ישיבה בהקפות
שח רבינו: הגר"ח הקפיד שלא לשבת כל זמן ההקפות בשמחת תורה מחמת כבוד ספרי התורה שמסבבים עמם את הבימה, ואפי' בצד בית הכנסת לא הקל לשבת שלא רצה לסמוך על מחיצה של בני אדם ע"י שעושים מעגל סביב הס"ת, אלא ישב כל הזמן עם הס"ת בידיו. ואמר רבינו דה"ה דאין לשבת בשעת הקפות מתחת לעזרת נשים אפי' יש שם צורת הפתח או פי תקרה יורד וסותם דהוי מחיצה בדיני רשויות שבת אבל לענין זה אינו נחשב מחיצה להפסק.
ורבינו היה עושה בשמחת תורה הקפה ראשונה עם הס"ת ואח"כ עומד במקומו בקרן מזרחית דרומית של האולם במשך זמן כל ההקפות וקריאת התורה ואעפ"י שלא מאריכים כ"כ בריקודים, מ"מ, יוצא שרבינו צריך לעמוד על מקומו כשעתיים.
לגעת בזיעה
רגיל רבינו להזהיר, דאם אדם רוקד לכבוד התורה ומזיע הרבה, ואח"כ נוגע בחולצה שלו המלאה זיעה חייב ליטול ידיו, כפי שנוגע במקומות המטונפים. וכמבואר בביאור הלכה סי' קס"ד ד"ה שיש.
עוד רגע מצות סוכה
בשנים עברו היה רגיל רבינו להתפלל מעריב של שמחת תורה בישיבת גאון יעקב. והציעו לו שיקחו אותו ברכב לפני יו"ט כדי שלא יטרח בהליכה לשם. ואמר שעדיף להישאר בבית עד השקיעה, להרויח עוד כמה דקות של מצות סוכה ואח"כ ללכת ברגל, ורק בשנים מאוחרות נאלץ לנסוע מקודם, ושהה בסוכת הישיבה עד השקיעה.
תפילת גשמים
שח לנו ח"א שליט"א ששנה אחת הגישו את רבינו להיות ש"ץ לתפילת מוסף דשמחת תורה, וראה שהיו עיניו זולגות דמעות בבקשת 'תפילת גשמים'. וגם שנחלש יותר היה ניגש לתפילת גשם, ולתפילת מוסף היה ניגש מישהו אחר
קראו באמצע קריאת התורה לעליה בחדר השני
עובדא הוי בשמחת תורה בביהכנ"ס הרמב"ן ברובע היהודי בי-ם שבאמצע קריאת התורה בבית הכנסת קראו להגאון רבי א. שליט"א לחתן בראשית במנין השני, והסתפק מה עליו לעשות שהרי מבואר בשו"ע (סימן קמ"ו א) דאסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח, ועל זה נאמר 'ועוזבי ה' יכלו' ולבסוף עזב באמצע קריאת התורה וקיבל חתן תורה, וכשסיים שם במנין השני חזר להמשך קריאת התורה במנין הראשון ע"כ. ושמעתי שרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר על המעשה הנ"ל שלא טוב עשה הגאון הנ"ל בתרתי, גם בתחילה שעזב באמצע קריאת התורה כדי לקבל חתן בראשית דאסור לעזוב ס"ת כשהוא פתוח, וגם כשחזר ועזב את המנין השני אפילו בין הקרואים, שהרי אסור לעזוב אף בין הקרואים רק לצורך דבר גדול עכ"ד.
אמנם כשסיפרתי את הדברים לרבינו הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל אמר שטוב עשה הרב א. שליט"א ד"עוזבי ד' יכלו' לא שייך היכן שעוזב לשמוע את דבר ה' וכאן הרי עזב כדי לשמוע את דבר ה' במנין השני ושפיר עשה. וסיים רבינו זצוק"ל שכך ראוי לעשות" (שיעורי הגרמ"ב זילברברג שליט"א פר' בראשית תשע"ד)
(כאיל תערוג תשע"ה)