הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
ואכלת ושבעת וברכת (ח, י)
כל נפש חיה על פני האדמה, מביצי כינים ועד ראמי ענק, כולל כמובן בני האדם, כולם זקוקים למחיה, לאוכל. זה תנאי החיים הבסיסי ביותר, זה מקור האנרגיה של הגוף. חלילה וחס, אדם שאין לו מחיה לאורך זמן, כמו כל יצור אחר – פשוט יגווע ברעב. זו המציאות. המזון הוא היסוד שעל בסיסו ניתן לקיים חיים בעולם הזה, לפרוח, להתפתח, לגדל צאצאים, להצליח…
בני האדם הם ברמה גבוהה יותר מכל ברואי תבל, והם זקוקים למחיה ברמה גבוהה יותר. הואיל ואנו עוסקים בכל כך הרבה משימות, לחיות, להתעלות, לגדל ילדים ולדאוג להם, ללמוד ולהשכיל, להצליח בכל תחום שחשוב לנו – אנו נדרשים לתנאי מחיה ברמה מספקת, שתאפשר להגשים את כל השאיפות והרצונות שלנו. הפרנסה, המזון, המחיה שלנו – אלה לא מותרות, אלא הבסיס של הבסיס.
למרות זאת, פרנסת המשפחה אינה תמיד מלאכה קלה, וליתר דיוק – כמעט תמיד היא מלאכה לא קלה. בין בשכיר בשכר מינימום ובין במיליונר אמיד במיוחד, עדיין מלאכת הפרנסה טורדת את הראש, מעסיקה, לפעמים אפילו מדאיגה. כל אחד רוצה להבטיח לעצמו 'ביטוח פרנסה' איכותי, שיבטיח שתמיד יהיו לו ולמשפחתו את צרכי המזון והמחיה הבסיסיים.
וכך, אנו עדים לתופעה מדהימה, שאנשים עושים מעל ומעבר לכל השתדלות, כדי להבטיח את הצלחתם הכלכלית ופרנסתם העתידית. יש מי שמשקיע הון תועפות במיזמים בעלי סיכון גבוה, יש מי שמחפש כל שעת עבודה נוספת, ואחרים פועלים ללמוד מקצועות נוספים, או להפעיל קשרים בנסיון להגיע לעבודה נכספת. רבים כל כך עסוקים מדי יום בשיפור הפרנסה שלהם, כשאינם יודעים כי הנוסחה המבטיחה, אותו ביטוח רצוי לפרנסת המשפחה, הוא בהישג ידם ממש!
אכן כן! יש גם יש 'ביטוח פרנסה' כזה, שמבטיח את פרנסת המשפחה כולה ברוחב לב. יש משהו שיכול להבטיח הכנסה חודשית קבועה ומרווחת, שתאפשר לעסוק בתורה בשלווה, לגדל משפחה, להשקיע במה שחשוב לנו – בלי דאגות וטירדות. ישנו כלי חזק ועוצמתי, שמבטיח שפע תמידי בחשבון הבנק, פלוס נצחי בעובר ושב…
הסכיתו ושמעו את הבטחת בעל 'ספר החינוך': 'הזהיר בברכת המזון – מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימיו!' – מדהים: מי שזהיר באמירת ברכת המזון, בכוונה, בהתלהבות, מתוך ברכון, כראוי – מזונו מובטח, ביטוח פרנסה לכל החיים!
ולא זו בלבד – אלא שהמזונות הללו יהיו 'בכבוד'. כך מודגש. בכבוד! – בלי התבזות, בלי שליחים, בלי קשרים, בלי טירחה מייגעת, בלי היטלטלות. פרנסה בכבוד, לכל החיים! – הבטחה חקוקה בסלע, איתנה כיסוד, יציבה כברזל. אתה זהיר בברכת המזון? אתה מברך על המזון כראוי? בורא עולם לימינך, דואג לפרנסת בכבוד כל ימי חייך!
זו תגלית שמימית מדהימה, החושפת את הדרך ל'ביטוח הפרנסה' הנשאף כל כך. ברכת המזון. זה המפתח, זה הכלי, זה מה שמוביל להצלחה בכל תחומי הפרנסה, זה מה שמבטיח את מזוננו לכל החיים, ועוד בכבוד רב. האם יש משהו טוב מזה?!
