שאלה:
בחורים שהולכים מבית לבית לאסוף כסף עבור הישיבה או הת"ת, ומצוי שבכמה בתים מכבדים אותם ביין או שאר משקין, האם צריך לברך בכל בית מחדש, או שמועיל שיברכו בהתחלה ויכוונו לפטור את הכל?
תשובה:
לכתחלה יברכו בכל בית ברכה אחרונה אם שתו כשיעור, לפני שיוצאים, ובבית שאחריו יברכו שוב ברכה ראשונה. הטעם, תחלה יש לדון כיון שאין תלוי בו אלא אם בעל הבית ירצה לתת לו, ע"פ המבואר בסי' קס"ט ס"ג שהשמש צריך לברך על כל פרוסה כיון שאינו יודע אם יתנו לו, אכן המשנ"ב שם הכריע שאם מכוון בפירוש על כל מה שיתנו לו מועיל לפטור הכל.
אך עוד יש לדון מצד שינוי מקום מבית לבית שבזה לא מועיל דעתו, ובזה יש הבדל בין יין לשאר משקין שביין יש צד שנחשב דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו, ואם שתה מתחלה כשיעור שמחייב ברכה אחרונה שוב מועיל דעתו על מה שישתה בבתים אחרים [למנהג בני אשכנז], אך בשאר משקים שינוי מקום מחייב ברכה. ומה שיש לדון מצד שנחשב כהולכי דרכים שמבואר (סי' קע"ח ס"ד) שאין צריכים ברכה נוספת, ונחלקו פוסקי זמנינו אם זה גם בהולך בדרך ונכנס לבתים או רק בהיותו בדרך עי' אגרו"מ (או"ח ח"ב סי' ז"ן) ואבן ישראל (ח"ט סי' ס"ג) והלכות יום ביום (ח"א פי"ד) להגרמ"מ קארפ שליט"א.
עוד יש לדון מצד עיכול, ששיעור עיכול במשקין הוא זמן קצר, לכן יש לנהוג לברך בכל בית ברכה ראשונה ואחרונה.
עוד יש להעיר שכששותים מעט יין יש ספק אם הוא פוטר שאר משקין או לא כמבואר בבה"ל (סי' קע"ד ס"ב) ולכן אם שתה מעט יין ורוצה לשתות משאר משקין יפטור בדר אחר שברכתו שהכל, ועצה טובה להולכים מבית לבית שלא לשתות יין בכלל כי שינוי היין מזיק ומביא לשכרות והקאות, "וכדי בזיון וקצף ולא כסף".