דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וירא בבית־כנסת אחד היה מתפלל באופן קבוע יהודי ירא שמים בתכלית. תפילתו הייתה זכה וברה, תענוג לשמוע. אבל הרב שישב בסמוך לו הבחין שכאשר היהודי אומר ברכות השחר הוא מדלג על ברכת 'שלא עשני גוי'. התפלא מאוד הרב והחליט שעליו לשאול את היהודי לפשר הדבר

בבית־כנסת אחד היה מתפלל באופן קבוע יהודי ירא שמים בתכלית. תפילתו הייתה זכה וברה, תענוג לשמוע. אבל הרב שישב בסמוך לו הבחין שכאשר היהודי אומר ברכות השחר הוא מדלג על ברכת 'שלא עשני גוי'. התפלא מאוד הרב והחליט שעליו לשאול את היהודי לפשר הדבר

הגאון רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א על שמחה בעבודת ה'
י"ג חשון תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

בפרשת העקדה, הולך אברהם להר המוריה ועוקד את בנו על המזבח מתוך כוונה להקריבו לה'. ברגע האחרון קורא אליו מלאך ה' "אל תשלח ידך אל הנער" (בראשית כב, יב). אברהם מביט סביבו, רואה איל נאחז בסבך בקרניו, הולך ולוקח אותו ומעלהו לעולה תחת בנו. לאחר מכן קורא המלאך שנית, "יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך, כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי" (בראשית כב, טז-יח). נשאלת השאלה, מדוע לא בירך המלאך את אברהם כבר כאשר נגלה אליו בפעם הראשונה, הרי כבר אז ראה הקב"ה שאברהם עשה רצונו ולא חשך ממנו את בנו יחידו?

מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל, המכונה 'רב האסירים', ששבת אחת בא ל'קישלה', בית הסוהר הירושלמי, לבקר את 'אסיריו' כמנהגו בכל שבת. כשניגש לשער, בו היו מוצבים שני שוטרים, אנגלי ויהודי, פנה אליו השוטר האנגלי בחומרה: "אני יודע שאתה הראביי של הפריזינר'ס, ויש לך אישור כניסה קבוע. אבל כיצד בכלל הגעת לכאן, אינך יודע שהוטל עוצר? א'ים ורי סורי, היום לא תוכל להיכנס".

ביקש השוטר היהודי: "אנא, תן לו להיכנס. זו המצווה שלו, הוא כל כך רוצה לנחם את האסירים ולדבר על לבם, הוא 'עושה להם את היום'". אמר השוטר האנגלי: "עזוב שטויות. אל תנגן לי על המצפון. זה סתם 'ביזנס'. זו הפרנסה שלו. הכבוד שלו. היום עוצר, יש לו חופש. שיילך לביתו וייהנה מהחיים".

רבי אריה לא ויתר. הלך סביב ה'קישלה', ראה מקום בו הגדר נמוכה למדי, וניסה, ממרומי שנות זקנותו, לטפס עליה. ראה זאת האנגלי, קרא לו ואמר: "עכשיו אתה יכול להיכנס דרך השער הראשי". שאלו השוטר היהודי: "ילמדנו רבינו, מה נשתנה". אמר לו: "עתה ידעתי שבאמת אינו עושה זאת תמורת כסף וכבוד. אילו כך, אילו מטרתו הייתה כלכלית גרידא, היה צריך להיות מבסוט, לנצל את ההזדמנות ולחזור לאחוריו. וכי מה אכפת לו, הוא עשה את המוטל עליו, למעבידים שלו לא יהיו תלונות. אם הוא בכל זאת מתאמץ להיכנס, סימן שמדובר אכן ברצון פנימי עמוק, לשם שמים".

נחזור לעניין העקידה. אברהם עשה את המוטל עליו. לקח את בנו יחידו אשר אהב, העלה אותו על גבי המזבח, עקד אותו והתכונן להקריבו לה'. קורא אליו מלאך ה' מהשמים ואומר: "אל תשלח ידך אל הנער". אדם מן היישוב היה אומר בשמחה ובששון 'ברוך שפטרנו'. תופס מיד את הנער ובורח מהמקום כל עוד נפשו בו. מי יודע, אולי עוד יהיו חרטות. מה שבטוח בטוח. כך היה רץ היישר לביתו ומבשר לאשתו שהכל בסדר, כולנו חיים וקיימים.

אך אברהם אינו נוהג כך. הוא אינו ממהר להסתלק מהמקום. להיפך. הוא עומד ומשתאה, אינו יודע את נפשו. מה, כך מסתיים המעמד המרומם שכל כך חיכיתי לו? מביט סביבו ורואה איל נאחז בסבך. אברהם שמח שמחה גדולה. הנה, הקב"ה לא ויתר על קרבנו לחלוטין. יש תחליף כלשהו. הולך, לוקח את האיל ומעלהו לעולה תחת בנו. וכפי שאומרים חז"ל, בכל פעולה שעשה באיל חשב: 'כך הייתי עושה לבני'.

בתחילה, כאשר עצר הקב"ה בעד אברהם מלשחוט את בנו, עדיין לא בירכו. עדיין אין רואים כאן את ההשתוקקות הפנימית לעשות רצון ה'. ייתכן שבא לעקוד את בנו כמי שכפאו שד, אין ברירה, הקב"ה ציווה. חייבים לעשות רצונו. רק לאחר מכן, כאשר ראה הקב"ה שאברהם אינו ממהר לעזוב את המקום, משתדל, אולי בכל זאת, שמח להקריב את האיל, רק אז הוכח שאברהם עשה מרצון ומאהבת ה' וראוי הוא לקבל את הברכות.

אולי הדברים מתקשרים לתחילת הפרשה. כתוב "ואל הבקר רץ אברהם" (בראשית יח, ז). מדוע רץ, מה הבהלה. המילים 'רץ' ורוצה' הן מאותו שורש. כיצד אפשר להיווכח האם האדם אכן חפץ לעשות, או שהוא עושה את הדברים בעל כורחו או מתוך הרגל? המבחן הוא בריצה. בזריזות. אם כאשר האדם הולך לקיים מצווה הוא פוסע מעדנות, עקב בצד אגודל, אזי אין זה מתוך רצון פנימי עז לעשות רצון ה'. הוא פועל מתוך הכרח. אבל אם הוא פוסע בזריזות, מדלג מדרגות ואץ רץ, זוהי ההוכחה שהוא פועל בשמחה ובנפש חפצה.

"והיה אם שמע תשמעו אל מצותי" (דברים יא, יג). חז"ל אומרים ש'והיה' היא לשון שמחה וגם לשון מיד. ואפשר לומר שהיינו הך – כאשר האדם עושה דבר שהוא שמח בו הרי הוא עושה מיד. ואולי הדברים מתקשרים להמשך, "ונתתי מטר ארצכם בעתו", דהיינו, אם תקיימו את המצוות בגדר 'והיה' בזריזות ומידיות, בלי דחיות, אזי גם אני, מידה כנגד מידה, אתן מטר ארצכם מיד, בעתו ובזמנו.

אגב, התשובה הפשוטה לשאלה מדוע אברהם רץ, היא כי עשה זאת כדי שלא יתחרט. הרי הוא לא הבטיח להביא בשר; למלאכים אמר רק "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם". אלא, חשב בלבו מחשבה טובה, לערוך להם סעודה כדבעי. כדי שלא יתחרט רץ מהר אל הבקר, לקח בן בקר רך וטוב ונתן לנער שימהר ויעשה אותו.