ובכן, יש גם יש, וגם הוא – כמה מפתיע – תלוי בברכת המזון. המברך ברכת המזון כראוי, לא רק שהוא מבטיח את פרנסתו שלו, אלא שהוא משפיע פרנסה לכל באי עולם, הוא פותח את ברז הדולרים השמימי, ופשוט מוזג ממנו לכל דכפין ברוחב לב!
כך בדיוק מגלה הרה"ק בעל ה'שפתי כהן' זי"ע בפרשת 'וישב', בבארו את סיפורו של יוסף הצדיק, שהחל כעבד לשר מצרי, והפך ל'שר האוצר' העולמי, המפרנס הבינלאומי, וכל זאת – הודות לעובדה שבירך ברכת המזון כראוי! כי ברכת המזון כראוי, לא רק שהיא משפיע למברך שפע פרנסה, היא הופכת אותו למשפיע פרנסה לעולם כולו!
מתברר, שהדרך לפרנסתנו האישית, כמו גם לפרנסת כל העולם כולו, קרובה משחשבנו, בהישג ידינו, תלויה רק בנו. הבה נברך ברכת המזון כראוי, נקרא אותה מתוך ברכון, נבין כל מילה, נכוון בכל הלב, נתלהב ונתרגש בברכנו את בורא עולם. הדקות של ברכת המזון הן דקות הזדמנות להודות לאבינו שבשמים מעומק הלב – הבה נעשה זאת בריכוז, בכוונה, בדבקות ובאהבה.
וככל שנעשה זאת, נהפוך את ברכת המזון למנוף של קירבת ה', נחדיר בילדינו ובמשפחתנו את מעלתה וייחודיותה – כך נזכה שאכן בורא עולם ישפיע עלינו שפע פרנסה וברכה, לנו ולכל באי עולם!
משטרה ששילמה משכנתא…
המכתב שהגיע באותו יום חורפי לביתה של משפחת ק. בבורו פארק שבניו יורק, למרות נוסחו החריף ומראהו המאיים, לא הפתיע איש. הרב ק. ידע שביום מן הימים יופיע המכתב הזה, הוא רק לא ידע מתי. מזה כמה חודשים שהוא אינו פורע את תשלומי המשכנתא, והעריך כי לא לנצח ישתוק הבנק…
ואכן כן, באותיות ברורות ומנוסחות היטב נכתב במכתב, כי זו התראה אחרונה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בגין יתרת חוב המשכנתא. אף שהרב ק. ידע כי המכתב הזה עוד יבוא, הופעתו היתה פטיש רב עוצמה, קורנס הולם וכואב בלבו. הנה כי כן, אין לו פרוטה לפרוטה, אין בכיסו סנט אחד. לא ירחק היום והבנק ישליך אותו ואת משפחתו מהבית.
הוא ניסה להסתדר איכשהו, אך הימים חולפים ואין אור בקצה המנהרה. עוד תקופה קצרה חולפת, ואז מגיע המכתב הבא, הפעם חתום עליו רשם ההוצאה לפועל. 'אם תוך 90 יום לא יסולק החוב לבנק במלואו – עליך לפנות את הבית מכל אדם ומיטלטלין באופן מיידי!' – נכתב במכתב, באותיות שחורות משחור…
הרב ק. לא ידע את נפשו. יש לו משפחה ברוכה, הוא עושה כל שביכולתו, אבל הוא פשוט לא מצליח להתמודד עם ריבוי ההוצאות. עכשיו, כשחוב המשכנתא האמיר לעשרות אלפי דולרים, איש גם לא יסכים להלוות לו כסף. האומנם נגזר עליו ועל בני משפחתו להיזרק מהבית? האם בעוד שלושה חודשים ימצאו עצמם מוטלים ברחוב, בלי קורת גג לראשם?!
