נותר תיאור נדיר שרשם דיפלומט יהודי בשם סטמרי מור, שייצג את גליל מארגרעטען בבית הנבחרים ההונגרי מטעם המפלגה הלאומית ההונגרית. אף על פי שלא היה שומר תורה ומצוות, לא שכח את אחיו היהודים ופעל רבות לטובתם. על כן, כאשר התמודד לתפקיד רם זה כאבה לו מאוד העובדה שיהודי מארגרעטען אינם תומכים בו, ובא לרבו של המחוז הגאון רבי שמואל זלמן וינברגר זצ"ל להביע בפניו את אכזבתו העמוקה מכך.
רבנו הסביר לו היטב את טעם הדבר, והלה התפעל מפקחותו של רבנו ומהתנהלותו עד לזכייתו בתפקיד, וכפי שרשם לימים בעצמו בתיאור מפורט של כל השתלשלות העניינים. וכך הוא כותב (תורגם בספר 'עולמי' עמ' 243):
"בבחירות הכלליות לפרלמנט ההונגרי שנערכו בשנת 1901 הצגתי מועמדותי כחבר מפלגת העצמאות באזור הבחירה במרגרטין, ונכשלתי. מפלגתי הגישה ערעור לבית המשפט העליון וביקשה לבטל את תוצאות הבחירה ולערוך בחירות חוזרות. טרם הספיק בית המשפט לפרסם את פסק הדין, החליט יריבי להתפטר מסיבותיו שלו. כתוצאה מכך נערכו ממילא בחירות חדשות ושוב הגשתי את מועמדותי.
"המאבק על חסדי המצביעים היה קשה, כי המנגנון הממשלתי והמחוזי הטילו את כל כובד השפעתם להכריע את הכף לטובת יריבי שייצג את מפלגת השלטון. אך בכל זאת המחנה שלי הלך וחזק מיום ליום. יכולתי לצפות בשלווה לתוצאות הבחירות, אילולא היה דבר, אשר בבחינת אליה וקוץ בה השבית את מנוחתי, והוא יחסם של יהודי המקום אלי. כי הם, דווקא הם, לא התייצבו לצדי במאבקי. יתרה מזו, הם לא הסתירו מפני את גישתם השלילית, ואף אמרו בפה מלא כי אין בדעתם להצביע בעדי.
"הדבר חרה לי מאוד והחלטתי לבקר אצל המרא דאתרא, לשאול אותו מה פשר הדבר. בהיכנסי לדירת הרב מצאתיו כשבידו אחד מספרי הקודש וקורא בו בקול מתנגן של לומדי ישיבה. אמרתי לו כי בשעה שכל הכמרים תומכים במועמדותי, בני עדתי היהודים מתעלמים ממני.
"'הנך טועה בהערתך זאת', הרגיעני הרב.
"הם אינם מכחישים זאת, השבתי.
"'הם לא יצביעו לך, אבל אינם נמנים על מתנגדיך. נהפוך הוא'…
"גישה מוזרה ביותר, מלמלתי במרירות.
"'אה, אדוני', הסביר הרב בנחת, 'היהודים כאן באזור הזה ובמקומות רבים אחרים תלויים ברצונם הטוב של השלטונות המקומיים. הם אינם יכולים להרשות לעצמם להצביע לפי מצפונם ונטיית לבם, כי בכך מסכנים הם את פרנסתם. הם חייבים, ממש חייבים, להעדיף בבחירות הגלויות את מועמדי מפלגת השלטון'.
"וכתוצאה מכך ייתכן שדווקא קולות היהודים יגרמו למפלתי, הערתי בנימה חריפה במקצת.
"הרב הביט אלי בעיניו השחורות החכמות ומפיקות רצון טוב, ואמר בהדגישו את דבריו: 'אדוני, אני בטוח בכך שלא תיפול במערכה, אדרבא, תנצח בה'.
"מה פירוש הדבר, כבוד הרב?
"'אמנם אנחנו לא נצביע בעדך, אבל נתפלל לניצחונך'.
"ובזאת הסתיימה השיחה. ביום הבחירות, כבר בשעות הראשונות התברר שמפלגתי מובילה בהפרש ניכר. אחר הצהרים בשעה שלוש בערך טיילתי ברחוב העיר כדי לפרוק מעלי את המתח הגדול שהייתי שרוי בו באותו היום. הסוחרים היהודים בעומדם בפתחי חנויותיהם ברכוני בלבביות, וכאילו נדברו ביניהם עודדוני בקול: 'הכל בסדר, מר סטמרי, ברוך השם אנו עומדים לנצח'.
"אכן נבחרתי ברוב ניכר, ובערבו של יום הבחירות ערכה מפלגתי חגיגת ניצחון עליזה ושם ישבתי בראש השולחן, ופתאום ניגש אלי אליהו בורגר, סוחר איש מרגרטין ואחד מתומכיי הנלהבים, כשפניו קורנות מאושר ושביעת רצון, והוא אומר לי: 'דרישת שלום חמה שלוחה לך'.
"מי השולח?
"'רב הקהילה'.
"אינני מאמין, הפטרתי.
"'גם הודעה מסר לי כבוד הרב עבורך'.
"ומה היא? שאלתי בתמיהה.
"הוא ביקש להזכיר לך כי התפילה עדיפה על ההצבעה. בחירתך היום הוכיחה זאת".
(פורסם ב'המבשר' תורני ויצא תשע"ו)
3/511