך ההלכה לעולמה של תורה.
(הרב ר' וילמן, 'וקירבתנו' – מוסף יתד נאמן סוכות תשע"ז)