לאחר כמה לילות נטולי שינה, שיתף בדאגתו את אחד מחבריו הקרובים. לבו של החבר התנפץ לרסיסים מכאב, היטב נעצב על מה שעלה בגורל חברו. 'אינני יכול לעזור לך בכסף, אך אני יכול לעזור לך במשהו אחר – כדאי לא פחות…' – לחש החבר כממתיק סוד, והוציא את ספר ה'משנה ברורה' מהארון…
בהלכות ברכת המזון סימן קפ"ה, מביא ה'משנה ברורה' את דברי הב"ח, המצטט את דברי ספר החינוך: 'הזהיר בברכת המזון – לא יחסרו מזונותיו כל ימיו. והמדקדק ייזהר לברך לכתחילה מתוך הספר ולא בעל פה!' החבר קרא את הדברים בנועם, ואז הציע לרב ק.: 'הקשב ושמע, לדעתי, תאמץ את זה. אתה ומשפחתך תברכו ברכת המזון כראוי, מתוך סידור, באופן הלכתי ומהודר. אם ה'חינוך' מבטיח – זה בוודאי יועיל!' – אמר החבר, והבטיח לסייע ככל שיוכל…
הרב ק. שמע, ושב הביתה בצעדים קלים מהרגיל. הוא כינס את בני משפחתו, ציטט בפניהם את דברי ה'חינוך', חילק ברכונים מהודרים, והמשפחה כולה לקחה את 'ברכת המזון' כפרוייקט אישי. הוא, רעייתו, הילדים הגדולים והקטנים – כולם התחילו לברך ברכת המזון בכוונה גדולה מתוך הברכון, בוטחים בבורא עולם הזן והמפרנס…
ומבורו פארק, אנו עושים קפיצה חדה אל העיר דנוור שבקולורדו, אחת ממדינות ארצות הברית. בפרברי דנוור, שוכנת תחנת משטרה גדולה, במבנה גדול ומרווח מחוץ לעיר, כדי לאפשר למשטרה חשאיות בפעילותה. ביום מן הימים החליט מפקד המשטרה להרחיב את התחנה, ולצורך כך הוא צריך לרכוש את חלקת האדמה הסמוכה. לתומו חשב שהשטחים שמסביב אינם שווים הרבה, הרי זה מחוץ לעיר, אין שם מגורים או חקלאות, סתם חלקות אדמה שוממות…
בירור קצר העלה, שהשטח הרצוי שייך ליהודי שמתגורר בכלל בניו יורק. הוא ירש את השטח לפני שני עשורים, מאביו שרכש את השטח בפרוטות, ממישהו שהבטיח לו שעל השטח ייבנו עולם ומלואו. אולם למעשה, השטח היה מחוץ לעיר, שטח הררי קשה, וערכו היה אפס אחד גדול – כך שהרב ק., בעל השטח, כלל לא הביע בו עניין…
אלא שעכשיו, כשהרב ק. הבין שמשטרת דנוור מתעניינת בשטח שלו, משהו בחושיו המסחריים התחדד. 'אם הם התאמצו למצוא אותי, את שמי, כתובתי, הטלפון שלי – כנראה השטח הזה חשוב להם מאוד' – הרהר הרב ק. בהתרגשות גוברת, והחל במשא ומתן קשוח למדי מול המשטרה שביקשה לרכוש את השטח…
בתום משא ומתן מייגע, במהלכו הרב ק. הפקיע את מחיר הקרקע עוד ועוד, נחתמה העיסקה. מפקד המשטרה הסכים לשלם כל הון כמעט – הרי הוא לא מממן את העיסקה מכיסו… ואילו הרב ק. הבין שהמפקד מאוד רוצה את השטח, והצליח לגרום לו לשלם בגינו כמה מיליוני דולרים, שהועברו בו ביום לחשבונו של הרב ק., והעשירו אותו בבת אחת!
כל מה שנדרש מהרב ק. עכשיו, הוא למהר אל סניף הבנק הקרוב, להפריש לבנק כמה מאות אלפי דולרים מסכום העתק שקיבל, ולסיים עם המשכנתא שלו אחת ולתמיד, הבית שלו ואין לבנק כל אחיזה בו!
ועד היום, אם תפגשו את אחד מבני משפחת ק., ותראו שהוא מברך ברכת המזון בכוונה עילאית, מתוך ברכון, אומר כל מילה בדקדוק ובדבקות, אל תתפלאו. הן הם ראו בעיניהם את ישועת ה', כיצד ברכת המזון בכוונה הפכה את גורלם הכלכלי מן הקצה אל הקצה, כיצד ממישהו שחייב לבנק עשרות אלפי דולרים – הפך הרב ק. לבעלים של כמה וכמה נכסים, ואומרים עליו שיש לו מניות נאות באותו בנק שעד לא מכבר איים ליטול ממנו את ביתו…
סיפור מופלא זה שסיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א מפי בעל המעשה, מאיר עד כמה גדול כוחה של ברכת המזון בכוונה, מה היא מחוללת. הנה כי כן, שטח נטול חשיבות וכמעט חסר ערך בדנוור הרחוקה, הפך פתאום למושא נפשו של מפקד המשטרה, שבדיוק כאשר בני המשפחה החלו לכוון בברכת המזון – החליט שהוא מוכן לשלם בגין השטח הזה הון תועפות, ממנו מתפרנסת המשפחה בכבוד עד היום הזה…
ההזדמנות הזו של ברכת המזון – מוטלת לפתחו של כל יהודי, באשר הוא, מדי יום ביומו. זה לא לוקח הרבה זמן, רק להקדיש כמה דקות לומר תודה לאבא על המזון שנתן לנו, לברך אותו בכוונה, לקרוא את ברכת המזון מתוך ברכון, לתת ללב לזמר תודה לאבא על המזון והמחיה. וככל שנעשה זאת בכוונה, בדבקות, בהתלהבות וכראוי – כך נזכה לראות כי ברכת המזון היא מפתח לשערי השפע, ומשפיעה עלינו שפע פרנסה וברכה!
נסיעה קצרה, מעטפה קבועה…
כשעשה ר' יצחק פ. את דרכו מבית הכנסת לביתו באותו יום, לא האמין שיתכן שהדרך הזו תשנה את חייו הכלכליים מן הקצה אל הקצה. אבל זה בדיוק מה שקרה:
כמדי יום, צעד בדרך יחד עם חבר טוב, והם שוחחו על דא ועל הא. תוך כדי הדרך, סיפר לו החבר כי מצא מציאה נאה, ציטוט נפלא מהחיד"א, הכותב שברכת המזון בשמחה ובקול רם – היא סגולה להתעשר. משהו במילים הללו צלצל בראשו, טוב, הוא לא באמת רוצה להתעשר, אבל קצת רווחה כלכלית בבית לא תזיק…
ר' יצחק הוא בעל משפחה ברוכה, העובד לפרנסתו כמחנך, בתלמוד תורה בעיר אחרת. מדי יום הוא משכים קום, מתפלל, ואז יוצא אל העיר בה הוא עובד, ומחנך את תלמידיו לתפארה. הדרך אינה קלה, באין אוטובוס ישיר – הוא נאלץ לצאת באוטובוס אחד, לרדת בצומת, להמתין לאוטובוס נוסף, להיטלטל בו עוד 20 דקות, ורק אז מתחיל יום העבודה…
ולמרות זאת, אין הפרנסה מספקת, אין הקומץ משביע. מדי פעם הוא נאלץ ללוות כסף לפרנסתו, ועול החובות תופח והולך, עד שהוא כבר כבד מאוד. בלילות הוא נאלץ לגלגל גמ"חים, ובימים מטרידה אותו המחשבה מהיכן ניתן להשיג הכנסה נוספת. הדאגה אוכלת את לבו, מכרסמת בו בכל פה, אולם ככל שניסה לפעול – עדיין המינוס הולך וגדל…
עתה, מששמע על סגולת החיד"א, החליט לאמצה ובכל הכח. עד אז לא הרבה ליטול ידיים לארוחה המחייבת ברכת המזון, אולם מעתה – החליט – מדי יום יקדיש זמן לנטילת ידיים כראוי, ארוחה טובה, והכי חשוב – ברכת המזון כהלכה, בשמחה ובקול רם. כבר מיום המחרת החל לעמוד בקבלה החדשה, ועד מהרהר הורגלו חבריו לצוות, כי בהפסקת הצהריים הוא פורש הצידה, מסתגר בחדר פנוי, אוכל ומברך בשמחה ובקול רם…
ואז, ביום מן הימים, בשעת ערב יוצא ר' יצחק מעבודתו, והוא מבחין בדמות מוכרת באופן מעומעם. איש עסקים פלוני, המתגורר לא הרחק ממנו, ובדיוק נקלע אל הרחוב בו הוא עובד. לצד איש העסקים עמד רכבו המהודר, וכשר' יצחק הנהן לעברו לשלום – נענה הלה ושאל – הציע: 'אתה נוסע הביתה? כי גם אני בדיוק בכיוון. אקח אותך אתי!'
ר' יצחק שמח על ההזמנה, לפחות יום אחד יגיע הביתה מוקדם מהרגיל, יסע להנאתו ברכב שרד תחת היטלטלות באוטובוסים. כשנכנס לרכב והם החלו בנסיעה, התעניין איש העסקים למעשיו של ר' יצחק באותה עיר, ור' יצחק הסביר כי הוא עובד שם כמחנך, חש תחושת שליחות בעבודתו, ולכן הוא טורח לנסוע לשם מדי יום – למרות המאמץ הכרוך בכך.
'והפרנסה?' – התעניין איש העסקים, 'אפשר לפרנס משפחה ברוכה כמו שלך מהעבודה הזו?' – התעניין. 'לא קל', נאנח ר' יצחק והשיב, 'האמן לי, לא קל. אני עובד קשה, ויחד עם זאת מתקשה לסגור את החודש. אין לי עבודה שמציעה לי יותר כסף, ובכל מקרה – אני חש זכות לעסוק בחינוך ילדי ישראל. אז מתמודדים עם המינוס, מגלגלים הלוואות, ומתחזקים בביטחון בבורא עולם, שיסייע לי להסתדר למרות הקשיים הכלכליים…'
האיש הוסיף והתעניין במעשיו של ר' יצחק ובסדר יומו, וכשהגיעו לשכונת המגורים – איש העסקים המשיך והביא את ר' יצחק עד לדלת הבניין בו הוא מתגורר. אם לא די בכך, רגע לפני שירד מהרכב, תחב לידיו של ר' יצחק 800 שקלים, במזומן. 'מוצא חן בעיניי להיות שותף ולסייע לאדם ערכי כמוך, שיהיה לך בהצלחה!' – אמר הנהג לפני שנפרד ממנו…
ר' יצחק הסמיק, לא לכך כיוון ולא לכך פילל, אולם ההפתעה נעמה לו במיוחד… מה יותר טוב מלהיות בר מזל כזה, שגם זוכה בהסעה מהירה מהעבודה חזרה הביתה, וגם משלמים לו 800 שקל… מלכתחילה לא חש בנוח לקחת את הכסף, אולם כשנזכר כי ילדיו זקוקים לכמה צרכים דחופים, הבין שהכסף נשלח לו משמים, והודה על כך בחום…
אלא שהיה זה רק השבוע הראשון. מאז, מדי שבוע בשבוע, בימי חמישי בערב, המתין אותו איש עסקים מתחת לביתו של ר' יצחק, ותחב לידיו 800 שקל. 'זו זכות עבורי, אני מרגיש זכות להיות שותף עימך, להחזיק את משפחתך, לקחת חלק במלאכת החינוך שלך. קח בבקשה…' – נהג האיש לומר כמעט מדי שבוע…
וכך, זה נמשך, כן, עד היום. מדי שבוע אותו איש עסקים ממתין לר' יצחק, מעניק לו 800 שקלים. בערבי חגים הסכום עולה, אולם לעולם אינו מתפספס… אף כששהה איש העסקים בחו"ל, שלח משלוחן עם הכסף. לזכות היא לו…
ור' יצחק? – איך אמרנו, אין ולא היתה לו שאיפה להתעשר. עוד 800 שקלים מדי שבוע – זה בדיוק הסכום שחסר לו. זה הפך לחלק מההכנסה הקבועה שלו, ומאז קיבל על עצמו ברכת המזון בשמחה ובקול רם, בכוונה מרובה ומתוך הכתב – הוא רואה בעיניו כי בורא עולם משגר לו תמיכה שבועית, מדי שבוע בשבוע!
סיפור נפלא זה, אשר מופיע בספר 'האמנתי ואספרה', ממחיש עד כמה ברכת המזון יש לה כח פלאי, היא מפתח רב עוצמה לשערי הפרנסה. הבה נאמץ את הברכה הזו, הבה נקרא אותה מתוך הכתב, הבה נברכה בשמחה, בקול, בדבקות, בהתלהבות. בורא עולם רוצה להשפיע לנו שפע – ככל שנברכו על השפע שניתן לנו ביותר כוונה ודבקות, כך נזכה לקבל שפע רב מידו הטובה והרחבה, נזכה בפרנסה ברווח וברווחה כלכלית מופלגת!
3/111