הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, אמר שיש ברשותו 'סגולה' שלא תהיה לאדם שום דאגה, "וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול"…
כולנו יודעים על הסגולה המוכרת למי של"ע הגיעו עליו ייסורים- שיודה לה' יתברך על הטובות שגומל איתו, ובע"ה יסתלקו מעליו הייסורים. חידושו של הגרש"ז הוא, שבכח ההודאה גם לסלק את הדאגה מפני העתידות.
וזה סדר הסגולה:
שיכתוב תמיד על הנייר כל טובה וטובה שעושה עמו הקב"ה, ובעת שמתפלל תפילת שמונה עשרה ועומד בברכת 'מודים' אזי יעלה במחשבתו את כל אותם הדברים אשר העלה על גבי הכתב ויודה לה' עליהם, והוסיף שזה 'בדוק ומנוסה'.
ועומק הדברים הוא, כי מטבע האדם להרגיש ש'יש לו' דבר זה וזה וכו', ועל כן דואג ומיצר על מה ש'אין לו', אמנם המרגיל את עצמו להודות להקב"ה על כל צעד ושעל, הרי הוא משריש בעצמו את ההרגשה שאין לו משלו כלום, וכל מה שיש בידו אין זה אלא מחסדי המקום ב"ה וממתנת הא-ל, וא"כ אין מקום לדאגה על מה שחסר לו, כי מי שהביא לו כל צרכיו עד עתה, הוא ימשיך לתת לו גם לעתיד.
(באר הפרשה)