עם תחילת הקריאה בחומש ויקרא וענייני הקרבנות אנו מביאים לתועלת הקוראים קטעים נבחרים מתוך שיחה מרתקת שניתנה ל׳דרשו׳ ע״י הגאון הגדול רבי חיים פיינשטיין שליט"א לקראת תחילת לימוד סדר קדשים ב'דף היומי' במחזור הקודם.
"כאשר אנו ניגשים ללימוד סדר קדשים, אנו במילים אחרות ניגשים אל היכל ד'. לימוד סדר קדשים טומן בחובו קירבה מיוחדת לקב"ה היות והוא קירב את עם ישראל אליו באמצעות עבודת הקורבנות. זוהי קירבה וקדושה מיוחדים", מקדים הגר"ח פיינשטיין שליט"א ל'החינוך' בנוגע ללימוד סדר קדשים. "בתפילה כתוב "ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון", מדובר בקרבה מיוחדת הנעשית מאהבה אותה קירב הקב"ה את עם ישראל לחלק של העבודה. המשנה באבות אומרת "על שלושה דברים העולם עומד… על העבודה…", כלומר, אחד מהעמודים עליהם מושתת העולם הינו החלק של העבודה. במקביל ללימוד התורה ולעשיית חסד, מציבה המשנה את פעולת העבודה כזו המעמידה את העולם על מכונו".
"ישנם סוגים שונים של קורבנות כאשר השפעותיהן והאופן בו הן פועלות, שונה. כך לדוגמא ניסוך המים בסוכות גורם לגשמים שירדו, העומר בפסח מביא לכך שתתברך התבואה ולחם הפנים יוצר שפע של פרנסה וסידורו באופן בו תמיד יהיה לחם על השולחן הטהור, פותח צינורות של השפעה בלתי פוסקת לעולם. מדובר בקירוב מיוחדת לו זכה עם ישראל והקב"ה בחר מכל העולם, במקום אחד שהוא שער השמיים ומשם תתקיים העבודה. אסור להקריב במקום אחר חוץ מבית המקדש, כי שם איווה ה' למושב לו. להגיע לבית המקדש ולהקריב קורבנות זוהי קרבה מיוחדת לקב"ה ולקב"ה יש רצון מיוחד בקורבנותיהם של ישראל".
התורה של כל דבר היא הפנימיות שלו. כאשר לומדים נושא מסוים, לומדים את פנימיותו ויורדים לשורשו. אם כן, לימוד סדר קדשים בו יש את כל שורשי עבודת ה', מדובר בהקרבת קורבנות ממש. כדי לחוש את התחושה המרוממת של הקרבת הקורבנות צריך הן לעסוק בלימוד קדשים בעצמותו והן יש לכל לומד להקדים הקדמה של התבוננות כדי להבין במה עוסקים. לימוד זה דורש טהרה מיוחדת כפי שכתוב שתינוק שאך מתחיל את תלמודו, מתחיל מלימוד הקורבנות כדי ש"יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות", כלומר, זהו לימוד שטהרה מיוחדת הוא דורש. על מנת להפיק ממנו את המרב יש צורך בטהרת הנפש ובזיכוכה באמצעות לימוד מוסר והתבוננות מיוחדת".
"למרות חשיבות לימוד סדר קדשים, ראשונים רבים לא חיברו פירוש לסדר זה היות ומדובר בהלכות שאינן למעשה והראשונים, לרוב, עסקו בעיקר בדברים הנוגעים להלכה למעשה. על שלושה סדרים אין לנו כמעט ראשונים, זרעים, קדשים וטהרות ובשלושתם, הסיבה הינה בעקבות כך שמדובר בהלכות שאינן נוהגות כיום. מאותה הסיבה, אין גם אחרונים רבים על סדר קדשים. ובכל זאת, למרות המחסור בראשונים ואחרונים, התורה היא שלימה ויש עניין בידיעת כל התורה, היות והתורה הינה תורת ה'
"סדר קדשים מורכב מדרשות רבות של פסוקים. בעקבות כך, נוצר מצב בו ישנם לומדים החושבים שמדובר בדרשות ותו לא בהם לא ניתן לפלפל אולם אין הדבר כן, לימוד הדרשות בקדשים הינו חוכמה עמוקה וניתן לפלפל בהם הרבה ולהגדיר הגדרות דקות ומורכבות. יש הבדל גדול בין הלימוד בנשים נזיקין ללימוד קדשים. לימוד סדר קדשים מחייב את הלומד להיצמד לכתוב ולשאוב את ההגדרות מתוך מה שכתוב, זאת לעומת הלימוד בנשים נזיקין בהם הלומד יכול להתרגל לומר סברות וכך הוא עלול, לסטות לעיתים מהאמת. ללימוד סדר קדשים יש השפעה על דרך הלימוד של בן תורה היות והוא מרגיל את הלומד, ליישר את השכל. כשאדם מתרגל לומר כל העת סברות מליבו, לעיתים סוטים מהנקודה, סוטים מכוונת הגמרא, אולם בקדשים מתרגלים להיצמד למה שכתוב וכך מוציאים את ההסבר מתוך מה שכתוב ולא מסברות חיצוניות. דבר זה, נותן דרך בלימוד, להיצמד למה שכתוב ולנסות להבין את הדברים מן הכתוב ולא להסביר את הכתוב באמצעות סברות דיליה. הלימוד בקדשים מחנך איך ללמוד, זה מיישר את האדם, את החשיבה ומחנך איך לחדש מבלי לסטות מהקו אותו מטווה הגמרא".
"לימוד סדר קדשים נראה קשה היות וכפי שציינו, הוא מורכב מריבוי של דרשות. נכון הדבר שכל ההתחלות קשות אולם, מה שקשה, זו רק ההתחלה. כשנכנסים לעומק הלימוד לאחר שצולחים את ההתחלה, רואים שמדובר בלימוד מרתק שיש בו עמקות אינסופית. מבחינה מסוימת, אף ניתן לומר שמדובר בלימוד קל יותר מלימוד נשים נזיקין היות ובקדשים, אין את האריכות הגדולה שיש בנשים נזיקין. בקדשים מובאת המשנה ובלא אריכות רבה, הגמרא מגיעה להלכה. הכול בקיצור כאשר מיד, כל העניין פרוס בפני הלומד. סיבת הדבר הינה שבנשים נזיקין ישנם הרבה דברים הנוגעים לאומדנא בדעת בני אדם ולכן, חז"ל מפלפלים הרבה ודנים עד שמגיעים למסקנה אולם בקדשים, אין שום אומדנות, הכול נלמד מפסוקים ולא שייך אומדנא וסברות, לקורבנות אין שייכות לדעתם של בני אדם ולכן, הלימוד הינו ישר לעניין כאשר תיכף לאחר המשנה, מבארת הגמרא את ההלכה. היות וקדשים זהו הקרבה של אדם לקב"ה כפי שביארנו, על כן זהו דבר הנעלה מכל הסברות".
"ניתן לסכם ולומר שמצד אחד, הלימוד בסדר קדשים קשה יותר מלימודים אחרים היות ואנו לא רגילים ללימוד כזה של דרשות, היות ולא הוסמכנו לדרוש ומדובר בדבר שאינו בר השגה עבורנו, אולם מצד שני, הלימוד בקדשים קל יותר היות והוא פורס את כל העניין בשלימות בלא אריכות גדולה. כתוב שקשה עתיקי מחדשתי. לימוד קדשים הינו לימוד חדש ודבר זה, נוסך חיות מיוחדת אצל הלומדים. לאחר שעוברים את ההתחלה הקשה, ישנה חיות מיוחדת".
"ישנה תועלת גדולה בלימוד רצוף של סדר קדשים היות והדבר נותן רצף של לימוד המעניק תמונה כללית על הדברים. הלימוד בזבחים, אשר הינה מסכת המהווה שורש לכל ענייני הקדשים, כאשר הוא נעשה דף אחרי דף, מסייע להקיף את כל העניין ולהכיר את כל סוגי הקורבנות. ישנן השפעות גומלין מפרק אחד למשנהו ועל כן, כאשר לומדים את כל המסכתא ברצף, הדבר נותן אפשרות להבין את התמונה בכלליותה. לימוד זה צריך להיעשות כפי שמקובל גם בנשים נזיקין באופן של גמרא, רש"י ותוספות, בצורה של פלפול. מי שעובר על כל המסכת באופן זה, ירכוש ידיעה כללית בסדר קדשים ויהיה קרוב לסדר זה".
"אני ממליץ שלימוד סדר קדשים יעשה תוך התבוננות כאשר בסופו של כל לימוד, ישאל הלומד את עצמו מה למדנו? מה ההבנה בדברים? להשקיע בלימוד מחשבה שניה ושלישית. התורה הינה סגורה וחתומה ועל מנת להבין אותה, יש צורך לפתוח אותה ולחשוב כיצד מפענחים אותה. צריך לחשוב מה ההבדל בין הדינים ואז גם יגיעו הקושיות ובעקבותיהן, החידושים. דבר זה אומנם נוגע לכל הש"ס אולם כשמדובר בקדשים, כאשר אין הרבה ספרים לעיין בהם, הדבר משמעותי יותר. דווקא זה שלא נכתבו ספרים רבים על קדשים, מותיר ללומד בקעה רחבה להתגדר בה ולחדש חידושים. דבר זה נותן עידוד ללומד היות ושייך לחדש רבות בקדשים ודלא כמו בסדרים אחרים עליהם נכתב כה הרבה וישנו קושי לחדש".
"כשאנו לומדים קדשים, אנו מתחילים להבין מה הפסדנו מכך שאין לנו בית המקדש. יש קינות בתשעה באב ובתפילת מוסף של יום כיפור, בהם אנו מפרטים את כל מה שחסר לנו מאז הוחרב בית המקדש, "לא זבח ולא מנחה וכו'". בקדשים לומדים להבין מה באמת חסר לנו, מה עם ישראל הפסיד מחורבנו של בית המקדש, מתחילים לתפוס במה מדובר, באיזה חיסרון עצום".
1/445