"בגלל זה אני רוצה לצעוק. מה זה לצעוק? אני רוצה לצרוח. יהודים יקרים, אתם לא מבינים מה הולך כאן. זה לא נכון! זאת טעות חמורה מאוד"

יעקב א. לוסטיגמן

"מאז המעמד ההיסטורי של סיום הש"ס שערך 'דרשו' ב'יד אליהו', אני מרגיש שהלב שלי רותח. אני רוצה לצאת לרחובה של עיר ולצעוק בקול גדול: "יהודי יקר, גם אתה יכול".

את הדברים הללו שמענו מפיו של הג"ר דוד מנשה, חתן 'קנין ש"ס', שזכה לחזור ולשנן את הש"ס כולו, ולהיבחן עליו בחדא מחתא, יחד עם מאות חתני 'קנין ש"ס' נוספים בארץ ובעולם.

"למה אני רוצה לצעוק? לא בגלל שאני מתרגש. זה נכון שאני מאוד מתרגש, הנה הגיע רגע, שבעבר לא האמנתי שיום אחד הוא יהיה קשור גם אלי באופן אישי.

יהודי שמסיים את הש"ס כולו? זה רק בסיפורים. יהודי שמסיים את הש"ס ואפילו נבחן עליו?! תמיד חשבתי שזה אפילו לא סיפורים, אולי אגדות לא מציאותיות.

"אז אני מתרגש, אבל לא זו הסיבה שאני רוצה לצעוק. אני רוצה לצעוק דווקא בגלל התגובות שקיבלתי מאז המעמד ההיסטורי הזה. אנשים ניגשים אלי בכל מקום שאני הולך, משבחים אותי ואת חתני 'קנין ש"ס' האחרים, ומפטירים במילים של קנאה: "טוב, אתם גאונים! יש לכם כישרונות מיוחדים. אשריכם שזכיתם לכך".

"בגלל זה אני רוצה לצעוק. מה זה לצעוק? אני רוצה לצרוח. יהודים יקרים, אתם לא מבינים מה הולך כאן. זה לא נכון! זאת טעות חמורה מאוד. להיות חתן 'קנין ש"ס', זה לא עניין של גאונות על טבעית, זה לא משהו ששייך לכישרונות יוצאי דופן. זה פשוט עניין של השקעה, וזה בר השגה להרבה מאוד אנשים.

"תשמע, אני זכיתי להכיר עשרות אנשים שיודעים את הש"ס כולו. חתני 'קנין ש"ס'. אני רוצה לומר לך שאולי עשרה אחוזים מהם הם אברכים עם כישרון יוצא דופן. 90 האחוזים הנותרים אלו אברכים כמוני וכמוך. אין להם זיכרון צילומי, וגם לא זיכרון פנומנלי. אני לא אומר שיש להם כישרונות חלשים, ברור שכדי להגיע להיקף כזה של ידיעת הש"ס צריך להיות עם כישרון שהוא אולי קצת מעל הממוצע, אבל זה לא בשמים, יש אלפים ורבבות אברכים שמסוגלים לכך, אבל הם לא מודעים ליכולות שלהם. הם חושבים ש'קנין ש"ס' נועד רק לאנשים מוכשרים הרבה יותר מהם.

"ולמה חשוב לי כל כך לומר עכשיו את הדברים? כי עכשיו זאת הזדמנות נדירה. כמעט חד פעמית. הפעם הבאה שבה יתאפשר לאברך להצטרף לתוכנית 'קנין ש"ס' תהיה רק בעוד שבע וחצי שנים, כשיתחיל המחזור הבא של 'הדף היומי'.

"מי שלא מצטרף עכשיו, מפספס! פשוט מפספס! וזה לא סתם פספוס, זאת כנראה תהיה ההחמצה הכי גדולה בימי חייו.

