כידוע מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל ממעט מאד בנסיעות, אם מפני קושי הדבר אצלו וההשפעה על כוחותיו, ואם מפני שהוא חס על זמנו היקר. בשל כך, מספר הפעמים בהן עולה הוא לירושלים, הוא כפעמיים בשנה, וגם אז הזמן מדוקדק ומחושב עד לאחת.
עד כדי כך, שכאשר בקשו ממרן בקהילת 'שערי תבונה' ברמות, שלאחר שיחתו הקבועה שם בחג הסוכות, יואיל להקדיש זמן לברך את הציבור בברכת המועד, קיצר מרן את שיחתו לשם כך, כדי שלא להאריך את זמן הנסיעה מעל לזמן שקצב לכך.
וסיפרו בני ביתו, כי כל נסיעה כזו כוללת 'מבצע' מיוחד והיערכות מיוחדת, כדי להספיק לשוב בזמן המיועד בלא עיכובים, כך שלא יופרע מרן מסדר יומו ולימודו ח"ו.
ומה נהדר היה המראה, כאשר לאחר המעמד הנ"ל מרן נכנס לרכב, ובעוד כל הקהל מריע ומפזז לכבוד התורה, הוא כבר היה ישוב על כסאו וספר המשניות בידו, וגומע משנה אחר משנה בלהיטות ושקיעות, בלא שימת לב לכל הסובב, משל יושב הוא בביתו נאוה קדש בשלוה.
***
נהגו של מרן, הרב ש.מ. שיחי' מספר, כי באחת הנסיעות לירושלים בימי חול המועד, שאל את מרן אם ירצה לעבור בדרכו אצל הכותל המערבי, מעין עליה לרגל. אך מרן שחס על זמנו העדיף לשוב לבני ברק לתלמודו, ושלל את הרעיון.
[אגב, בענין הקריעה אצל הכותל המערבי, שמענו מנכדי מרן כי בבואו אל מקום המקדש נהג לקרוע בתחתית החולצה, ויש בכמה מחולצותיו קרעים אלו שלא נתאחו].
***
באחד מימי בין הזמנים נסע מרן זצוק"ל לנפוש בטלז סטון בווילה מפוארת ורחבת ידים שהעמידו לרשותו, בעלת מרפסות הפונות אל נוף מרהיב. והנה מה נדהמו בני הבית לגלות בתום החופשה, כי מכל חדרי הבית שהה מרן בשני חדרים בלבד, בחדר בו ישן ובחדר בו למד. כשתמהו על כך בפניו, הגיב: "לשוטט בדירה? וכי איזו תועלת רוחנית ניתן להפיק מכך?"…
***
בשנה אחרת, לאחר ששב ממנוחה בשכונת רחביה בירושלים, לא חש בטוב כמה ימים, ואמר בחיוך לאחד ממקורביו: "כנראה שיש כאלו שנסיעה להבראה דוקא הופכת אותם לחולים"…
***
במשך כמה שנים היה מרן נוסע לנפוש בבית נכדתו בעזרת תורה בירושלים, אך בשנים האחרונות החל למסור שיעור יומי אף בימי בין הזמנים בפני תלמידים מקשיבים, על המשך המסכת הנלמדת בישיבה, ומאז הוא נשאר בביתו וסדריו בימי בין הזמנים הם כמו באמצע הזמן ללא שינוי.
(גיליון 'ממגד גרש ירחים')