בצעדים מדודים התקדם האמריקני לתוך הדירה, מקווה להפתיע את הפורץ הנבזה. והנה הבחין בדמות שרועה במיטה שקועה בשנת ישרים… הוא התקרב בלאט, מהדק את ידו על האקדח…

הוא איש עסקים מבני ברק, סוחר הנוסע ברחבי העולם לצורך עסקיו. חוץ ממשפחתו, הנותרת בארץ כשהוא נוסע ברחבי העולם, שום דבר בעולמו אינו יציב. העסק הפורח שלו דינמי מאוד, לעולם אינו יודע היכן יהיה מחר. דרכונו והתפילין שלו תמיד בתיקו לעת מצוא, גם חולצה להחלפה ו… המסכת הנלמדת במסגרת 'הדף היומי'. לקוח המבקש להרחיב את תוכנת המחשב שיצר, עשוי להזעיק אותו לקצה העולם כדי שייתן לו שירות, והוא צריך לבוא.

רק דבר אחד יציב בסדר יומו – 'הדף היומי'. הוא לעולם לא יפסיד את לימוד הדף היומי מידי יום ביומו. בנגן השמע שלו תוכלו למצוא מגוון שיעורים של מיטב מגידי השיעור בדף היומי. הוא אמנם עובר על הדפים גם לבדו, אולם מלבד זאת, בכל ארץ שבה הוא מבקר, בכל קהילה שאותה הוא פוקד, תמיד ימצא שיעור בדף היומי, תמיד ילמדו שם את אותו הדף ויעסקו באותה סוגיא.

כשהגיע לבוקרשט ברומניה, לא העלה בדעתו איזה סיפור הוא עומד לחוות.

עם הגיעו למחוז חפצו, קיבל ממארחיו את מפתח דלת אכסנייתו – דירה השייכת ליהודי חסיד סאטמאר מאמריקה, אף הוא איש עסקים המגיע מפעם לפעם לרומניה. הוא פתח את הדירה, הניח את מזוודותיו וביקש ללכת לישון. אך טרם עלותו על יצועו החליט להכין את הדף שאמור להילמד למחרת בבוקר במסגרת הקביעות היומית שלו. הוא הוציא את הגמרא, הניחה על השולחן בסלון ליד התפילין והלך לישון.

אלא שבעל הדירה דווקא כן היה באותה העת בעיר, וכשסיים את עניניו נפנה לדירתו כדי לישון… הוא לא ידע כמובן על איש העסקים הבני ברקי המתארח בדירתו. הוא עלה לבניין בבוקרשט, דחף את המפתח – והנה הוא אינו פותח את הדלת, וזאת כיון שמהעבר השני של הדלת תקוע המפתח שתקע מיודענו בלכתו לישון…

'אולי טעיתי?' – חשב האמריקני לעצמו, ויצא החוצה כדי לבדוק שוב אם הגיע למקום הנכון. אלא שבחינת השטח לימדה אותו שהוא לא טעה, אלא בהחלט הגיע לבנין הנכון – 'כנראה פרץ לדירתי גנב, לך תדע מה קורה ברומניה' – אמר לעצמו. מאחר שהחזיק ברשותו אקדח ברישיון, שלף את אקדחו והזעיק איש אחזקה ממשרדו כדי שיפרוץ את הדלת.

על נקלה פרץ איש האחזקה את הדלת. בצעדים מדודים התקדם האמריקני לתוככי הדירה, מאמץ את עיניו להבחין בגנב הנבזה… ועד מהרה הבחין בדמות השרועה במיטה, שקועה בשנת ישרים. הוא התקרב בלאט, מהדק את ידו על האקדח.

לפתע נאלם דום והשתתק – הוא הבחין בגמרא שעל השולחן, הפתוחה בדיוק בדף שאותו ילמדו מחר בבוקר בדף היומי. 'מי שלומד את הדף היומי והשאיר את הגמרא פתוחה בדף הנלמד, אינו יכול להיות גנב' – חשב לעצמו בעל הדירה. הוא השיב את אקדחו לנרתיקו והעיר את האורח הבני ברקי.

"מה אתה עושה כאן?" – שאל האורח המנומנם, שלא ידע כי זהו בעל הדירה.

"ומה אתה עושה כאן, ר' ייד?" – שאל בעל הדירה…

אחרי כמה דקות של שיחה הפכו השניים לידידים. בעל הדירה הלך לישון בחדר אחר בדירתו, וכשעה לפני התפילה העיר את אורחו הבלתי קרוא. השניים, מ' חסיד סאטמר בארה"ב וא' הליטאי מבני ברק, שקעו יחד בסוגיא מסובכת כאילו למדו בחברותא מאז ומתמיד, וכשמתק הלימוד על שפתותיהם באו להתפלל בבית הכנסת כאילו היו חברים משכבר ימים.

האם לא לזה נתכוון המהר"ם שפירא באומרו ש"דף הגמרא יציל את הטובעים בספינת החיים"?…