"תשאל אותי, למה בכלל צריך להצטרף ל'קניין ש"ס'? למה זה כל כך חשוב? אפשר ללמוד לבד. אבל זה לא נכון. המציאות מראה שעד שבא 'דרשו' עם התוכנית המיוחדת הזאת, יהודים שיודעים את הש"ס כולו היו נדירים יחסית. היום 'דרשו' מוציא בכל מחזור מאות אברכים הנבחנים על הש"ס כולו בפעם אחת, ועוד אלפים שמצטרפים ל'קנין ש"ס' ומחזיקים מעמד עד חצי הש"ס או כמעט עד הסוף. זה מסתכם באלפי אנשים שחלקם נבחנים על כל הש"ס וחלקם 'רק' על 1,500 דפים בפעם אחת. הם אולי לא הצליחו להגיע לסיום הגדול כשאמתחתם הש"ס כולו, אבל גם הם יוצאים ברכוש גדול.

"ויש לזה כמה וכמה סיבות, לעובדה שההצלחה בידיעת הש"ס כרוכה דווקא בהשתתפות בתוכנית 'קנין ש"ס', ואני לא מדבר על הסייעתא דשמיא הגדולה שיש ל'דרשו' שזה דבר ידוע ומוכר לכולם, אני לא מדבר על 'כח הרבים' שבוודאי מוסיף המון גם באופן סגולי וגם בהיבט המעשי ואולי אפילו הפסיכולוגי.

"אני מדבר על 'מחייב'. כשאתה מקבל על עצמך אתגר גדול כמו ידיעת הש"ס, אתה חייב 'מחייב', משהו שיעמיד אותך בתוך סד לחוץ של זמנים, שיחייב אותך להשקיע בלימוד ובחזרה בלי לקחת הפסקות. כל חודש מבחן של 30 דף, אחר כך מבחן מסכם על 120 דף, ותמיד תמיד נמצא באופק המבחן החצי שנתי שמחייב אותך להיות מוכן עם ידיעה ברורה של כל הדפים שלמדת מתחילת הש"ס ועד כה.

"מעלה נוספת וחשובה במיוחד יש ב'קניין ש"ס', היא שהמבחנים נועדו להיות כאלו שכל מי שלמד וחזר יכול להצליח בהם. לא מחפשים להתקיל את הנבחן עם שאלות קשות מדי כדי שאחר כך יצטרכו לשלם לו מלגה נמוכה יותר חלילה. ההיפך הוא הנכון. השאלות נכתבות על ידי תלמידי חכמים בעלי ניסיון רב בתחום, ולאחר מכן הן עוברות שורה של בדיקות בידי צוות מאוד מומחה, שבוחן את השאלות פעם אחר פעם, ועושים ניסויים עם נבחנים אחדים, כדי לוודא שהשאלות ברורות ושיהיה קל יחסית לענות עליהן, למי שיודע את הגמרא. זה נותן המון סיפוק, זאת דחיפה אדירה קדימה. כל מבחן שעשית וקיבלת ציון גבוה יחסית, נותן לך כח ותעצומות להתקדם הלאה. זה מוכיח לך שאתה יכול ומסוגל לכך.

"אגב, זה המקום לציין שיש תופעה כזאת שאנשים לא מצליחים כל כך במבחן הראשון והשני, למרות שלמדו היטב. אבל הניסיון מראה שמי שמתמיד וממשיך לעשות את המבחנים, קולט בתוך חודשים ספורים את סגנון השאלות, ויודע להתכונן למבחן בצורה טובה יותר, מה שמזניק את הציון שלו לרמה אחרת לגמרי. כדאי לקחת גם את זה בחשבון.

"אני לא רוצה כל כך לדבר על המלגה הכספית כי אנחנו מדברים על דבר חשוב הרבה הרבה יותר, ידיעת הש"ס, שכל אברך ירא שמים שואף ומשתוקק לזה הרבה יותר מכל סכום כספי שרק תציע לו. אבל בכל זאת אציין שבמבחן האחרון מי שקיבל ציון של מעל 75, זכה במלגה של כעשרת אלפים שקלים. זה מאוד ממריץ ומסייע להתקדם ולהתמקד בלימוד ובחזרה.

"אבל כדי להצליח לא מספיק רק לרצות, ואפילו לא מספיק רק ללמוד ברצינות. צריך גם לעשות סדר, לדעת איך לחזור על הדפים, איך ללמוד אותם מלכתחילה. אלו דברים פשוטים, אבל הם עובדים מצוין, וכל מי שאני מכיר ב'קנין ש"ס' עובד בשיטה הזאת פחות או יותר.

"קודם כל, כשלומדים דף, צריך ללמוד עם ההרגשה שאת הדף הזה אתה הולך לזכור לפחות 20 שנה קדימה. זה לא לימוד רק לעכשיו ואפילו לא לשנה הקרובה. זה לכל החיים, או לפחות לעשרות שנים. כך הזיכרון של הלומד מחויב יותר, פתוח יותר וצורב את הדברים טוב יותר לטווח הרחוק.

"דבר שני, כשאתה מסיים מסכת, ממתין חודשיים וחוזר עליה, אם למדת אותה ברצינות בפעם הראשונה, אחרי חודשיים אפשר לחזור בתוך שבע או שמונה שעות על כל מסכת ברכות למשל. ואני מדבר על חזרה מהירה ויסודית יחסית. אבל אם תחכה שלושה חודשים, תצטרך להשקיע מספר ימים בחזרה הזאת. ולכן חשוב לשמור על רצף של חזרות, לא להזניח את המסכתות שכבר למדנו.

"עוד משהו שלמדתי על בשרי, ומועיל מאוד לזיכרון, לחזור על הגמרא, דווקא אחרי המבחן החודשי, בנוסף על החזרות שלפני המבחן. כשאדם לומד לפני המבחן, הזיכרון שלו מגביל את שמירת החומר עד המבחן, אבל הלימוד שאחרי המבחן זה כבר משהו אחר, זה נשאר לזמן ארוך יותר. כמה זמן לוקח לחזור היטב על 30 דפים שלמדת בצורה יסודית? עניין של חמש או שש שעות ואפילו פחות. זאת השקעה קטנה יחסית, אבל התועלת שלה עצומה.

"אחרי חודש, אפשר לחזור שוב, באופן מקוצר יותר, אבל לחזור כדי שהדפים יישארו טריים בזיכרון. אחר יש את המבחן המסכם וחוזרים על הדפים שוב, ואז מגיע המבחן החצי שנתי ושוב חוזרים. אני לא אומר שאין פה השקעה, זה לוקח לא מעט שעות, אבל בסוף בסוף מגיעים לידיעת הש"ס כולו. תגידו לי אתם, זה לא שווה את ההשקעה?

"אלא מה?! אברכים מפחדים. הם חושבים שזה לא בשבילם, ובוודאי הם ייכשלו. אז אני רוצה לומר להם כמה דברים: קודם כל כמעט אף אחד ממאות חתני 'קנין ש"ס' לא חשב מראש שהוא מסוגל לזה. אני לא האמנתי שאצליח, אבל מה? החלטתי לקפוץ למים. מה יקרה? מקסימום לא אצליח. אף אחד לא ירביץ לי. מקסימום לא אקבל מלגה… זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות.

"יש כלל ברזל בחיים, ואת זה אני יכול לומר לכל אברך באחריות מלאה: אם לא תנסה לא תצליח. אני גם יכול לומר לו שאם הוא ינסה הוא בוודאי יצליח, אולי לא את כל הש"ס, אבל אולי כן. וגם אם לא, הקלה היא בעיניך לדעת חצי ש"ס?

"התורה הבטיחה לנו, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא מעבר לים ולא בשמים, כי קרוב אליך הדבר. בידך הדבר! רק תנסה, תתחיל, ותראה שתגיע רחוק בעז"ה".