"וישלח יעקב מלאכים לפניו" (בראשית ל"ב, ד')
השל"ה הק' מביא הסבר מעניין אודות שליחת המלאכים. בפשטות, שלח אותם יעקב אל עשו. ישנן דעות שהיו אלו שליחים, בשר ודם, ויש הסוברים שהיו אלו מלאכי עליון. ומי היו אותם מלאכים? יש אומרים שהיו אלו מלאכים שנבראו ממצוות המילה של יעקב. "וישלח יעקב מלאכים לפניו" ראשי תיבות של המילה 'וימל'. כאשר אדם מקיים מצווה נוצרים מלאכים שיקדמו פניו בעולם העליון. המצווה היחידה בה היה יעקב מחויב הייתה המילה, על ידה נוצרו מלאכים ואותם שלח לפניו.
כאמור, בפשטות, שלח אותם יעקב אל עשו לתהות על קנקנו, לבדוק מהן תכניותיו כלפיו, וכיצד לקדם את פני הרעה. אך השל"ה הק' מפרש, ששלח אותם לפניו אל שרו של עשו. ומדקדק מלשון הפסוק "כה תאמרו לאדוני לעשו", היינו, לאדוניו של עשו, שרו של מעלה. והשאלה נשאלת, אם כן, מדוע ולאיזה צורך שלחם.
סבי הרב ישראל חסידה זצ"ל כותב בספרו 'כרמי ישראל', כי בפסוקים ובמדרשים רואים אנו שיעקב חרד עד מאוד מהמפגש עם עשו. וכולם תמהים ושואלים, על מה ולמה, הלוא היו ליעקב הבטחות מפורשות מהקב"ה שישמרהו, מה צריך יותר מזה. כשיצא לחרן הבטיחו הקב"ה "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (בראשית כח, טו). כאשר היה אצל לבן אומר לו הקב"ה, "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (בראשית לג ג). "ואהיה עמך!" – מי שהקב"ה מצוי עמו ובמחיצתו – כלום פחד ויראה יש לו?
ידועים דברי חז"ל, שיעקב חשש שמא יגרום החטא, וכפי שכותב רש"י על הפסוק "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדיך" (בראשית לב, יא), "נתמעטו זכויותיי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשו". ועוד כתוב במדרש ובמפרשים, שיעקב חשש מזכויותיו של עשו. כי הלוא בכל אותן שנים שהיה יעקב בבית לבן זכה עשו לקיים מצוות כיבוד אב ואם וגם מצוות יישוב ארץ ישראל, לעומת יעקב שלא יכול היה לקיים שתי מצוות חשובות אלו.
ואל תהי מצוות יישוב ארץ ישראל קלה בעינינו. הרמב"ן מונה מצווה זו כאחת מתרי"ג מצוות. איזו זכות נפלאה יש לנו, להתגורר בארץ ישראל, לקיים מצוות התלויות בה, להחכים מאווירה, להתבשם מקדושתה. מרגלא בפומיה דמרן הגראי"ל שטיינמן [שליט"א] זצוק"ל, שהבעיה היא שאנחנו כבר רגילים לכך, דשים בה, איננו מעריכים די את הזכות שיש לנו לשבת בארץ הקודש. לא מתפעלים מכך ולא זוכרים להודות לקב"ה על החסד העצום שעשה עימנו.
בטיסתי האחרונה לחו"ל הייתה לי חוויה מרתקת. פגשתי יהודי מאוד מעניין, שמתגורר בירושלים באיזושהי דירת מרתף. תאמרו, אדם מסכן, בודד ואומלל. ובכן, מסתבר שהוא אלמן שעלה לארץ מארצות הברית, שם היה לו בית גדול. יש לו עשרה ילדים, כולם נשואים. תשעה מהם מתגוררים בארצות הברית ואחד בארץ. יש לו ארבעים נכדים בארצות הברית!
התפלאתי ושאלתי: אם כן, מדוע אתה מתגורר במרתף עלוב בירושלים, מדוע אינך מתגורר בביתך הגדול שבארצות הברית, ליד ילדיך ונכדיך? אמר לי: "מה יש לי לחפש שם, וכי אפשר להשוות? האם יש שם מישהו שיש לו מילימטר אחד ממה שיש כאן בירושלים? נכון, אני גר במרתף, אבל בירושלים! וכי יש באיזשהו מקום בעולם אווירה כמו בירושלים? אני הולך בשבת ברחוב יפו, על פסי הרכבת הקלה המושבתת, אל הכותל המערבי. איזו הרגשה נפלאה, איזו תחושה נעלה. אפילו ביקור בשוק מחנה יהודה הוא חוויה רוחנית ומרוממת".
התפלאתי שוב, וכי איזו רוחניות אפשר כבר למצוא במחנה יהודה, בין דוכני הפירות והירקות, בין הסוחרים המכריזים בקול על מרכולתם? אמר לי: "בוא ואספר לך. אני נוהג ללכת לשוק פעם בשבוע לקנות ירקות טריים. פעם, לאחר שאספתי את קנייתי, ניגשתי לבעל הדוכן לשלם. הסכום היה עשרים ואחד שקלים. הוצאתי שטר של עשרים שקלים ומטבע של עשרה שקלים והגשתי לו. שאלני המוכר: 'אולי יש לך במקרה מטבע של שקל'. פשפשתי בכיסי והצלחתי לדלות משם שקל. אמרתי לו: כן, יש לי אחד. אמר לי: 'אתה חושב שרק לך יש אחד?', הצביע על השמים ואמר: 'אמנם אני בלי כיפה, אבל אל תסתכל עלי ככה, גם לי יש אחד. לא בכיס אלא למעלה, ה' אחד…'. זהו השוק בירושלים של מעלה. יהודי זה לא רק מתגורר בארץ ישראל, הוא חי בה. זו החיות שלו".
עשו חי בארץ ישראל במשך אותן עשרים שנה שהיה יעקב בחרן. יעקב חושש, איך אוכל לעמוד כנגדו, הלא יש לו זכויות כה רבות וחשובות. מה עושה יעקב, שולח מלאכים אל שרו של עשו. הם כבר יודעים לבוא אתו חשבון. הם יודעים באיזו שפה מדברים עם מלאכים.
אומרים המלאכים לעשו ולשרו: חבר'ה, תורידו פרופיל. אל תתלהמו. אל תשתבחו כל כך במצוות ישיבת ארץ ישראל. בואו נראה מה עשה עשו כאשר ישב בארץ הקדושה – הניח תפילין? הלך ללמוד תורה בבית המדרש? קיים מצוות התלויות בארץ? לא מיניה ולא מקצתיה. להיפך. נשיו הקריבו קרבנות לעבודה זרה, עד שכהו עיניו של יצחק מעשנן, כפי שכותב רש"י על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (בראשית כז, א). הוא אמנם ישב על אדמת ארץ ישראל, אבל ודאי לא קיים בכך מצוה. להיפך, עבירה הייתה בכך. כי כאשר אדם מתנהג שלא כראוי בפלטרין של מלך, מעשיו חמורים שבעתיים.
אומר אם כן יעקב לאדונו ושרו של עשו: "אני התגוררתי אצל לבן הרשע זה עשרים שנה ובכל זאת תרי"ג מצוות שמרתי, למרות האווירה המתירנית ורוויית העוונות. ואתה, למרות שהנך יושב בארץ הקודש הרוויה אווירת קדושה וטהרה, חטאת ופשעת, כיצד הנך בא ליראני ב'מצווה' זו?!
מתוך ספר 'מפיק מרגליות'