דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים ואתחנן "בהזדמנויות שונות הביע דעתו, שיש לו ראיות ממקומות הרבה בתוה"ק, שקודם ביאת המשיח יהיו ישראל על אדמתם דווקא, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג, שילחם עם ישראל על אדמתם, ואח"כ יבוא ויתגלה משיח צדקנו"…

"בהזדמנויות שונות הביע דעתו, שיש לו ראיות ממקומות הרבה בתוה"ק, שקודם ביאת המשיח יהיו ישראל על אדמתם דווקא, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג, שילחם עם ישראל על אדמתם, ואח"כ יבוא ויתגלה משיח צדקנו"…

הרה"ג רבי שמואל צבי גנץ שליט"א, בעובדות על גדולי ישראל במעלת שבחה של ארץ הקודש, שגב קדושתה והשפעותיה
י"ג אב תשע"ח
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"אֶרֶץ אֲשֶׁר… תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ" (דברים י"א, י"ב)

הועידה ההשגחה העליונה להעניק את ארץ ישראל לבניה, לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רבותינו הצדיקים חשו בקדושת ארץ הקודש אף באוירא דא"י.  באחת הנסיעות של מרן הרה"ק המהר"א מבעלזא מתל-אביב לירושלים עיה"ק תובב"א, היה כל ימי שהותו בה ספון בחדרו סגור ומסוגר, אך ביום האחרון, עת התכונן לעזוב את העיר הקדושה ולשוב לתל-אביב, לבש מרן ז"ל את ה'פעלץ', יצא למרפסת, נשם מאווירה של העיר הקדושה ואמר: "לופט פון ירושלים, לופט פון ירושלים" [אווירא דירושלים], ונכנס פנימה, ובזאת נפרד מעיה"ק.

על הגה"ק רבי אברהם שאג זצ"ל, אב"ד קויברסדורף, שהיה מגדולי וממובחרי תלמידיו של מרן ה'חתם סופר' הק' זי"ע, מסופר, שבהגיע עת ה'טיילונג', כאשר החליטו גדולי המדינה כי אין מנוס מלחלוק את הקהילות ולהקים קהילות נפרדות ל'יראים', לא היה לבו של רבי אברהם שלם עם זה, והיות שהיה מזקני וגדולי הרבנים ולא הסכים לדבר, לא יכלו גדולי אותו הדור להשלים את פעולתם נגד דעתו, על כן הרבו עליו דברים והשפיעו עליו שיעלה לארץ ישראל, ואכן ברוב אהבתו של הגה"ק רבי אברהם שאג לארה"ק, שמע להם ועלה באחרית ימיו לארץ ישראל [בשנת תרל"ג], יחד עם תלמידו הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.

וראיתם את הארץ

עובדא נעלה מובאת בגודל שבחה של הארץ, שצדיקי ישראל ציוו על הנחיצות לעלות ארצה, וכדלקמן: הגה"ק רבי משה יוסף הופמן זצ"ל, הדיין מפאפא, מח"ס 'מי באר מים חיים', כשעמד לעלות לארץ הקודש לחונן את עפרה, שלח שאלה לידידו הגה"ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זצ"ל, הרב משימאני, וזה דבר השאלה:

"הנה יש לי ברשותי ספר תורה מהודר, ברם אינני יודע על הסופר שכתבו, אם קידש עצמו כראוי בכתיבתו, אם רחץ בשרו במים, בטרם כתב כל שם, האם כיוון בכל הכוונות הראויות, וא"כ ספק הוא בידי האם כדאי וראוי הוא להעלותו עמדי לארץ הקודש, או שמא עדיף להשאירו כאן בפאפא מפני גודל קדושת ארץ ישראל?" השיב לו הגה"ק משימאני: "יעלהו נא לא"י, וספר התורה יבוא על תיקונו בטבילה שיטבול מעצמו". סתם ולא ביאר.

ויהי בעלות רבי משה יוסף ארצה – בהגיעו לחוף ימה של הארץ הקדושה – בנמל העיר יפו, באו הרבה מיקירי ירושלים להקביל את פניו, ונשאו משאותיו וחפציו מסיפון האוניה לסירה קטנה סמוכה, מאחר והאוניה לא הגיעה בעוגנה עד סמוך לחוף. והנה, בהעבירם את החבילות והחפצים, לפתע נשמט ספר התורה מידי האוחז בו, ונפל לתוך מי הים. תיכף גחן רבי משה יוסף ומָשָׁהוּ מן המים, מיהר לבדוק את מצב הכתב, והנה פלא, הספר נותר בשלימותו, לא אונה לו כל רע.

אז נוכחו הכל לראות כי דברי הצדיק משימאני קוימו במלואם, אשר הספר 'טבל' מעצמו בטהרת מי הים, ונשאר ס"ת כשר ומהודר לקריאה, ולא נפל צרור מדבריו ארצה.

חיבת פירות ארץ ישראל

את רום ערך השפעותיה של ארץ ישראל, הרגישו הצדיקים אף בפירותיה, והעדיפו אלו משאר פירות אשר בחוצה לה. כאשר מסופר על מרן הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע, שרגיל היה להעתיק את מקום מגוריו, כל שנה לאחר חג השבועות, מביתו שבתל-אביב לשכונת קטמון שבירושלים עיה"ק, ולשהות בה עד אחר הימים הנוראים.

שנה אחת, קיבל מאן-דהוא מאנשיו הורמנא ממלכא – מאן מלכי רבנן – מרן ז"ל, לדוּר בחודשי הקיץ שמן חג השבועות עד אחר הימים הנוראים, בדירתו הפנויה בת"א, ולשמרה. כי כך דרכו הקדושה של מרן ז"ל – מטעמים הכמוסים עמו, מידי עוזבו אותה, היה מקפיד להפקיד שומרים בדירתו, שידורו בה וינטרוה. אותו חסיד מתגורר היה בדירה ב"דמי מפתח" בשכונת "ימין משה" הירושלמית, ונאלץ לעקור הימנה, בכורח הסכנות שהיו מנת חלקה של השכונה באותו הזמן מיריות שירו לעברה ללא הרף צלפים ירדניים, מצידו השני של הגבול.

ביקש הלה למוכרה, אך בעל הדירה סירב, על אף פסק הדין בבי דינא ד"העדה החרדית", כי עליו לעשות כן, עמד הוא במריו ובעקשנותו, ולא נתן למוכרה, ועקב כך נקלע הנ"ל למצוקה קשה. בהתקרב ימי ראש השנה, עלה רעיון במוחו של היהודי הלה – ה"שומר" – לקטוף מפירותיו של עץ הגויאבה הנטוע בחצר דירת מרן, ולהעלותם לעיה"ק תובב"א לכבוד יו"ט, לשולה"ט הנערך בליל ב' דר"ה הנקרא "לדוד מזמור טיש" שבו מחלקים פירות האילן ופירות הארץ, קודם שנוטלים את הידיים.

ממחשבה למעשה. קטף מפירות אילן ה"גויאבה", והעלם לירושלים. בירושלים, בערב יו"ט, נכנסו לקודש פנימה, כל אשר ידבנו לבו. איש איש ומנחת פירותיו, להעלותם על השולה"ט "מזמור לדוד טיש", מרן ז"ל נראה היה כמתנמנם כפי שהיה נראה כל אימת שהזכירו לפניו "קויטלעך", והמשב"ק הרה"ח ר' שלום פויגל ז"ל, היה מנענע קמעא את כסא קודשו של מרן להעירו.

בהגיע אותו חסיד עם טנא הגויאבות מחצר מרן שבת"א, רכן המשב"ק ר' שלום לפני מרן ז"ל, ואמר: "האט געברענגט פירות פון בוים פון רעבנ'ס הויף אין ת"א", [הביא מפירות העצים הנטועים בחצר הרבי שבת"א].

כשמוע מרן את דברי ר' שלום, הרים ראשו באחת ושאל בקורת רוח מרובה: "הפירות הללו – מחצרי הם? האם העץ 'אילן רברבא' הוא, גדול ונאה? האם הנך משקהו ומטפחהו?" ושמחה והנאה מרובה נשתקפו מפניו הקדושות בדברו. והיה נראה ומובן ששמחה זו באה לו על פירות ארץ ישראל. הבחין החסיד כי שעת כושר ועת רצון היא מלפני מרן ז"ל והזכיר לפניו את קשייו בענייני הדירה. ברכו מרן על אתר שיצליח בענייניו.

ברכת הצדיק מיהרה להתקיים. מיד אחרי יוה"כ חיפשו במפתיע בעל הדירה, התנצל בפניו מעומק לבו על כל שהיה, והתחנן לפניו שימחל לו, כי הרי יהודים מוחלים הם זה לזה ביוה"כ, ואף הציע לשלם מכיסו סכום גדול מאוד בערך אותם ימים, עבור הדירה, ובלבד שימחל לו, ובסכום זה קנה לו היהודי הלה דירה בבני-ברק. ויהי הדבר לפלא [מקור עובדא זו נתפרסם לראשונה בספר "רשומים בשמך" – חלק ראשון].

ישוב ארץ ישראל

מן הרבנים הגאונים המפורסמים היחידים שפעלו לטובת ישוב ארץ הקודש היה הגאון הנודע ראב"ד וורשא ה"ה רבי יצחק הכהן פייגנבוים זצ"ל, לא פחד ולא התחשב, עם אלה שהתנגדו לרעיון זה.

בשנת תרמ"ז התקיימה בוורשא אסיפה בענין יישוב ארץ ישראל, ואף הגה"צ השתתף בה, יחד עם הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מבריסק. אז אמר [מובא בספר "יפה דעת"]: "כל הגלות היא בגלל שבני ישראל ממאסים בארץ הקודש, כמו שנאמר בתהילים: "וימאסו בארץ חמדה…וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות". ועתה צריכים לתקן את זה".

קיים הגה"צ בפועל מצות יישוב ארץ ישראל, וקנה חלקת אדמה במקום שנמצאת עכשיו העיר רחובות, בכדי שיהיה לו חלק בארץ.

לדעתו, היה מן הראוי שידפיסו את כל ספרי הקודש בארץ ישראל דווקא, כדכתיב 'כי מציון תצא תורה'. הוא בעצמו היה מחשיב מאוד את הספרים מדפוס ירושלים על כל הדפוסים שבעולם. מהיום שאפשר היה להשיג בוורשא יינות מארץ ישראל, הפסיק לשתות יין ממדינות אחרות, וכשהזמינו אותו לסעודת מצוה, לסידור קידושין ולברית מילה, לקח עימו מביתו בקבוק יין מהארץ הקדושה שיהיה לו לברך עליו. היה רגיל לומר, כי אם היו כל היהודים החרדים משתתפים בבנין הארץ, היה הכל מתנהג כאן על פי דרך התורה.

בהזדמנויות שונות הביע דעתו שיש לו ראיות ממקומות הרבה בתוה"ק, שקודם ביאת המשיח יהיו ישראל על אדמתם דווקא, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג שילחם עם ישראל על אדמתם, ואח"כ יבוא ויתגלה משיח צדקנו.

לימים פירש כ"ק אדמו"ר מטאלנא זצוק"ל את מה שנאמר כי משרע"ה חפץ היה ומשתוקק בכל כוחו להיכנס לארץ ישראל, עד שאמרו במדרש: "ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמישה עשר פעמים שנאמר "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר". "ואתחנן – בגימטריא הכי הוי". ומה היתה כוונתו העמוקה כל כך של משה רבינו ע"ה, ורצונו העז להיכנס לארץ ישראל? אלא ביאר כקש"ת מטאלנא זצ"ל כי שמע משה רבינו את מצות יישוב ארץ ישראל שמקיימים עם ישראל בארץ הקודש בלי שום פעולה, עד כדי כך שהיושב בביתו בחוסר מעש, הרי הוא מקיים מצות יישוב ארץ ישראל, וכמו שכתב הרמב"ן בהשגותיו לס' המצוות: "אם כן, היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה". וכששמע משה רבינו ע"ה מצוה נפלאה זו התאווה והשתוקק אף הוא לקיים מצוה נפלאה זו, מצוה אותה מקיים האדם בכל עת, בעת שכבו ובקומו, בכל רגע ושעה. אמר לו הקב"ה: "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" – אתן לך מצוה שתקיימה בכל עת ובכל רגע, אל תוסף אלי עוד בדבר הזה, הא לך מצוה כזו שהנך מקיים בכל עת ובכל רגע, בכל רגע שאין אתה מפציר ומבקש בעד כניסה לארץ ישראל הנך מקיים מצוה נפלאה, בכל רגע בשכבך ובקומך.

'דגנם ותירושם רבו'

במעלת פירותיה של ארץ ישראל הביא לספר כקש"ת הגרי"ש אונגר זצ"ל: ראיתי כשפעם אחת השתתפתי בחתונה שנערכה בקרית-צאנז, בה ישב בראש המסובים הגה"ק מצאנז-קלויזנבורג זי"ע, כשלצדו האחד הדיין מאוהעל ה"ה הגה"צ רבי שמואל זאב הלוי ראטה זצ"ל, ומצדו השני ישבתי אנכי, ושוחחנו יחדיו בכמה ענינים.

תחת אחד השיחים אמר לנו הרבי מצאנז: "טעמו וראו את הפירות הקדושים של ארץ-ישראל, כמה טובים ומשובחים הם וערבים לחיך, הרי אני באתי מאמריקה, שם הפירות יפים ונאים למראה, אך טפלים וחשוכי טעם הם, ואילו פירות הארץ הקדושה הם מלאי טעם וְעַרֵבִים".

והוסיף ואמר: "אף בשעת חורבנה של ארץ ישראל, לא נטל הקב"ה מעמנו את הכל, כי אם הותיר לנו את טעמם הטוב של פירות ארץ ישראל, וזה בעצמו תקוה לאחרית הימים, שהשי"ת יחזיר לנו את כל המעלות שנלקחו מאיתנו".

לחונן עפרה

 פעליו הנשגבים של הסבא קדישא הרה"ק בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע למען צדקת ארץ ישראל, עלו על כולנה. אהבה רבה אהב הסב"ק מויז'ניץ זי"ע את ארץ הקודש, כל ימי חייו שאף לעלות אליה ולחונן את עפרה. בשנת תרפ"א אף נתפרסם באר"י כי הסב"ק מויז'ניץ יגיע לביקור, אך מסיבות שונות לא יצאה התוכנית לפועל. בשנת תרצ"ה, בביקורם הראשון של בני הס"ק באר"י, השתוקק מאוד להצטרף אליהם, אלא שמפאת מצב בריאותו לא הרשוהו בני ביתו ומקורביו לבצע את משאלתו. לימים, כשסיפר בנו כ"ק מרן אדמו"ר ה"אמרי חיים" זי"ע אודות הנסיעה ההיא, התבטא: "הוי, כמה קינא בנו אבינו הק' כשעלינו לארה"ק". רבינו נסע כברת דרך ללוות את בנו כ"ק אדמו"ר זצ"ל, שנסע מגרוסוורדיין, וגם בשובם נסע לקראת בניו לקבל פניהם.

במקרה מסוים, כאשר שאלו יהודי האם לנסוע לא"י, השיב הסב"ק מויזניץ: "אילו היו לי כנפיים, הייתי עף לשם". בהזדמנות אחרת, כשנפרד ממנו יהודי לפני שעלה לארה"ק, אמר לו: "אולי יש לך מקום להכניסני בכיס בגדך?… העיקר שאסע גם-כן לארץ ישראל!" וכאשר שאלוהו פעם מדוע אינו נוסע לביקור, השיב: "לנסוע אפשר, ברם איך אפשר לצאת משם?!"

פעם בא יהודי להיפרד לפני עלייתו לא"י. בעמדו ללכת, קם מרן הסב"ק זי"ע מכסאו, ליווהו עד הפתח, ואמר: איתא בספה"ק שסגולה ללוות יהודי הנוסע לאר"י. האמן לי, שהייתי חפץ מאוד ללוותך ולנסוע אתך עד א"י, כי עז רצוני להיות שם, אולם בני משפחתי ומקורבי אינם נותנים לי, יען כי אין זה לפי כוחי; על-כן אלווה אותך לכל הפחות עד הדלת! (תודות למכובדנו הרב חיים מאיר אוביץ על אדיבותו במסירת העובדא).

 אף הגה"ק ה"חפץ חיים" זצ"ל, בשלהי ימיו ביקש לעלות לארץ הקודש, לחונן את עפרה הקדוש. אמר על כך ה"סבא קדישא" הגה"ק רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, שה"חפץ חיים" לא יממש בסוף את מאווייו אלו, ולא יעלה ארצה. ואכן, לבסוף לא עלה ה"חפץ חיים" לארץ הקודש, כידוע. שאלו את ה"סבא קדישא": "מאין לכם זאת?" אמר הסבא קדישא: "אין זו 'רוח הקודש' כלל וכלל, אלא סברא היא. מאחר שה"חפץ חיים" הוציא לאור עולם את חיבורו הנפלא 'משנה ברורה', שצריך להתקבל בקרב כל ישראל, ואם יגיע לארץ ישראל ייאלץ להיוועד עם 'הרב הראשי' מטעם הרבנות, דבר שלא יתקבל באהדה בקרב קהילות החרדים, על כן מן השמים מנעו ממנו מלהגיע לזה".

 

לשליחת תגובות לכותב הטור הרה"ג רבי שמואל צבי גנץ שליט"א כתבו ל-

[email protected]

 

 

ארץ הקודש גדולי ישראל ואתחנן פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

"רגע שמח במיוחד היה לי, כשהצלחתי לצרף את 30 הכוללים ראשונים לתוכנית 'דרשו בכולל'"
"אני עובד בישיבה!''
"לפתע הכהנים התחילו להגיע ואנו זוכים לברכת כהנים...
הרב מפוניבז' -צפו בוידאו נדיר!
הרב דן שלזינגר: "מצאתי את התמונה בשוק הפשפשים"
איך מגיעים לסיום הש''ס ביד אליהו?
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
ויקהל

"כך לא בונים ישיבה... ישיבה בונים בעמל ויזע... לישיבה כזאת שהכל בא על מגש של כסף - אין קיום!"

מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א

ויקהל

ברור היה לי, שהקב"ה בוודאי ייענה לתפילותיו וישלח את הכסף בזמן, אבל הייתי חייב לראות את זה קורה...

הרה"ג רבי יצחק פרידמן, בעל 'מתיקות התורה', בשיחה מרגשת עם סיפורים מופלאים של אמונה יוקדת

ויקהל

היה זה מאורע בלתי נשכח, והוא צרוב בתודעתנו עד עצם היום הזה...

הגאון ר' יצחק דוד גרוסמן שליט"א, על שבת קודש ואנשי מעלה

ויקהל

אם יש לו מידות טובות, רק אז אוכל להעניק את ברכתי, בלי יראת שמים לא שייך להאציל ברכות"...

גחלי אש מכבשן נועם עבודת הקודש, של כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל. מתוך אוצר זכרונותיו של בן זקוניו, הגה"צ רבי

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
2/248
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר