סיפר רבי יונה ברומברג, תלמיד ישיבת ברנוביץ:
"אחד המתמידים הגדולים בישיבת ברנוביץ בזמני היה מי שנודע לימים כראש ישיבת מיר בארה"ב, הגאון הגדול רבי שמואל בירנבוים. אחרי עזבי את הישיבה, באתי פעם לבקר בה בדרכי מישיבת מיר הביתה, ושמעתי נפלאות אודותיו. מנהגו היה, שבלילות היה קושר חבל לרגלו ואת הקצה השני השליך מהחלון החוצה, וכשהחברותא שלו חיים סידערער היה הולך לבית המדרש לפנות בוקר, היה מושך את החבל ומעיר אותו משנתו.
"פעם אירע שהמשגיח רבי ישראל יעקב לובצנסקי זצ"ל הי"ד היה צריך להעיר לו על משהו, והתבטא: תראו איזו פרנסה מכוערת יש לי, להגיד מוסר לבחור שאפילו שיחת חולין שלו אינני מבין…"
(יתד נאמן מוסף שבת קודש פרשת בוא תשס"ח)