עד לא מזמן התגוררתי בבית שהיה 'קטן עלי'. ברוך השם, זכיתי במשפחה ברוכה, והגעתי ממש למצוקת דיור. על כל מרצפת – שני אנשים. בחדר הילדים ישנים שניים במיטה, כל אחד מהילדים מוצא לו מקום מקורי להניח את החפצים האישיים שלו, כי אין מקום להניח מגרה לכל אחד. אחד מצא לו כמה סנטימטרים במדף במטבח, השני פינה לו מקום מתחת למיטה, והשלישי, אסף את הבוקי סריקי שלו בתוך ציפית של כרית.
גם אם תאמינו שאני מגזים, תאמינו שאי אפשר להגזים בתיאור של המצוקה. עם השנים הפך הבית ל"דירת סליחה", וזה במקרה הטוב. כשיש סבלנות, ומתנהגים בנימוס, אזי מבקשים כולם זה מזה "סליחה, אפשר לעבור?", אבל אתם מבינים בוודאי שהנימוס הוא לא אורח קבוע אצל ילדים צעירים ושובבים, ולא פעם הופכת הבקשה לפקודה או לתגרה. בספר המריבות של הבית, לו היה לנו כזה, יכולנו לרשום שתשעים אחוז מהמריבות נסובו על ענייני מקום, מרצפת, כיסא או מיטה.
מאז שנפלה בביתנו ההחלטה לעבור דירה, קיבלנו הצעות רבות, אבל בכל הצעה היה חיסרון שאי אפשר להתעלם ממנו, כשהחיסרון המשמעותי ביותר הוא המחיר. לא רציתי להיכנס לחובות, וביקשתי לקנות דירה בדיוק במחיר שאני מוכר את דירתי הנוכחית. מספר ההצעות שירדו מהפרק, היה שווה למספר ההצעות שעלו. אף אחד משלל ידידי הקרובים והרחוקים, מתווכי דירות מקצוענים וחובבנים, לא הצליח להביא את ההצעה המתאימה.
הייתי אובד עצות, ובינתיים המשכתי בשגרה הצפופה, עם כל המשתמע. ככה – שמונה שנים.
בשנה שעברה לפני פסח שמנו לב שהחלונות מתלכלכים מציפורים. לא די בדיירים שממלאים לנו את הבית מבפנים, הנה התנחלו להן ציפורים גם בחוץ. בעוד אשתי מתלוננת על המפגע, נזכרתי במה שכתוב בחומש בפרשת דברים. בפרק כ"ב בפסוק ז' כתוב עניין שילוח הקן – "שלח תשלח", ובפסוק לאחריו כתוב "כי תבנה בית חדש". מפרש רש"י: אם קיימת מצוות שילוח הקן, סופך לבנות בית חדש.
אמרתי, אולי הקב"ה מזמן לי עתה מצוות שילוח הקן כדי שאח"כ אזכה לבנות בית חדש? הפקרתי את המקום בפני שלושה, ואכן שילחתי את האם כמה פעמים ולקחתי את הבנים – הביצים הטריות, כמצוות הכתוב. כך קיימתי כמה פעמים מצוות שילוח הקן.
מאז, מה שלא הלך בשמונה שנים, התקדם תוך זמן קצר. חבר התקשר אלי והציע לי דירה במחיר שאני רוצה, במקום שאני רוצה. פשוט דירה בהזמנה. אני מרגיש שהגילוי הבהיר הזה של הנהגת השם שזכיתי לו, לראות איך הכתוב בחומש וברש"י מתקיים בי בדיוק – בא לי ברחמיו יתברך אחרי ששמעתי את הסיפורים שב'קו השגחה פרטית' והתחזקתי באמונה ובבטחון שהקב"ה יזמן לי את הצריך לי ולבני ביתי.
(מתוך גיליון 'השגחה פרטית' קדושים-אמור תשע"ט)
הסיפורים
הסיפורים מרגשים ומרתקים במיוחד, מאד מחזק באמונה ובטחון, הכותרות מעניינות ומושכות, אני אף פעם לא יודעת מה לבחור קודם, הכותרות כ"כ מסקרנות שאני רוצה לקרוא את הכל אך לפעמים אחרי שאני לוחצת על כותרת וקוראת את הסיפור אני כבר לא מצליחה לחזור לשאר הכותרות שגם עניינו אותי מאד.
הרבה ברכה והצלחה וסייעתא דשמיא.