בימים אלו של תחילת הזמן, כאשר רוח של התחדשות בעמל התורה ממלאת את היכלי הישיבות הקדושות והכוללים, בנותן טעם להביא כאן מה שסיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א (מובא בבאר הפרשה) אודות האושר שמעניקה התורה הקדושה ללומדיה, לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה.
"אחד מעשירי עולם מאחינו בני ישראל אמר לי פעם: בימי בחרותי כשלמדתי בישיבה לא הייתי מגדולי המתמידים, מפעם לפעם היה המשגיח מטיפני מוסר ואומר: דע בני, כתוב במשנה כך היא דרכה של תורה… ובתורה אתה עמל, אשריך בעולם הזה. אם רצונך לחיות חיים טובים בעולם הזה – עסוק בתורה בהתמדה גדולה.
"בכל עת שמעי דברים אלו מפיו הייתי ממלא פי שחוק – וחשבתי לעצמי: בשלמא אם היה מעורר אותי שכשאלמד אזכה לחיים טובים בעולם הבא, ניחא, אך מה קשר הענינים בין לימוד התורה לעולם הזה?
"כהיום הזה – משעברו שנים רבות מאז, וכבר נעשיתי לאחד מעשירי תבל, מאומה אינני חסר מבית ומחוץ, הוני נאמד באלפי ריבי רבבות, ואף הקמתי דור ישרים מבורך אשר כולם יראים ושלמים -דייקא כעת הנני רואה כמה צדקו דברי המשגיח, שחיים טובים בהאי עלמא קשורים ומצומדים ללימוד התורה.
"כי אני שאינני בן תורה – הרי בקומי ובשכבי, בלכתי ושובי, איני רואה מאומה לנגד עיני זולתי 'דאלער', ואפילו כשמביט אני על צאצאי, הרי ה'דאלער' חוצץ ביני ובינם, כל היום 'דאלער, דאלער'. ואף כל הכבוד שמכבדים אותי בכל מקום, יודע אני שתחת כל זה מסתתר לו ה'דאלער'… ולאידך, בכל עת אשר אני נכנס ובא לבית המדרש ורואה צורבים העמלים בתורה, עם כל החיות והשמחה, והינם מלאים מתיקות ושמחת חיים, מתמלא אני בקנאה גדולה.
"ותדע עד היכן הדברים מגיעים, מוכן אני לתת 'חצי המלכות' – מחצית מרכושי הרב, לכל מי שיתן לי את ההנאה הרבה שהנני רואה על פניהם של האברכים בעת לימודם".