הריני מוחל וסולח לכל…
אשמח לשתף בסיפור מפעים שקרה לי ובזה לחזק את עם ישראל בזהירות שלא לפגוע חלילה בזולת. כילד היו מציקים לי, אבל גם הצקתי לאחרים… באזור מגוריי הסתובב אדם הלוקה מעט בשכלו ונהנינו להציק לו ולשמוע את התגובות שלו.
אמא תמיד הזהירה אותנו שזה דבר חמור ודבר אסור, אך כילד לא הבנתי לעומקם של דברים, ובכל הזדמנות חילצתי ממנו תגובה מצחיקה עבורי ועבור חבריי.
חלפו מספר שנים וזכיתי להתחתן ולהקים משפחה ברוך ה', אלא שהילד השלישי סבל מבעיות נשימה שגם הרופאים לא ידעו מה שורשן, וכל טיפול עלה בתוהו.
בשברון ליבי שלחתי קוויטל (פיתקא) לציונו של בעל הישועות משה מויזניץ. עוד באותו לילה חלמתי חלום, ובחלומי אמר לי הצדיק לעלות על קברו של פלוני אלמוני בארץ הקודש לבקשת מחילה…
התעוררתי, ותיכף נזכרתי שזהו אותו יהודי שהצקתי לו כילד…
תיכף התקשרתי לאבי מורי המתגורר בארץ ישראל והוא הציע את עזרתו בארגון מנין לבקשת מחילה. אבא התקשר אלי בהתרגשות, שבדיוק ביום שעלה על קברו עם המנין, היה יום היארצייט של אותו יהודי והם זכו להגיד קדיש ומשניות לעילוי נשמתו!
למחרת התעורר בני בריא לחלוטין ומאז לא חלה בנשימה ולו פעם אחת!!!
אם מותר לי, אתן עצה קטנה. כמובן שלא להציק ולפגוע באף אחד, אבל מאידך כל אחד ואחד יקפיד להגיד שהוא מוחל לשני ובמי שפגע בו כפי שמובא בסדר קריאת שמע שעל המיטה. ואם קשה לך עכשיו, אז לפחות אחרי כמה שנים כשהכעס יורד, ובכך לחסוך סבל וכאב וצרות מכלל ישראל.
בעל המעשה: א.ב.
מחסד לא מפסידים
נכנסתי לסניף הדואר ולקחתי מספר בתור. המספר שקיבלתי היה 396, בעוד שהמספר שהופיע על המסך היה 335. כלומר, עוד 60 אנשים עומדים בתור לפני.
בינתיים התקשר חבר שהיה חייב טובה דחופה. הסברתי שאני בדואר ואם לא אשלם היום אקבל קנס כספי… אך לאור הפצרותיו הבנתי שהוא באמת חייב אותי ומדובר בחסד שאין לו מישהו אחר לעשותו.
יצאתי לעזרתו ותיכף בסיום חזרתי לסניף הדואר, דקותיים לפני סגירת הסניף. המספר שהופיע על המסך היה 395…! עד שהסדרתי את נשימותיי התחלף הצג, וניגשתי לדלפק לקבל את השירות…
בעל המעשה: ב.ר.י.
(פורסם בגיליון 'טיב הקהילה' ויגש ע"ט)
עלונים נפלאים, תזכו לזכות את הרבים, בלילות ובימים, ונזכה כולנו לתשועת עולמים, ולביאת הגואל בקרב הימים, אכי"ר