כותב מרן הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סימן קי): "הנה בדבר עצם למוד הדף יומי שהנהיג הגאון ר"מ שפירא זצ"ל ונתקבל בעולם, הוא ענין גדול, מלבד עצם מצות למוד תורה שמקיים בכל מה שילמוד אף רק מסכתא אחת כל ימיו, הרי יש מצוה שילמוד כל התורה… וקיום מצוות לימוד כל התורה יש בלימוד הדף היומי, שהרי ילמדו במשך ז' שנים כל הש"ס ולכן הוא ענין גדול מאד.
והנה 'תשובה' לא שגרתית שכתב מרן הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (חי סימן יג): שאלה: במה זכה הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל לזכות הרבים שלא היה כדוגמתו בלימוד הדף היומי?
תשובה: היתה לו שאיפה כל ימיו לרומם קרן התורה וקרן ישראל, והי' מנהיג ות"ח עצום גדול בתורה ויראה ואוהב ישראל ממדרגה ראשנה, ובוודאי הי' זה תפקיד נשמתו הטהורה מן השמים, וידוע שהגה"צ כ"ק אדמו"ר מגור ר' אברהם מרדכי זצל"ה אמר לו, איני מקנא בכם על המצוה הגדולה הזאת, אבל מקנא אני בכם על המצוה שעשיתם לפני זה שהביאה מצוה זאת בבחינה מצוה גוררת מצוה.
במהלך שיחה עם מגידי שיעורי הדף היומי, עלה הנושא של אלו שמגיעים לשיעור ו…נרדמים. והנה כשהייתי ילד, הראה לי אבי מורי שליט"א במחזור לראש השנה, בפירוש המודפס במחזור רבה באותיות הקטנות (במעשה אורג במוסף יום א' של ר"ה בסוף ברכת אתה גיבור), על הפיוט "אטומים להחיות בטללי שנה" שכתב בשם רבינו יחיאל מפריז, שהתלמידים בעת שעוסקים בתורה מתוך עייפות ונרדמים תוך כדי לימוד, ובאמצע השינה זב מהם קצת רוק. הקב"ה שומר את אותו הרוק ועושהו טל של תחיית המתים. הגוף כבר נהפך לעפר ותולעים בתוך הקבר, ואין שום דבר בעולם שיועיל להקימו לתחייה, אפילו לא מצוות ומעשים טובים, כי אם אור התורה בלבד.
החפץ חיים זצ"ל כותב ב"חובת השמירה", שעמי ארצות יזכו לשכר לעמי עבור המצוות והמעשים טובים שעשו בעולם הזה, רק בעולם הנשמות בלבד, אבל בעיקר השכר, שהוא בתחיית המתים, לא יזכו עמי ארצות, כי השכר הזה תלוי אך ורק בזכות של תורה. בזכות דף גמרא ועוד דף גמרא!!
והנה שאלה מעשית מאד בקרב לומדי הדף היומי: יהודי היכול ללמוד דף היומי ביחידות וכך נוח לו, ויכול ללמדו בציבור והוא קצת מאמץ עבורו, האם עליו להתאמץ וללמדו בציבור?.
תשובה: כתב הביאור הלכה (סימן קנה ס"א ד"ה ויקבע) וז"ל: והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מצוות עשה של תלמוד תורה, מ"מ לכתחילה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה, שעל ידי זה יש כבוד שמים יותר. וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברב עם הדרת מלך, וכבר אמרו חז"ל (ברכות דף ו) שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי, דאף שהקב"ה קובע לו שכר על זה מ"מ לא מכתבן מליה בספר הזכרונות, משא"כ כשלומד שלא ביחידי, נאמר עליהם בכתוב "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" וגו', "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". וכל שכן כשלומדים בעשרה יחד, דאז קדמה שכינה ואתיא…, גם אמרו חז"ל שאין התורה נקנית אלא בחבורה. עוד אמרו חז"ל (ברכות דף סג) על הפסוק הסכת ושמע ישראל וגו' עשו כתות כתות ועסקו בתורה, גם עי"ז נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל… ולא עוד אלא שהן מלמדים את התורה ויושבים אגודות אגודות ועוסקים בתורה"…