[מתוך שיעורו ביום א' השבוע בכולל 'בית דוד' בחולון בתחילת סדר א']
"הפחד בציבור הוא נורא ממש. שואלים אנשים מה קורה ומה יהיה, ובפרט אותם אנשים שאיבדו לפתע את הפרנסה שלהם [יש שכבר פוטרו מעבודתם, ויש שהודיעו להם שיהו מעותדים לכך], ושואלים מה הסגולות להינצל. וכפי הנשמע יש הרבה סגולות. אולם אמרתי להם שמצינו שלושה מקומות בתורה, שמחזקים לענין אחד – והוא הבטחון בה', שאנו חוסים בצל כנפי אבינו שבשמים".
"יחביאני צל ידו תחת כנפי השכינה"
וכאן הזכיר הגר"י שליט"א בראשונה את מעשה הגבעונים בספר יהושע, שלמרות שהיו מז' עממין ומחויבים מיתה, בכל זאת לא הרגן יהושע בגלל הבטחתו להם (לדעת חכמים לא חלה השבועה משום שהם הטעו את ישראל, ובכ"ז לא הרגום, מפני קידוש השם, שיאמרו העולם כמה חמורה עליהם שבועת ה', שאפילו נעשית בטעות לא יעברו עליה). וא"כ ק"ו כאן, "הקב"ה הבטיח לנו שהוא 'שומר ישראל' – 'הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל' (תהלים קכא, ד), וזו שבועה והבטחה בצדק. ובזה יש לבטוח ולהתפלל 'שומר ישראל שמור שארית ישראל', הבטחתנו שתהא 'שומר ישראל' – אנא 'שמור שארית ישראל'.
מקום נוסף בתורה שמצינו כן, הוא אצל לוט, בשעה שרצו יושבי סדום להרע למלאכים, אמר להם: "אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ… לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי" (בראשית יט, ז-ח). והנה התורה הקדושה שכתבה פסוקים אלו היא נצחית ולא באה לספר על דיבורי לוט, אלא "אל תרעו… כי… באו בצל קורתי" היא הוראה לדורות, שמי שחוסה בצל כנפי השכינה יש לו שמירה מכל צרה. וכן הוא הפייט בסליחות "יחביאני צל ידו תחת כנפי השכינה".
והמקום השלישי, הוא מה שמספרים חז"ל (בבא מציעא פה ע"א) על העגל שהובל לשחיטה וברח והתחבא תחת כנפי כסותו של רבי, ובכה. אמר רבי לעגל: לך ומסור עצמך לשחיטה, כי לכך נוצרת. באותה שעה אמרו בשמים "הואיל ואינו מרחם על העגל, יבואו על רבי יסורין", וכך סבל יסורים קשים במשך י"ג שנה. שואלים רבותינו (ראה חשוקי חמד עמ"ס חולין ב ע"א), מהי התביעה על רבי? הרי באמת העגל מיועד לשחיטה?! ומשיבים: אכן זה ייעודו של העגל, אולם בכל זאת, כאשר העגל נכנס לחסות כנפי מעילו של רבי, יש לנהוג בהנהגה אחרת. לרחם עליו שלא כמידת טבעו, ולתת לו מחסה, ולא להוציאו מהמחסה עם כאלו דיבורים.
"כשהחלו האזעקות, כולם רצו אל הסטייפלער"
הוסיף הגר"י זילברשטיין וסיפר: "זכורני בעת מלחמת יום הכיפורים, בעת שהחלו האזעקות, רצו האנשים ואני בתוכם לביתו של רבינו הסטייפעלר זצ"ל, כי כולם רצו לחסות בצל הסטייפלער זצ"ל, בעוד שהוא עצמו בגודל ענוותנותו לא הבין על מה הנהירה הגדולה אליו.
"גם כיום זוכים אנו לחסות בצל גדולי הדור, ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, ברצוני לספר מה ששמעתי עליו פעם מרופא דגול, אחד מגדולי המומחים למחלות לב בארצנו הקדושה, וכה סיפר לי:
"'הוזמנתי לבקר רבנית חולה בביתה שבבני ברק, דירה קטנה שכל חדריה היו משועבדים לרווחת החולה, עם מיטה המיכשור הרפואי לו היא נזקקה. והנה חתנה יושב במטבח ולפניו כסאות עמוסים ספרים (כי גם השולחן לא היה פנוי…) וכך מכין הוא שיעור לאומרו בישיבת פוניבז"… ומספר הרופא שלמרות כל הדוחק והמצב הרפואי קיבלו הרב כל כך יפה… ומאד התפעל הרופא משלוות הנפש, כיצד ישב והכין את השיעור על גבי כיסאות… כדי לעזור לחמותו.
"אנחנו יודעים שבעת מצב כמו היום העצה היא לברוח ולחסות בצל גדולי ישראל…
ועל גיסי ר' חיים קניבסקי שליט"א, מה אומר, הוא ממש מדבר דברים עם רוח הקודש… וצריך להבינם, וגם לי, אחרי 60 שנה שאנו לומדים בחברותא, לפעמים עלי להתאמץ רבות להבין אל מה יכוונו דברי תשובתו. שם בבית ממששים את השכינה הקדושה, לית דין בר נש… הוא עונה תשובות שרואים בעין ש'לית דין בר נש'.
