יעקב א. לוסטיגמן
זה מתחיל בהרגשה לא כל כך טובה של אחד מבני הבית, קצת חום, שיעול קל ו…הנה בן משפחה נוסף כבר מתלונן על תסמינים דומים. חוש הריח לא מה שהיה, חוש הטעם מתחיל לזייף, והמשפחה כולה מתייצבת בסך לבדיקת קורונה דחופה.
יומיים שלושה עוברים, התוצאות מגיעות ומתברר שכמה וכמה מבני המשפחה אכן חיוביים לנגיף.
עוד קודם לכן הם נמנעים כמובן מכל יציאה מהבית, נכנסים לבידוד מלא, וכשמדובר בבית עם ילדים בשלל גילאים, שמרוכזים כולם בדירת ארבעה חדרים במקרה הטוב או שלושה חדרים במקרה הפחות טוב, המשמעות של זה היא לא פחות מסיוט…
"כמובן שמיהרנו להשיב בחיוב על ההצעה להתפנות למלונית קורונה", מספר הרה"ג ר' משה ברזסקי, אברך כולל מבית שמש השוקד על התורה והעבודה יומם ולילה.
"בקושי הצלחתי להתרכז בלימוד בבית כשכל הילדים כל הזמן בבית, לא יכולים לשחרר לחץ קצת בחוץ ולצאת לגן שעשועים מדי פעם.
"לכן כשהגיעה ההצעה להתפנות למלונית הקורונה לא היינו צריכים להתלבט יותר מדי. הגענו למלונית, ורווח לנו. פתאום יש מרחב, הילדים מצאו במהירות חברים חדשים, האוכלוסיה ב"ה איכותית מאוד, משפחות חרדיות למהדרין מן המהדרין, ויש גם בית כנסת שבו אפשר לשבת וללמוד בנחת. מי צריך יותר מזה?
"כל אותה התקופה הייתי קצת בלחץ מהמבחן המתקרב של 'דרשו'. יש לי שאיפה ישנה להצטרף לתוכנית של 'קנין ש"ס' וכדי להתקבל צריך קודם כל להציג ציונים טובים במבחנים החודשיים הראשונים של תוכנית 'קנין תורה'. המצב הזה עם הקורונה מאוד הקשה עלי, כמו על רבים אחרים להתכונן למבחנים כמו שצריך, וכשנכנסנו כל המשפחה לבידוד כבר כמעט אמרתי נואש.
"איך אפשר להתרכז ולשנן דפי גמרא כשכל הבית מסביב רועש וגועש עם ילדים שלא פרקו מרץ כבר ימים ארוכים מחוץ לבית?… מה גם שיש את הלימודים בכולל וצריך לעמוד גם בקצב עם שאר האברכים בכולל.
"בנוסף גם הבן שלי, בחור כבן 14 שנבחן גם הוא מדי חודש על 'הדף היומי' ב'דרשו', גם הוא התקשה מאוד להתרכז וללמוד כשכל הבית 'חוגג' מסביב. אני די בטוח שאין צורך להסביר יותר מדי איך זה נראה, כל אחד מכיר את זה מהבית שלו, בימים שהיה סגר ולא יכולנו לצאת מהבתים.
"אבל במלונית 'יערים', שבמעלה החמישה, הכל היה אחרת. הילדים היו עסוקים בשפע הפעילויות והמשחקים שמה, המשפחה נהנתה מהתנאים הנהדרים ב"ה, ואני סוף סוף יכולתי להתפנות ללימוד מרוכז.
"בתוך זמן קצר התברר לי שרבים מאוד לומדים 'דף היומי', אבל אין מישהו שירכז אותם לשיעור אחד. התחלתי לפעול בנושא, ובלי שום מאמץ התגבש לו במהרה שיעור מכובד מאוד של 'דף היומי'. אמרו לי שבגלל שאני היוזם, אני גם צריך להיות המגיד שיעור…
הרב ברזסקי נזכר בחיוך בקורותיו בין כותלי המלונית: "הזהרתי אותם שאם אני המגיד שיעור, אני רוצה גם שייבחנו על החומר. זה היה בצחוק כמובן, אבל התברר לי שרוב רובם ממילא נבחנים ב'דרשו'…
"ואז התחילו השאלות, רגע, איך נעשה מבחן ב'דרשו'? הם יסכימו להביא לנו מבחנים? איך נוכל להחזיר להם את זה לבדיקה, הרי המבחנים עלולים להיות מדבקים… פניתי לחבר שלי שעובד ב'דרשו', והוא פנה בשמי להנהלה שבאמת הסכימה מיד לעשות לנו מבחנים. שלחו לנו מבחן במייל, כל אחד מילא במחשב שהצליח להשיג, ולא חסרו מחשבים של אנשים שהביאו איתם כדי לעבוד מתוך המלונית, וככה עשינו מבחנים.
"אבל החלק העיקרי היה ההכנה למבחן. ראית בית מדרש שבתוך בית מלון, מקום שעל פניו בימים רגילים לא אמור להיות מוקד ל'שטייגען' המוני… איזה קול תורה!! ישבו בחורים ואברכים וחזרו על 30 הדפים בכל השבוע שלפני המבחן!
"זה בעצם היה הנושא המרכזי שכולם דיברו עליו באותם ימים. גם הנשים והילדים ידעו שעכשיו בבית המדרש מתכוננים למבחן של 'דרשו'. בית המדרש עצמו המה מקול תורה מדהים, כל מלונית הקורונה כאילו התכוננה ביחד למבחן של 'דרשו'…. זה היה מרגש מאוד!
"אם ישאלו אותי איך אני מסכם את החוויה הזאת", אומר הרב ברזסקי לסיום, "אני יכול לומר שני דברים שמשלימים זה את זה:
"הדבר הראשון הוא שמחלת הקורונה, כמה שזה מצחיק, נתנה לי הזדמנות לחזור לתלם ולהתכונן למבחן בלב שקט, לשנן את דפי הגמרא שנלמדו עד כה ואפילו להתחיל להתכונן לקראת המבחן המסכם.
"מנגד, הדבר השני הוא ש'דרשו' נתן לי את הכח והתעצומות, לי ולשאר הלומדים, זה נתן לנו יעד, הציב לנו אתגר וסלל לנו דרך ברורה, ללמוד, לחזור, לשנן ובסיעתא דשמיא גם להיבחן ולהצליח".
1/147