 

כמה צריך האדם לשמוח על כך שנולד יהודי

ונסיים באמרה ששמעתי מאבי ז"ל. בבית כנסת אחד היה מתפלל באופן קבוע יהודי ירא שמים בתכלית. תפילתו הייתה זכה וברה, כמונה מעות, תענוג לשמוע. אבל הרב שישב בסמוך לו הבחין שכאשר היהודי אומר ברכות השחר הוא מדלג על ברכת 'שלא עשני גוי'. התפלא הרב מאוד, הלוא היהודי עושה רושם של ירא ושלם, כיצד זה  מדלג על ברכה מברכות השחר. בפעם הראשונה חשב אולי מקרה הוא. בפעם השנייה חשב שמא שגגה. אבל כשראה שזהו מנהג קבוע החליט שעליו לשאול את היהודי לפשר הדבר. אולי הוא מאותם יפי נפש, שברכה זו שיש בה 'התנשאות' על אומות העולם אינה מתאימה להם ולעדינות רגשותיהם. ניגש אליו ושאלו: "ר' איד, מדוע זה אינך מברך ברכת 'שלא עשני גוי'".

אמר היהודי: "אומר לרב את האמת. כשאני קם בבוקר ואומר 'מודה אני' ממלאת את לבי שמחה עצומה. ראו מה בין בני לבן חמי. אנו רצים והם רצים. חושב אני לעצמי: הנה, אנו ניגשים לתפילה לפני בורא עולם, לאחר מכן עוסקים בלימוד תורה וקיום מצוות. אח, מעין עולם הבא. ואילו הגוי המסכן, מה הוא הולך לעשות היום, לעבוד, לאכול, לשתות ולישון? מה בינו לבין הבהמה? כשאני חושב מחשבות אלו אינני מסוגל להתאפק, והברכה יוצאת מפי מאליה: 'שלא עשני גוי'! כבוד הרב, אם ניתן לברך בשנית אשמח מאוד".

כמה אנו צריכים לשמוח על הזכות שזיכנו הקב"ה ללמוד תורתו הקדושה, לקיים מצוות ומעשים טובים, ולהיות מחוברים אליו יתברך. אין לך עונג גדול מזה.

 

מהות היהדות הינה שמחה וטוב לבב

בליל יום הכיפורים, לפני אמירת 'כל נדרי', אומרים את הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהילים צד, יא). ויש לברר מה הטעם.

ואמר אחד מרבותינו, כי בליל יום הכיפורים באים לבית הכנסת אנשים רבים שכף רגלם אינה דורכת שם כל ימות השנה. ומה הם רואים? מעמד נורא: מוציאים ספרי תורה, כולם עומדים בדממה כשטליות מכסות את ראשיהם. קולו של החזן רוטט, "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". "כל נדרי ואסרי". עלול להיווצר הרושם שזו היהדות. פחד ואימה. קול דממה דקה. לפיכך פותחים בפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". הצדיקים וישרי הלב זוכים לשמחה אמתית. זו היהדות. נכון, יש עבירות, צריך לכפר עליהן. לשם כך נתן לנו הקב"ה ברחמיו את יום הכיפורים. אבל עיקר היהדות הוא לקיים רצון ה' בשמחה.

 

אין להדחיק את הידיעה אודות הגיהינום וענשי עולם האמת

מצד שני, צריך לדעת שיש גם גיהינום. הקב"ה אינו ותרן. יש כאלו שנמנעים מלדבר עם הילדים אודות שכר ועונש. חוששים שייכנסו למתחים חלילה. אין זו הדרך הנכונה. ישנה אמרה חסידית "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה" – על ידי שמשמיעים דין – שמיידעים את האדם שיש דין ויש דיין, ארץ יראה ושקטה. העונש אינו מטרה בפני עצמו חלילה. הוא מהווה תמרור אזהרה. החשש מהעונש, בכוחו למנוע את האדם מחטא.

אנו יודעים שסנהדרין שהייתה הורגת פעם בשבעים שנה הייתה נקראת 'חובלנית'. ומדוע בכל זאת התורה מלאה אזהרות נוראות של "מות יומת" וכדומה, כדי למנוע את האדם מחטא.

הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל סיפר, כי פעם כשהיה במקווה, ראה יהודי אחד חיוור מאוד. רועד כולו. שאלו: "האינך מרגיש טוב, אולי נזעיק עזרה? אמר היהודי: "אין צורך. הכל בשליטה". לאחר כמה דקות התעשת, הצבע חזר לפניו כאילו לא אירע דבר.

לאחר מכן שאלו הגרש"ז לפשר העניין. אמר: "ניסיתי להציג רגלי בבור הטבילה בו המים כמעט רותחים. רק הכנסתי קצות אצבעותיי – מיד נרתעתי אחור. אמרתי לעצמי, בעולם הזה אני יכול להימלט מהחום הנורא, לכל היותר היה קצה הרגל נכווה מעט. אך בגיהינום הגוף כולו יהיה מצוי במים הרותחים. לא יום ולא יומיים. אין הנחות ואין הקלות. זהו עולם האמת. מחשבות אלו גרמו לכך שהצבע אזל מפניי ואחזני רעד. אך בסופו של דבר עולם כמנהגו נוהג. אט אט נרגעתי ושבתי לאיתני".

אין טעם להדחיק את הדברים. הקב"ה אמת וחותמו אמת. על קיום מצוות נקבל שכר, ועל עברות – עונש. ידיעה ברורה זו בכוחה לשתק את היצר.

אבל כאמור, עיקרה של היהדות הוא לעשות רצון ה' בשמחה. העולם כולו צער ומכאובים. כל אחד וה'פעקאלע' שלו. אוי למי שאין לו במי לבטוח. אשרינו שזכינו להיות עבדיו של מלך מלכי המלכים, לחסות תחת כנפיו. "הבוטח בה' חסד יסובבנו".

פעם ישב מרן הרב שך זצוק"ל ולמד, על הסטנדר היה פתוח כרך גדול של גמרא דפוס וילנא. תאווה לעיניים. אמר: "איזה 'עולם הזה' יש לי, אני מקבל עולמי בחיי, מי יודע אם אזכה לעולם הבא…".

אין מאושר יותר מיהודי שומר מצוות. משנתו סדורה לו. יודע את אשר לפניו. מה מטרתו בעולם, מה העיקר ומה הטפל. יודע שהכל מאתו יתברך. והעיקר, שכל מה שעושה ה' הכל לטובה. מי שאכן מאמין בכך באמונה שלמה אין לו צער כלל. וכך כתב ה'חזון איש', שראה הרבה סבל בחייו, "כי באמת אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של אמת" (קובץ אגרות חלק א, לו).

 מתוך ספר 'מפיק מרגליות' /

 הרב אברהם צבי מרגלית שליט"א / מרא דאתרא כרמיאל

פרשת השבוע פרשת וירא רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א

אולי גם יעניין אותך

צפו עכשיו: 96 שנים של גבורה
"תקדים את החתונה ליום חמישי", הורה מרן הגר"ח שליט"א
אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת חיי שרה תשפ"א | גליון 215
'נאך איין שאבעס'!
הסגולה המיוחדת של מרן בעל 'נפש החיים' זיע"א
''לא חשתי טעם וריח במשך יומיים. לא קורונה!''
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בא

צפו: שיעורו של הגר"י זילברשטיין שליט"א לפרשת בא

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

האם ראוי להימנע מנעילת נעליים בתעניות ציבור?

איזו רחיצה מוּתרת בתעניות ציבור?| האם מותר לערוך חתונה בליווי תזמורת בליל עשרה בטבת?

האם יש מקור למנהג לצום בשלושת הצומות הסמוכים לבר מצוה?

ילד שנעשה בר מצוה ביום ראשון שחל בו צום 'נדחה' – האם חייב לצום?| האם מעוברות ומניקות חייבות לצום בתעניות

הדף היומי בהלכה תקצירים הלכתיים

מדוע אומרים סליחות בתעניות ציבור?

מי העמיד את הפסל בבית המקדש?| האם 'צום גדליה' נחשב תמיד כ'נדחה'?

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/223
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר