הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
מסכת חולין דף סז:
בשנים האחרונות נתגלו בכמה מיני דגים תולעים בתוך בשר הדג הנקראים "אניסאקיס" ובכל הדגים שיש תולעים אלו בבשר יש גם במעיים, ואותם דגים הנגועים בסוג זה של תולעים לא ניתן להפריד התולעים מהבשר, כמו כן גם במעיים שלהם יש תולעים אלו, והשאלה האם יש לאסור מינים אלו של דגים, או שמא דינם כדין תולעים שבבשר שהם מותרים, ומה הדין כאשר התולעים גם בבשר וגם במעיים האם נידונים כתולעים שבבשר או כתולעים שבמעיים?
האם יש תולעים המותרים באכילה
ובכן הבה ונלמד את הסוגיא בחולין (דף ס"ז ע"ב) הגמרא דנה האם סוג תולעים הנקראים קוקיאני מותרים באכילה, לדעת רש"י הם תולעים בבהמה בכבד או ריאה , ולדעת תוס' רק בדגים מדובר כי בבהמה בודאי אסורים, והצד להתירם כיון שנעשים מגוף הבשר ואינם שרץ הארץ או שרץ המים, והצד לאסור כיון שבאו מבחוץ, ומסקנת הגמרא לאסור כיון שבתוך השינה נכנסים לו מבחוץ דרך חוטמו, עוד מבואר בגמרא שדרני [מין תולעים] שבבהמה אסורים כיון שבהמה טעונה שחיטה ואילו בדגים מותרים כיון שאין טעונים שחיטה.
ונפסק בשו"ע (יו"ד ס' פ"ד סעיף ט"ז) שתולעים הנמצאים בבשר הדג מותרים, והנמצאים במעיים אסורים, הואיל ובאו מבחוץ.
גידול האניסאקיס
עתה נשוב לתולעי ה"אניסאקיס" ונבאר דרך התפתחותם כפי שנתבאר ע"י חוקרים יראי שמים, תולעים אלו מצויים רק בדגים של ים ולא בדגי נהרות וברכות, ובדרך ההתפתחות מבואר בספר בדיקת המזון כהלכה להגר"מ ויא שליט"א בכמה שלבים, הביצים הזעירות בים מתפתחות לתולעים קטנות מקרוסקופיות בקרקעית הים ושם נאכל ע"י סרטן [הנקרא שרימף], אח"כ דגים הראויים לאכילה כגון הערינג בולעים את הסרטן עם התולעת שבתוכו ואח"כ כלב ים טורף דגים אלו והתולעים משריצים ביצים במעיו ויוצאים עם ההפרשות שלו לקרקעית הים, ומתפתחים לתולעים וחוזרים שוב דרך הסרטנים שבולעים אותם ונאכלים עי" דגי המאכל.
סכנת "אניסאקיס"
תולעת ה"אניסאקיס" נחשבת סכנה בריאותית וגורמת לתמותה ח"ו למי שאוכל אותה חיה, לכן הוראות משרד הבריאות לבשל את הדגים הנגועים כדי להמית את התלועים, ובהערינג שנכבש ללא בישול ההוראה להקפיא בהקפאה עמוקה למשך זמן כדי שימותו התולעים.
ההלכה באניסאקיס
עתה נבאר אם מותר לאכול דגים נגועים באניסאקיס כפי המבואר בגמרא ובשו"ע תולעים שבבשר הדג מותרים באכילה ולא חוששים שבאו מבחוץ, אך תולעים אלו מצויים בעיקר במעיים והדגים הנגועים יש בהם תולעים בחלל הבטן ובמעיים באופן שמסתבר שבאו מהמעיים לבשר.
ויש שצדדו להתיר מאחר שמבואר בגמרא שתולעים הנמצאים בבשר הדג מותרים, לא נשמע לחוקרים נוכרים ולדעותיהם המנוגדות לקבלת חז"ל הקדושים.
אכן הסכמת הרבה מפוסקי זמנינו לאסור את התולעים, וכפי שביאר מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א בקונטרס שאלת משה, שהואיל ומין זה של תולעים נמצאים גם במעיים, ובזה קבלת חז"ל הקדושים לאסור, א"כ ודאי שאותם התולעים שבמעיים אסורים, ויש הרבה הוכחות שהתולעים שבבשר נכנסות מן המעיים ע"פ ניסויים שערכו יהודים יראי שמים לגדל את מיני הדגים בתוך רשתות שלא יאכלו סרטנים ושרצי ים ואז אין בהם תולעים, ומה שנאמר בגמרא שתולעים שבבשר הדג מותרים בודאי מדובר במין תולעים שנמצאים רק בבשר ולא במעיים, וכתב מור' שכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן בעל שבט הלוי זצוק"ל לאסור דגים אלו. לתועלת הציבור נזכיר רשימה "חלקית" של הדגים שיש בהם חשש אניסקיס ואסורים באכילה, והדגים שאין בהם תולעים אלו ומותרים לאחר השגחה וניקוי טפילים שבעור ושאר תולעים.
הדגים האסורים הם: א. בקלה ב. הערינג ג. מקרל שלם ד. סול המויבא מסין אסור.
להלן הדגים המותרים: א. סלמון נורבגי (לבדוק שבא מנורבגיה בארץ יצור) ב. אמנון- מושט ג. קרפיון ד. כסיף ה. נסיכת הנילוס ו. טונה ז. בורי.
שאר דגים שלא פורטו יעשו שאלת חכם.