יש אנשים ההולכים בימי בין הזמנים וב'חול המועד' לגני חיות לראות את פלאי הבריאה, חיות גדולות ומשונות, ומברכים בראייתם ברכת 'משנה הבריות', כמבואר בגמרא (ברכות נח, ב) שהרואה את הפיל ואת הקוף מברך 'משנה הבריות'. וכן מובא בגמרא (ראש השנה לא, א) שהשי"ת ברא עופות ודגים לשבח לשמו, ופירש רש"י, כשאדם רואה עופות משונים זה מזה, הוא נותן שבח למי שבראם.
וכן מצינו צדיקים ומאורי הדורות שביקרו בגן החיות, וכבר העיד בעל הלקט יושר על רבו התרומת הדשן שהלך בשבת לראות זוג אריות שהובאו לעירו.
לך אל נמלה וחכם
כתב רש"י (ויקרא יא, מז) שהכוונה בפסוק 'להבדיל בין הטמא ובין הטהור' היינו, שיהא יודע ומכיר ובקי בהן, וכן הוא ברמב"ם, שמצות עשה לידע סימני הטהרה שמבדילין בהן בין בהמה חיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאכלן ובין אלו שאין מותר לאכלן.
עוד מצינו בספר 'דברי שמואל', שהוא כמו שמצינו בפסוק (משלי ו, ז) 'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם', היינו שיתבוננו בדרכי החיות כדי להחכים, וכן בכל הבריות יש חכמות גדולות כגון הדבורים בעשיית הדבש, ולא יימלט שלא יהא לו איזה עניין בלימודו מאיזו חיה שהיא.
מעשה רב
הרה"ק רבי שלום מקמינקא זצ"ל, כשנסע לווינה לדרוש ברופאים הלך לבקר בגן החיות שם, וכן מסופר גם על הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז זצ"ל וצאצאיו אחריו, שבהיותם בווינה ביקרו בגן החיות. אף כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע כשהיה בעיר וינה בתחילת הנהגתו בשנת תרפ"ז לצורך בריאותו, הלך לבקר בגן החיות שנברון בארמון המלוכה שם, ואמר כי גם אבותיו, כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע ובנו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע ביקרו שם.
וכן החיד"א בספרו 'מדבר קדמות' (מערכת ב אות כב) כותב שביקר בגן החיות בלונדון וראה שם נשר בן מאה שנה, וכן כותב גם הרה"ק רבי שלום משאץ זצ"ל בספרו 'דעת שלום' שביקר בגן החיות בלונדון.
הפורץ גדר ישכנו נחש
עובדא נוראה סיפר הגה"צ רבי שמואל שמעלקא פינטער זצ"ל אבד"ק ביקוואסק ורב דקהל ישועות חיים בלונדון, שבהיותו בחור למד בעיר וויען, ופעם ביקש ממנו הגה"ק רבי יחזקאל שרגא מציעשינוב זי"ע שיתלוה אליו לגן החיות בווינא, ואמר לו כי גם דודו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע בהיותו בווינא ביקר בגן החיות ובירך שם הברכות הראויות.
הגה"ק מציעשינוב נכנס למקום תצוגת הנחשים, ונתקרב לעבר נחש אחד והתחיל לקללו בקללות נמרצות, והוכיחו בתוכחות נמרצות באומרו: "הכי חושבת את שאינני מכירך? הרי את פלונית (והזכיר את שמה), והיית הראשונה לפרוץ גדרן של ראשונים ללכת בגילוי שער הראש בשוק", וכך עמד וקיללה כמחצית השעה. אחרי זאת אמר לה שתתקרב יותר אליו, והנחש התקרב, והרה"ק מלמל איזה רגעים, ואמר לו: "עתה לכי אל מנוחתך", ועזב את המקום.
המתעמק בראיית החיות ממשיך עליו רוח טומאה
ומכל מקום מצינו שצדיקי וחסידי הדורות נהגו שלא להתעמק בהבטה על החיות הטמאות אלא רק הסתכלו בהעברה בעלמא, כמו שכתוב בספר 'קב הישר' (פרק ב) שאף שיש לאדם רשות לראות בריות משונות הבאות ממרחקים ועל זה תיקנו ברכת 'משנה הבריות', מכל מקום לא ישביע עינו בהם בהסתכלות רבה רק דרך ראייה ארעית, כיון שאם האדם רואה בריות טמאות אז הוא ממשיך עליו רוח הטומאה, וזה גורם לו להסתכל בדבר היותר גרוע שיביא את האדם לידי מכשול.
ויש שלא הסתכלו על הקוף, כיון דאיתא ב'מדרש רבה' וב'ילקוט' פרשת נח, שהרשעים בדור הפלגה נעשו קופים, והלא אמרו חז"ל (מגילה כח, ב) אסור להסתכל בצלם אדם רשע, לכן לא הסתכלו עליהם. וכן מביא בספר 'תפארת משולם' שבהיות כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע בגן החיות, נמנע מלהסתכל על הקוף.
אל תפנו אל האלילים
אמנם יש סוברים שאסור ללכת לגן החיות, כמו שכתוב בשו"ת 'ערוגת הבושם' (או"ח סי' לט) שבהליכת לגן החיות עוברים על לאו 'אל תפנו אל האלילים'.
אך יש אומרים שכל האיסור הוא רק ללכת לקרקסאות וכדו' שעושים מעשה ליצנות ושחוק עם החיות, וזה אסור משום 'מושב לצים', אבל כשהולך לראות חיות משונות במקום משכנן לא מצינו בזה איסור.
להארות והערות ניתן לפנות למכון "המנהג" במייל: [email protected]