כשהחפץ חיים מזמין…
ידועה האמרה בשמו של הרה"צ ר' שלומק'ה מזוויהעל זצוק"ל: "אם זכית להגיע למירון, סימן הוא שר' שמעון הזמין אותך…" מסתבר שהדברים נכונים לא רק בנוגע למירון, אלא גם לראדין. כי כשהחפץ חיים מזמין מישהו להגיע לראדין, לא יעזרו כל עיכובים ומעצורים, הוא יגיע לראדין.
לא צריך להיות חכם גדול, כדי להבין עד כמה ה'חפץ חיים' היה מעוניין שגם השנה תגיע משלחת רבני משמרת השלום לערוך את מעמד התפילה המסורתי על ציונו שבראדין, בעיצומו של יום ההילולא – כ"ד באלול.
מי שמתבונן קצת ביומן המסע, ורואה את הניסים המופלאים שהתרחשו שם על כל צעד ושעל, מבין מייד שיש מישהו שם למעלה שמעוניין מאוד מאוד שרבני 'משמרת השלום' יוכלו להתייצב על משמרתם, גם בשנה המורכבת והמאתגרת הזו, ופשוט שינה בעבורם סדרי עולם. וכפי שהגדיר זאת אחד הרבנים שהשתתפו במסע: "הרגשנו כמו בתוך ענני הכבוד, כאילו יש ענן שנוסע לפנינו ומחליק לנו את הדרך…"
כמובן, אחרי שרשרת של ניסים גלויים כל כך, חשנו צורך עז לשתף אתכם, קוראים יקרים, ביומן המסע המופלא שעשו שלוחי ורבני 'משמרת השלום' מארץ ישראל ועד לראדין שבבלארוס. אומנם המקום שעומד לרשותנו לא יספיק כדי לגולל את כל פרטי הניסים שאירעו במהלך המסע, אולם פטור בלא כלום אי אפשר, כידוע. לכן נסתפק בטעימה קלה על קצה המזלג.
יש תקווה
למעשה, מעת פרוץ מגפת הקורונה, קינן בליבם של ראשי ורבני 'משמרת השלום' החשש שמא לא יתאפשר השנה קיומו של מעמד התפילה הגדול והמסורתי על ציונו של החפץ חיים בראדין. אותו חשש
קינן בליבם של המון יהודים ברחבי תבל, – שלא הפסיקו להתעניין ולברר האם מעמד התפילה יתקיים גם השנה. אבל חוסר הידיעה לגבי העתיד שאפף את העולם כולו, עטף בערפל סמיך גם את הנסיעה השנתית לראדין. רק לקראת שלהי חודש אב החלו ה'שמיים' להתבהר קמעה, כאשר הוחלט על פתיחת השמיים לטיסות יוצאות, זאת לצד העובדה שדווקא ממשלת בלארוס, המדינה שבה שוכנת העיירה ראדין, החליטה משום מה לא להתייחס כלל למגפת הקורונה, ואפשרה גבולות פתוחים לחלוטין, ללא שום הגבלות. זאת בניגוד לכל שכנותיה ולרוב מדינות העולם, שהגבילו מאוד את הכניסה למדינתם, במיוחד למגיעים ממדינות אדומות', כמו ישראל למשל.
שני הנתונים הללו נתנו לראשי 'משמרת השלום' את התקווה הראשונית, שאולי בכל זאת יתאפשר להם לקיים את המעמד, ולהוציא לפחות מניין של רבנים לקיום המעמד.
מפעילים קשרים
אבל אז התברר שהעניין אינו פשוט כל כך, שכן המצב הפוליטי בבלארוס בתקופה האחרונה רגיש מאוד. החיכוכים העזים בין הפלגים המתמודדים על השלטון חלחלו עד לשורות העם והצבא, וגלשו לעיתים קרובות לידי קרבות של ממש ברחובה של עיר, גובים גם קורבנות בנפש. עובדה זו עלולה באופן טבעי להפוך את הביקור באותן מדינות למסוכן ומסובך.
על אף כל הסיכונים, החליטו מארגני המסע לא לוותר, וכדי להתמודד עם המצב הופעלו קשרים ושתדלנויות מיוחדות, עד שהצליחו להגיע לדרגים הגבוהים ביותר במשרד החוץ. הללו דיווחו לעמיתיהם במשרד החוץ הבלארוסי על הגעתה של משלחת מכובדת, של רבנים חשובים העומדים לערוך תפילה מיוחדת על ציונו של החפץ חיים בראדין, וצירפו בקשה מיוחדת, לאפשר להם לנוע בחופשיות ברחבי המדינה, ולהגן עליהם מפני תקיפות כאלו ואחרות.
המארגנים ב'משמרת השלום' כבר החלו להתארגן ולהתכונן לתפילה המסורתית, כאשר רבבות אנשים מקבלים את הבשורה המשמחת ונרשמים בהמוניהם, מבקשים להוסיף את שמם ואת בקשתם לרשימת השמות שיוזכרו במעמד התפילה שאלפים כבר נושעו בזכותו
המסע מתבטל
אבל אז התברר שעדיין הדרך אינה חלקה. בעיצומו של חודש אלול החליטה ממשלת אוקראינה לנעול את שעריה בפני רבבות חסידי ברסלב שביקשו לעלות לאומן לראש השנה, ומשכך החלו רבים מהחסידים לנסות את מזלם לחצות את הגבול לאוקראינה דרך שכנתה בלארוס, שכאמור אפשרה כניסה חופשית לתחומה.
כך גילו לפתע השלטונות בבלארוס אלפי חסידים שמציפים את המדינה ומתמקמים על קו התפר בינה לבין אוקראינה. כמובן, הדבר לא הוסיף רוגע למצב המתוח שבלאו הכי שרר במדינה, ואך טבעי היה שגם מדינת בלארוס תחסום את הכניסה לתחומה בדרך זו או אחרת.
ואכן, את אשר יגורו בא…
"היינו אמורים לצאת לשדה התעופה מייד במוצאי שבת-סליחות, ליל ההילולא", מספר מנהל הארגון, "הכול כבר היה מוכן, והנה, כשעתיים לפני השבת אני מקבל הודעה ששלטונות בלארוס החליטו שכל מי שנכנס לתחומה ממדינת ישראל יהיה חייב לשהות בבידוד שבועיים שלמים…
מה שאומר שהמסע בעצם מבוטל… שכן אם נצטרך לשהות בבידוד – לא נוכל לערוך את מעמד התפילה המסורתי בציון הקדוש. לא ידעתי מה לעשות. אך בחסדי ה' קיבלתי החלטה שלא לספר על ההודעה הזו לאף אחד. היום אני מבין שגם זה היה אחד משרשרת הניסים שליוו אותנו. השי"ת העניק לי כוחות מיוחדים, וערכתי את השבת בבית, עם כל הסעודות כרגיל, בלי שאף אחד יבחין בסערה שמתחוללת בליבי".
כשהחפץ חיים פועל מלמעלה.
חברי המשלחת אמורים היו לצאת לכיוון שדה התעופה מייד בצאת השבת, שכן לאור המצב הבריאותי יש להקדים את ההגעה בכמה שעות שכן הבידוק נמשך זמן רב בהרבה. אבל לפני היציאה היה צריך למלא הצהרת בריאות מקוונת בעבור כל משתתפי המסע. על פי התקנות יש למלא את ההצהרה רק בתוך 24 שעות למועד הטיסה, כך שלא התאפשר למלא אותה לפני שבת. מדובר בטופס מורכב ומסובך, עם עשרות פרטים, שנדרש זמן רב למלאו, וכאן היה צריך למלא עשרה כאלו… והנה זה פלא – בתוך זמן קצר היו כל עשרת הטפסים מלאים ומעודכנים. אכן, הייתה זו תחנה נוספת במסע הפלאים הזה.
"ליבי הלם בחוזקה כשהגענו לעמדת הבידוק", מתאר המנהל בהתרגשות. "הגשנו את הדרכונים, ואז פקיד התעופה שואל את השאלה המתבקשת: 'היכן אתם מתכוננים לשהות בזמן הבידוד?'
הרגשתי שדמי אוזל מפניי… זהו, זה רציני…
אמרתי לפקיד שאני רוצה להתקשר לסוכן שלי שארגן את המסע, לשאול אותו איפה בדיוק נשהה בבידוד…
בינתיים פניתי לחברי המשלחת אמרתי להם: 'רבותיי, תתפללו שהכול יסתדר… חברי המשלחת החלו לומר פרקי תהילים, ואני ניסיתי להתקשר לסוכן הנסיעות, לשאול מה אפשר לעשות…
עודני מחייג, ומישהו שם למעלה משך בחוטים הנכונים. פתאום אני שומע את הפקיד אומר: 'רגע, בעצם, אני רואה כאן שאתם לא צריכים בידוד… אוקי, הכול בסדר. אתם יכולים לעבור…
היינו בהלם. נס גלוי!
הרגשנו שהחפץ חיים פשוט עומד שם למעלה ועושה הכול כדי שנוכל להגיע אליו".
כענן ההולך לפני המחנה
בתחנת הביניים בטורקיה, ניצלו חברי המשלחת את השעות שנותרו להם לאמירת סליחות ראשונות, ללימוד יומי משותף בעיון, ולאחר מכן לתפילת שחרית כוותיקין.
משם המריאה המשלחת לעבר שדה התעופה בעיר מינסק שבבלארוס, גם שם נסע עמוד הענן לפניהם ויישר להם את הדרך, וכל ההליכים הבירוקרטיים שלוקחים שעות ארוכות גם בימים של שגרה, התקצרו לדקות ספורות. בתוך זמן קצר מצאו את עצמם מעברו הפנימי של הגבול הבלארוסי.
וירוממוך בקהל עם
משדה התעופה שמו חברי המשלחת את פעמיהם אל עבר העיירה ראדין. הם החלו להכין עצמם בסילודין לקראת המעמד הנשגב, כשעל הדרך עצרו בהיכל ישיבת וולוזי'ן, שם ערכו תפילה קצרה ליד ציונו של מייסד עולם הישיבות – הגר"ח מוואלוז'ין זצוק"ל.
בהגיעם לשערי בית החיים בפאתי ראדין ציפתה להם הפתעה נעימה, כאשר גילו שם מאות יהודים חרדיים מחסידי ברסלב, ששהו בבלארוס בדרך לאומן, ובינתיים ניצלו את ההזדמנות להשתטח על ציונו של החפץ חיים ביומא דהילולא.
כך סיבבה ההשגחה שדווקא השנה, למרות הקורונה וההגבלות הרבות, התקיים המעמד ברוב עם, במעמד ציבור גדול בהרבה מבכל שנה.
קורעים שערי שמיים
רבני משמרת השלום החלו לערוך את התפילה המסורתית, שכללה אמירת פרקי תהלים בהתעוררות, ברגש ובדמעות, אמירת י"ג מידות ותקיעת שופר, כאשר מאות הנוכחים מצטרפים למעמד הנשגב והמרטיט.
בעיצומו של המעמד המרטיט לקחו חברי המשלחת את מאות הדפים שהכילו את שמותיהם ובקשותיהם הפרטיות של רבבות המצטרפים מכל רחבי העולם, והזכירו בסילודין וברגש שם אחר שם, כל שם ובקשתו האישית; בפרטות, בתחנונים ובהתרגשות.
אפיזודה מעניינת נרשמה בהקשר זה, כאשר במוקד הטלפוני של 'משמרת השלום' התקבלה בקשה לתפילה, בתוך שהמתקשרת מציינת שבעלה, חסיד ברסלב, התקשר אליה בעיצומו של מעמד התפילה, וסיפר לה בהשתאות שהוא רואה במו עיניו ברגעים אלו את חברי המשלחת, רבני משמרת השלום, יושבים במשך שעות ומזכירים שם אחר שם, בדבקות, במתינות ובתחנונים, כל שם ובקשתו האישית.
בסיום מעמד התפילה המרגש נערך מעמד קבלת עול מלכות שמיים ברוב עם, ולאחר מכן ערכו רבני משמרת השלום 'מי שבירך' מיוחד לכל התומכים והתורמים למפעל האדירים – משמרת השלום, שממשיך את מפעלו של בעל ההילולא ומגשים את משאלת ליבו – להחדיר בעם ישראל בעולם כולו את חומרת איסור לשון הרע ורכילות, ולהעמיק ולהטמיע את ערכי השלום ואת המצוות שבין האדם לחברו.
הגילוי המפתיע בדרך חזרה
בדרך חזרה המתינה לחברי המשלחת הפתעה מיוחדת, כאשר המנהל נעמד וביקש את רשות הדיבור, באומרו כי הוא רוצה לגלות להם את הסוד שהוא נושא עימו זה כמה ימים…
"אינכם מודעים אפילו לגודל הנס בעצם העובדה שאתם יושבים כרגע בטיסה חזור…" אמר המארגן האחראי בהתרגשות, בתוך שהוא שולף מתיקו שופר, מספר מחזורים לראש השנה, ואפילו רימון אדום ועסיסי…
"הבאתי איתי את הדברים הללו, כי היה סיכוי לא קטן שנצטרך לחוג את ראש השנה בחדר מבודד בבלארוס. רק זכותו של מרן החפץ חיים שינתה סדרי עולם, וכך נתנו לנו להיכנס ללא שנצטרך לשהות בבידוד", סיים המנהל ברגש, בתוך שהוא ממשיך לגולל את כל השתלשלות העניינים.
שרשרת הניסים לא פסקה גם לאורך כל הדרך חזרה. כמובן, לא על הכול ניתן להרחיב, ויש כאלו שהשתיקה יפה להם. אך זאת נוכל לומר שכל חברי המשלחת חזרו בשלום, איש איש לביתו, מתוך תחושה עילאית וביטחון מלא שמילאו את שליחותם באמונה, ואין ספק, שמי ששינה סדרי עולם כדי שיוכלו להגיע לתפילה, ימשיך ויעתיר למען שולחיהם, ויפעל בעבורם ישועות נפלאות מעל לדרך הטבע.
(ע"פ מאמר מהרב פנחס זרביב שליט"א בספרו למעשה)