בשר שנשרה במים צוננים ונמצאה בהם חיטה

י"ט ניסן תש"פ - סימן תס"ז- מאמצע סעיף י"ב בהגה "ויש מי שמתיר"- סוף הסעיף
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע בשר שנשרה במים חמים ונמצאה שם חיטה הבשר נאסר, ואילו בתרנגולת באופן כזה הדין שונה והתרנגולת מותרת?מדוע סבר השו"ע שתרנגולת שנשרתה במים חמים ונמצאה במים חיטה, התרנגולת נאסרת? ומה דין התבשיל שנתערבו בתוכו בשר או תרנגולת שנשרו במים שנמצאה בהם חיטה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ז סעיף י"ב בדברי הרמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר הרמ"א, יש מי שמתיר תרנגולים שנמלגו (נשרו) במים חמים ואח"כ נמצאה שם חיטה, שהתרנגולים מותרים, ושלא כשיטת השו"ע שהתרנגולים אסורים, והטעם, אומר הרמ"א, שאנחנו תולים להקל שמא החיטה נפלה לתוך המים החמים לאחר שהתרנגולים הוצאו משם, ומבאר המ"ב, שכיוון שמן התורה חמץ דומה לשאר איסורים שמתבטלים בשישים, ואם יש בהיתר שישים מול האיסור, האיסור בטל, ובתרנגולת יש שישים מול החיטה, ורק מדרבנן חמץ אוסר אפילו במשהו, ומכיוון שהאיסור כאן הוא רק מדרבנן, מקילים בספק, ותולים שהחיטה נפלה לאחר שהתרנגולים כבר לא היו בתוך המים, וכן אם התרנגולת עדיין במים, אלא שהמים הצטננו, תולים להקל שהחיטה נפלה בעת שהמים הצטננו, ומותר לדעת המתירים בצונן.

עוד אומר הרמ"א, יש מי שאומר שבשר שנשרה בתוך מים חמים, ואח"כ מצאו שם חיטה, הבשר נאסר, אבל תרנגולת שנשרתה במים חמים, ואח"כ מצאו חיטה במים חמים, התרנגולת מותרת מכח ספק ספיקא, ומבאר המ"ב, שבתרנגולת יש ספק ספיקא    (מה שאין בבשר) ספק אחד, אולי החיטה היא מהתרנגולת עצמה והיא התעכלה ואינה מחמיצה, וספק נוסף, אולי החיטה נפלה לאחר שהתרנגולת כבר לא הייתה במים החמים, לכן דין התרנגולת קל יותר.

ואומר המ"ב, שהשו"ע שאוסר תרנגולת שנמלגה במים חמים ואח"כ נמצאה שם חיטה, סבר, שחיטה שהייתה במעיה של התרנגולת, הדין הוא שהיא מחמיצה.

אומר הרמ"א, לעניין מנהג, נראה לאסור בשאר בשר או בחיטה שלימה אפילו בתרנגולת, ומבאר המ"ב, שכאשר רואים שהחיטה שלימה, החיטה לא התעכלה במעיה של התרנגולת, וממילא התרנגולת אסורה, וכן בשר שנשרה במים חמים ואח"כ נמצאה שם חיטה, הבשר אסור.

בשר או תרנגולים שנשרו בתוך מים צוננים, ואח"כ נמצאה שם חיטה, ואנחנו חוששים לומר, אולי החיטה שהתה במים יחד עם התרנגולים או הבשר, בספק, כיוון שמדובר במים צוננים, אנחנו מקילים לומר, שהחיטה נפלה לתוך המים לאחר שהבשר או התרנגולים כבר לא היו בתוך המים, כלומר, הרמ"א סובר כאן, שגם שרייה של תרנגולים עם חיטה במים צוננים, הדין הוא שהתרנגולים נאסרים, ודלא כהשו"ע בשיטה הראשונה לעיל, שצונן לעולם אינו אוסר, אלא הרמ"א הולך כהדעה השנייה שהובאה בשו"ע, שגם בצוננים, התרנגולת או הבשר נאסרים, ועל זה אומר הרמ"א, שאם יש ספק אולי החיטה נפלה שם לאחר התרנגולת או הבשר, מספיקא לא אוסרים במים צוננים, אבל המ"ב מביא, שיש כאלו שמתירים בכל מקרה את התרנגולת או הבשר, גם אם החיטה נשרתה איתם יחד במים, כיוון שצונן לא אוסר.

כל מה שלמדנו לאסור לעניין תרנגולת או בשר שנשרו במים חמים ואח"כ נמצאה שם חיטה, אנחנו אוסרים את הבשר או התרנגולת עצמם, אבל אם התרנגולת או הבשר התערבו בתבשיל אחר, התבשיל מותר בפסח, כיוון שכל איסור 'משהו', הוא רק מדרבנן, לכן התערובת לא נאסרת, ומביא המ"ב, שאותו תבשיל, גם בהפסד מרובה ובמניעת שמחת יו"ט משמע שהוא אסור בספק אחד דרבנן, אבל בספק ספיקא, מותר אפילו בלא הפסד מרובה, ובספק ספיקא של איסור תורה, יש להתיר להשהות או למכור אבל לא באכילה, ודווקא היכן שאפשר להשהות, אבל אם המאכל יתקלקל אם ישהו אותו עד לאחר הפסח, יש להתיר מספק ספיקא באיסור תורה, גם באכילה בפסח עצמו.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/138
דילוג לתוכן