הגאון רבי חיים לייב אויערבאך זצ"ל היה נוהג לעלות ביומו של חג השבועות למעונו של הגה"צ רבי משה יוסף הופמן זצ"ל, הדיין מפאפא שהתגורר בסוף ימיו בעיה"ק ירושלים ת"ו, לברכו בברכת החג. בשנה אחת ראה הגרח"ל כי פני הדיין מאירות ושמחות עד מאוד, ושאלו לשמחה מה זו עושה. נענה לו הרב מפאפא שלא היה בדעתו לספר לו, אך מאחר ששאלו מעצמו יגלה לו.
"בשנות בחרותי", סיפר, "למדתי בישיבתו של הכתב סופר זי"ע, והיה שגור בפי הבחורים משמיה דהחתם סופר זי"ע, שמי שילמד כל הלילה בלא היסח הדעת כלל – מתוך רציפות המחשבה, יזכה לגילוי אליהו. והנה רבים ניסו שם לעשות כן ולא עלתה בידם, ואף אני עצמי ניסיתי שנים רבות ללמוד כל הלילה בלא היסח הדעת, אך עדיין לא זכיתי לכך.
"בשנה זו למדתי כל הלילה ברציפות המחשבה, והנה זה עידן ועידנים אשר מתקשה אנכי בהבנת איזה קטע בזוה"ק, ובלילה זה בא לפני זקן אחד וביאר לי את הדברים באר היטב. לאחר שסיים סגרתי את עיני כדי להתבונן במחשבתי בפירושו, ומשפקחתי את עיני פרח לו איש האמת. הבטתי בשעון וראיתי שכבר עלה השחר, והבנתי שזקן זה היה אליהו הנביא! לכן אני כה שמח היום".
(ע"פ באר הפרשה)