ובצל כנפיהם אנו חוסים!
הדברים המבהילים של הרב דסלר זצ"ל
"יש מאמר של הרב דסלר זצ"ל הנדפס ב'מכתב מאליהו' (ח"ג עמוד204-5) תחת הכותרת: 'ירידתה של מלכות אדום', ושם כותב דברים מבהילים בזה"ל:
"'מלכות משיח צומחת ומתגלה מתוך מלכות אדום, שעל ידי חורבנה של מלכות אדום, עולה ומתגלה מלכות שמים – והיתה לה' המלוכה.
"'חורבנה של אדום יבוא רק על ידי חורבן העולם הזה, כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו, השלווה תתערער, חיי הפרט יהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים, וכל העולם כולו יעמוד תחת אימת הרס וחורבן – אזי יתגלה לעין כל שהתרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמות בכיבוש הבריאה, כביכול, מביאים רק לאבדון.
"אז יכירו את ההעדר וההפסד שבחיי העולם הזה כשהם מרוקנים מכל תוכן רוחני, המובילים רק לכליה ואבדון. כשיתייאש האדם מלהשיג רצונותיו ותאוותיו, אז יתגלה אורו של משיח, 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו', ותיראה ירידתה וחורבנה של מלכות אדום לעין כל…' עיי"ש.
"הדברים נוראים. 'השלוה תערער…' עוצרים אותי בליל שבת ברמת גן, אנשים שלא מזוהים כשומרי תורה ומצוות, ובבהלה שואלים: 'כבוד הרב, מה אני עושה פה…'
"'חיי הפרט יהפכו לחיי דאגה פחד ויסורים…' הדברים מדברים בעד עצמם.
"'וכל העולם כולו יעמוד תחת אימת הרס וחורבן"… אותו נגיף זעיר שממיט ומכלה אושיות העולם בבריאות ובכלכלה, ומאיים להמיט הרס וחורבן על הכל.
"'אזי יתגלה לעין כל שהתרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמות בכיבוש הבריאה כביכול מביאים רק לאבדון…' – אז יבינו שכל מה שעשו בה האומות, כל הטכניקות והשכלולים שכביכול האדם שולט על הבריאה – הוא ממיט כליה.
"הרב דסלר 'משמיט' את המילה 'סין', אותה מדינה שהיא המובילה בעולם בתחום הטכנולוגיה והתרברבה שהיא תנצח את ארה"ב… דווקא שם התחיל הנגיף והוכיח את אפסיותה.
"יש פסוק שכל בית ישראל על כל עדותיו אומרו ברגש בראש השנה לפני תקיעת שופר: 'יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ' (תהלים מז, ד). אומר רש"י: 'יַדְבֵּר – יתן דֶבֶר בעובדי כוכבים תחת נפשנו' [הכוונה לעכו"ם המיצרים לישראל ורוצים להשמידם] להיות חמתו מתקררת בהם ואנו נצולים, כענין שנאמר 'ונתתי כפרך מצרים' וגו', עכ"ל [ז"ל הפסוק (ישעיהו מג, ג): 'כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ'].
"קשה לדבר, אבל כפי השמועה, מכת הדבר מכה קשות את אותה אומה שאיימה בגאוותה באטום על העולם…
מרן הגר"ח שליט"א: "ללמוד מסכת ברכות"
"בפועל, ר' חיים אומר רק ללמוד תורה. ביום שישי הייתי בביתו ושאלתיו במה להתחזק, ואמר לי ללמוד מסכת ברכות.
"נראה לנו שההסבר בלימוד מסכת ברכות הוא מה שאמרו חז"ל (במדבר רבה, קרח. פרשה יח, כא) על הפסוק (שמואל-ב, כג א) 'נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל' – מהו 'הקם על'? 'כנגד מאה ברכות, שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נתעצרה המגפה' [ומסיימים חז"ל: 'על' – עולה של תורה].
ועל זה אמרו (מנחות מג ע"ב): 'היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך". וזו מסכת ברכות, כשמה כן היא.
"רוח איש תכלכל מחלהו"
כתוב בפסוק (משלי יח יד): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה, ופירש רש"י: רוח איש – רוח גבר שהוא איש גבור ואינו נותן דאגה בלבו ומקבל כל הבא עליו בשמחה ובחבה, יכלכל מחלהו – אין כחו סר מעליו.
ו'דורשי רשומות' הוסיפו קצת רמז בדרך דרוש, שהתרגום של הפסוק 'רוח איש יכלכל מחלהו', כתב: "רוּחֵיהּ דְגַבְרָא תְּסוֹבַר כֻּרְהֲנֵיהּ" (קורונה…).
*
לסיכום – מה לעשות נגד מכת הדבר:
יש לבטוח בה' ולבקש לחסות בצל כנפיו, כמו הגבעונים… וכן מצינו בלוט, וביותר מהעגל שברח לרבינו הקדוש.
נעסוק בתורה, נמליך את הקב"ה, והעיקר – בטחון בהקב"ה.