דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"רב אל יהוד, אני חייב עזרה שלך!"
"הם הגיחו במפתיע מאחורי הגנב, והצליחו לגבור עליו..."
המגבות ש''נגנבו'' מבית המלון
"הנקודה היהודית" הוצתה בחדר החשוך בבית החולים סאניברוק...
היא מופיעה בחלומי ואומרת: 'הגיע הזמן לקיים את ההבטחה'"...
"יום אחד בסיום ה'סדר', לפתע הבחנתי בדמעות זולגות על לחייו''
“זעקת התרגשות נמלטה מפי שני היהודים בשעה שעיינו במסמכים.."
"שבת בבוקר, אני בכביש ז'בוטינסקי עם צדקה בכיס.."
"הרופאים כמעט לא נתנו סיכוי, אך בני שוחרר לביתו על שתי רגליו"
צילום: אהרון קראהן
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים דברים בליל תשעה באב, הכינו לו המשמשים שרפרף עץ קטן כדי שיוכל לשבת עליו בשעת אמירת 'איכה'. כאשר רצה לאחר מעריב להתיישב לאמירת הקינות, ראה פתאום את הכסא הקטן והעיף אותו משם בהבעת סלידה…

בליל תשעה באב, הכינו לו המשמשים שרפרף עץ קטן כדי שיוכל לשבת עליו בשעת אמירת 'איכה'. כאשר רצה לאחר מעריב להתיישב לאמירת הקינות, ראה פתאום את הכסא הקטן והעיף אותו משם בהבעת סלידה…

הרה"ג שמואל צבי גנץ שליט"א, בעובדות ותיאורים מרטיטים מבכייתם החרישית של צדיקי הדורות, אודות בניית המקדש וירושלים
צילום: אהרון קראהן
ו' אב תשע"ח
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"בזכרנו את ציון"

 מרן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, בהגיע עת חצות הלילה, בעת ערכו השולה"ט, היה חולץ מנעליו (הגה"צ יצחק שלמה אונגר זצ"ל אב"ד חוג חת"ס ב"ב "רשומים בשמך" חלק א– עמ' רסז).

הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע, בתשעה באב, כשהחל לומר "איכה ישבה בדד", היה מניח את ראשו בין ברכיו, וגועה בבכיה במשך כל היום כולו. מפעם לפעם היה מרים את ראשו ושואל: "האם מלך המשיח כבר בא, אבלי ציון וירושלים?"

עמוק עמוק נחרט לעיני חסידי קדמאי, אבלם של רבותיהם וצדיקי הדורות, כשחוו לנגד עיניהם את צערם של הרבי אודות גלות השכינה ביום תשעה באב.

חסידים וותיקים של כ"ק הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע, סיפרו כי באחת השנים בה אירע תשעה באב במוצאי שבת, בעוד שהיו מקומות אצל חסידים שלא היו מפסיקים בסעודה שלישית, הביט כל הזמן הרבי ה'ברכת משה' בשעונו – מתי יגיע זמן מוצאי שבת. ברגע שהגיע הזמן השליך את ה'שטריימל' מעליו, ופרץ בבכי מר ובזעקות שבר. היה נראה כמי שנחרב עליו המקדש אך לפני מספר שעות.

באחת השנים בבית הכנסת של לעלוב-בית דוד, ברחוב בהר"ן בירושלים, שם שהה כ"ק ה'ברכת משה' זצ"ל בליל תשעה באב, בשעה שעמד לתפילת שמו"ע ערבית, הכינו לו המשמשים שרפרף עץ קטן כדי שיוכל לשבת עליו בשעת אמירת 'איכה'. הרבי לא ראה איך שהכניסו לו את השרפרף הלז, אך כאשר רצה לאחר מעריב להתיישב לאמירת הקינות, ראה פתאום את הכסא הקטן והעיף אותו משם בהבעת סלידה, ובתנועה כזאת של: 'מה לי ולפינוק הזה', וזרק את עצמו על המרצפות. שמעו בכל בית הכנסת את ההנפילה. בשעת אמירת הקינות היה בוכה בבכי ובשברון רוח.

בכל ימי בין המצרים ראו על הרה"ק כי אבלו בליבו. הכאב הזה התעורר שוב בכל שנה ושנה. פעם עבר בתשעה באב ליד קבוצת צעירים, שחייכו בתוככי שיחתם. הרבי עצר את שיחתם ושאל בנימת כאב: "וואס לאכט איר?", והמשיך: "אני פעמים צוחק גם, אף בצחוק מריר!"…

בסיום מלחמת ששת הימים, לאחר ששוב דרכה רגל ישראל ליד שריד בית מקדשנו, חידש הרבי את מנהג אבותיו להיות בין מנחמי ציון וירושלים, לפקוד את הכותל המערבי במוצאי תענית תשעה באב, ולקדש שם את הלבנה. מאות אנשים היו מצטרפים אל הרבי בנסיעתו אל הכותל, ולאחר קידוש הלבנה היה יוצא במחול, שותה 'לחיים' כנהוג ומברך את כולם שנזכה לראות במהרה בנחמת ציון.

השי"ת בונה ירושלים עם מעשינו הטובים

כאן המקום לציין דברים המעוררים, של הרבי הקדוש רבי נפתלי מראפשיץ בספרו הנודע 'זרע קודש', המבאר לאמור כי הבורא יתברך יבנה את משכנו ואת העיר ירושלים, לפי מידת המעשים הטובים של בניו – בני ישראל: "פי' 'ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם', ש'בונה ירושלים ה" (תהלים קמ"ז, ב'), ובמה בונה אותה, בימינו, ע"י הימים שלנו, שבכל יום כשאדם עובד אותו ית', הכל לפי מעשיו בונה את ירושלים וביהמ"ק, יש בונה ביום אחד שורה שלימה ויש מניח למשל לבינה אחת, כן בונה האדם מישראל שעובד ד' בכל יום, עד שיהי' נבנה בשלימות ב"ב, וכן שמעתי מהרב הקדוש מו"ה אלימלך זצ"ל, שכשעשה עליית נשמה, ראה שנושאים את כלי הביהמ"ק ואמרו לו שהם אותם הכלים שהוציא הוא מהגלות, ופ"א אמר שנפל בית טומאה אחד בצורה גדולה מאוד, ובכל יום עולים אלפי אלפים בעלי מלאכות בנאים לבנות החומה, אבל יש לי שומר טוב, שכשהרב מו"ה יעקב יצחק מלאהנצהוט מתפלל תפילת י"ח מתפילת מנחה, מפיל כל מה שבונים, והבנתי דבריו הקדושים שמפיל זה ע"י תפילתו, ובונה חומות ירושלים, לפי ערך זה מפיל מהבית הזה של טומאה, כי כשזה קם זה נופל"…

לא זזה שכינה ממנו

ה'כותל המערבי' היה אחד מקירותיו הגה"ק רבי עקיבא יוסף שלעזינגר זצוק"ל, שהיה מגדולי חושקי הגאולה, ומאוד היה ממצפים אליה. בקרבתו שהה הרבה.

תשוקתו אל נחמת ציון לא ידעה שובע. בלילות נטולי ירח היה רבי עקיבא יוסף יוצא את חומותיה העתיקות של ירושלים, מקיף את ההרים הסובבים לה וכולו אחוז שכרון כיסופי הגאולה. היה מפזם בשירי גאולה וציפייה.

פעם נשאל כ"ק מרן אדמו"ר בעל שפע חיים מצאנז, מהיכן נובעת תשוקתו הגדולה לאהבת ציון וארץ הקודש? הוציא הרבי ממגירת שולחנו את הספר 'מחזירי עטרה ליושנה', בו רשם עלי גוויליו רבי עקיבא יוסף את הפרטים להגשמת חזונו הגדול. התבטא הרבי מצאנז: "לספר קטן הכמות הזה ולמחברו, היתה השפעה עצומה עלי. הדברים הרשומים עלי יריעות הספר, הם הם שהביאו אותי לתשוקה עצומה לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה. הלוואי והיו שומעים לקולו של רבי עקיבא יוסף" – המשיך הרבי מצאנז בביאורו –  "או אז היתה כל תמונת עולם היהודי שונה לחלוטין. בשל ציפייתו לשוב ה' לציון קבע רבי עקיבא יוסף את משכן ביתו ממש צמוד לכותל המערבי.

בכל יום שיבוא

לא רק צדיקי הדורות השתוקקו כל ימיהם עלי חלד לביאת המשיח, אלא בכל דור ודור היו בני עלייה, יהודים ישישים שהשתוקקו בכל לבם ומאודם לימות המשיח. היו עיניהם כלות לתשועת הבורא, ולביאת המשיח.

מבני העליה בירושלים של מעלה בדורות קדומים, היה הגה"צ רבי שמואל הלל שינקר. הדביקות בקונו והפרישות כמו קימת חצות, טבילות ותעניות – היו חלק מסדר יומו ומהווי חייו. כל הנקלע במחיצתו נסחף אחר אמונתו, כי הנה המשיח כבר בא ומזומן הוא בכל רגע.

מסופר כי באחת מן השנים נפטר עליו בנו ר' מנדל. ר' שמואל הזקן היה כבר חלש, אך אמונתו כצור ברזל, כי יום תחיית המתים כבר בא. ביום ט' אייר היה זה כאשר נסתלק בנו, כשהוא אך בן ארבעים ושש. ר' שמואל לא הוריד דמעה אחת, כאשר בביטחון הוא מלא ורגיל תמיד על לשונו: "הנה הוא, הנה הוא, משיח!!". בגודל אמונתו, לא היתה שיחה ששוחחת עמו ולא הזכיר את משיח העומד לבוא עתה ממש.

"אחכה 'בכל יום' שיבוא, לא שייך לומר בימינו" – היה מתבטא רבי שמואל – "אלא בכל 'רגע' שיבוא!". כך באמונה חושית של ממש, ציפה והאמין כי בוא יבוא ברינה. אנשי ירושלים היו מתבטאים בפליאה: "אם יש מי שמצפה לישועה באמת, הרי הוא רק ר' שמואל שיינקר!".

עיר ציון תמלא

שמו של החסיד הנודע רבי מנדל גפנר זצ"ל, יצא לתהילה בקרב עם סגולה, כחד מצדיקי קמאי המקדש שמו יתברך ברבים.

מטרה אחת ויחידה הייתה בעולמו הקדוש: לתקן עולם במלכות הבורא ולביאת המשיח. "רצוני לקיים 'ציפית לישועה' במחשבה, בדיבור ובמעשה". מי שזוכה היה לשהות בקרבתו, חש את ציפיותיו התמידיות לגאולה הקרובה. היה מחדיר אמונה וביטחון לכל סובביו כי הנה משיח מגיע.

מעשה היה, ובערב שבת נמצא כי ה'קפטן' של רבי מענדל נקרע. הציעה לו זוגתו הצדקנית מרת מירל ללבוש בשבת זו את ה'קפטן של משיח', ובשבוע הבא יקנו קפטן חדש לכבוד שבת. נענה ר' מענדל ואומר: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, אחכה בכל יום, ובאיזה קפטן אקבל את פניו היום?!". לא אבה ר' מענדל לגעת בבגדים, והם נשארו חדשים ונקיים, מוכנים לרגע הנכסף.

את מאורעות הזמן היה מבאר לתלמידיו ולמקושריו תמיד, לאור אמרות החכמים על הזמן של עקבתא דמשיחא. היה זה כשהסתלק בחייו אחד מצדיקי הדור. הוא היה אומר שכשם שבהכנסת ס"ת חדש לארון הקודש, נוהגים לצאת לקראתו עם כל ספרי התורה, כמו כן עתה לקראת בוא יום ביאת המשיח – יוצאים כל ספרי התורה לקבל את ביאתו…

רעיון יפה היה מוסר רבי מענדל בשיחותיו, בו הוכיח נמרצות כי בדורנו נזכה לביאת המשיח. שכן בתפילת 'ריבון העולמים' הנאמרת מידי מוצאי שבת, מזכירים את הבקשה לפתיחת "שערי תשועה" לאחר "שערי תשובה", והרי זה רמז עבורנו, שהנה המשיח כבר מתקרב לגאלנו גאולת עולם, בראותו שישנה התעוררות כה  גדולה לחזרה בתשובה.

אף אני בכאבי

בסוף ימיו אשר חי בעלמא הדין, שכב הגה"ק ה'מנחת אלעזר' זי"ע על מיטת חוליו בבית החולים בפעסט, ולמרות תשישותו ויסוריו, לא מנע את עצמו מעבודת התפילה, כדרכו, בקול חזק ובהתלהבות עצומה, כאשר זכינו לראות בעיננו ולשמוע באזננו.

באחת הפעמים בעמדו לפני ה' בתפילה, נכנס הרופא ראש המחלקה, ואמר שהקולות היוצאים מחדר הרב, מפריעים לשאר החולים הנמצאים במחלקה, שחלקם חולים מסוכנים.

ענה הגה"ק שאכן ישתדל להנמיך את קולו בתפילה.

אך למחרת בהגיע זמן התפילה, לא עמד לו כוחו לחסום את פיו, והתפלל אף הפעם בלבת אש קודש ובקול גדול.

שוב הופיע הרופא, ואמר שישנו במחלקה חולה אנוש ,הסובל על רגליו וכאביו גדולים, וקולות התפילה טורדים את מנוחתו, ומסבים לו צער. פרץ המונקאטשער רב בבכי, והשיב לרופא מתוך נהמת ליבו: "מיר טוהט אויך וויי, מיר טוהט וויי פארוואס שכינתא בגלותא! פאר וואס משיח קומט נאך נישט! וועגן דעם שריי איך!!" [גם לי כואב, לי כואב מדוע השכינה עודנה בגלות! מדוע אין בן דוד בא! על זאת אני זועק!]. (הגה"צ יצחק שלמה אונגר זצ"ל אב"ד חוג חת"ס ב"ב 'רשומים בשמך' חלק א– עמ' שפד).

בבכי ובתחנונים

מספר היה הגה"צ יצחק שלמה אונגר זצ"ל, אב"ד חוג חת"ס ב"ב: "בחרדת קודש הנני מזכיר את אשר חזיתי בעיני, בשהותי אז בצל הגה"ק מצאנז-קלויזנבורג זי"ע, את עבודת התפילה הנפלאה שלו בעוז ותעצומות ובמסירות נפש, ונגד עיני עדיין עומדת דמותו הטהורה בהיותו מוטל על הארץ בפישוט ידים ורגלים, וממרר בבכי ובתחנונים 'מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו…'".

ועיר האלוקים מושפלת

באחת הפעמים כששהה כ"ק מרן אדמו"ר מפאפא ה'ויחי יוסף' זי"ע בארה"ק, שבת את אחת השבתות בעיר הקודש טבריה, ובפניא דמעלי שבתא, בעברו לפני התיבה לתפילת מנחה, התפלל תפילתו בדביקות ובהשתפכות הנפש כדרכו בקודש.

כשהגיע לברכת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", הושפלה קומתו באחת. הרכין ראשו על גבי העמוד, כשהוא גועה ומתייפח בבכי קורע לב, ועיניו תזלנה דמעות כנחל מאין הפוגות, בלי יכולת לכלוא את המיית רגשותיו הגואים בתוכו, ופורצים כמים רבים אדירים משברי ים, לאורך זמן רב. כל האנשים הנמצאים אותה שעה נוראת-הוד בהיכל ביהמ"ד, נחרדו ונתחלחלו מאד, וסמר בשרם לשמע אנחותיו וגניחותיו, שמוססו את הנפשות והפשירו את הלבבות.

לשליחת תגובות לכותב הטור, הרה"ג שמואל צבי גנץ שליט"א, כתבו ל: [email protected]co.il

דברים ימי בין המצרים תשעה באב

אולי גם יעניין אותך

אמרנו שכדאי שהתרומה תהיה סמוך למנורה, כדי שהתמונה תהיה מושלמת...
"עצמתי עיניי ופניתי לבורא העולם בסינית. אמרתי לו: 'הרי אני עובד עבור ילדיך היהודים!'"
"אולי אלול זה ראשי תיבות - 'אני לדיזינגוף ודיזינגוף לי'?"
שנים אחר כך החליט הרב פינק להגשים את שאיווה משחר ימיו, לעלות עם משפחתו לארץ ישראל
"לפתע עלתה דמותו של רבי מיכל יהודה מול עיני... אמרתי לעצמי: איך אוכל לאכזב אותו?!"
מה הוא רוצה ממני???//עקיבא שצ'רנסקי
"רב אל יהוד, אני חייב עזרה שלך!"
"הם הגיחו במפתיע מאחורי הגנב, והצליחו לגבור עליו..."
המגבות ש''נגנבו'' מבית המלון
"הנקודה היהודית" הוצתה בחדר החשוך בבית החולים סאניברוק...
היא מופיעה בחלומי ואומרת: 'הגיע הזמן לקיים את ההבטחה'"...
"יום אחד בסיום ה'סדר', לפתע הבחנתי בדמעות זולגות על לחייו''
“זעקת התרגשות נמלטה מפי שני היהודים בשעה שעיינו במסמכים.."
"שבת בבוקר, אני בכביש ז'בוטינסקי עם צדקה בכיס.."
"הרופאים כמעט לא נתנו סיכוי, אך בני שוחרר לביתו על שתי רגליו"
"רב אל יהוד, אני חייב עזרה שלך!"
"הם הגיחו במפתיע מאחורי הגנב, והצליחו לגבור עליו..."
המגבות ש''נגנבו'' מבית המלון
"הנקודה היהודית" הוצתה בחדר החשוך בבית החולים סאניברוק...
היא מופיעה בחלומי ואומרת: 'הגיע הזמן לקיים את ההבטחה'"...
"יום אחד בסיום ה'סדר', לפתע הבחנתי בדמעות זולגות על לחייו''
“זעקת התרגשות נמלטה מפי שני היהודים בשעה שעיינו במסמכים.."
"שבת בבוקר, אני בכביש ז'בוטינסקי עם צדקה בכיס.."
"הרופאים כמעט לא נתנו סיכוי, אך בני שוחרר לביתו על שתי רגליו"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
קול העם

למחרת בהיותי במכולת, לפתע אני מישהו קורא בשמי פעם אחר פעם...

מספר אברך כולל מבני ברק: באחד הימים אני רואה מודעה בכולל, שמי שעושה 'כרטיס מועדון' ברשת גדולה של צרכניות, מקבל

על דא ועל הא

למרות שרבינו יונה הוא 'ראשון', הוחלט על ספר 'חשבון הנפש'. אתם מבינים את המשמעות?

"תכנית שבועית בשלבים" - הגה"צ רבי אביגדור מילר זצ"ל פורס בתמציתיות את שיטתו המיוחדת של רבי מנדל סטאנובר זצ"ל להתקדמות

על דא ועל הא

לפתע עצר רוג'ר את הליכתו, והושיט יד לעצור גם את ג'ק. "אתה שומע?" שאל והטה את אזנו. "שומע מה?" - שאל ג'ק. "את הצרצר. יש פה צרצר"...

כל אחד שומע בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע

סיפורים קצרים

לא עבר רגע אחד, והנה ניגש אליו גוי אמריקאי, נתן בידו פתק קטן ואמר: "ראביי, הבט בבקשה מה כתוב כאן"

כוחה של אמונה

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר