סיפר האדמו"ר מצאנז זצ"ל: בא אלי יהודי השכם בבוקר ומספר לי כי שידך את בתו עם בחור מישיבה מסויימת, ובליל אמש בשכבו על משכבו ראה לפניו את אביו שבא אליו בחלומו מעולם האמת וגוער בו במילים קשות: "וכי איזה סוג אדם הכנסת למשפחתנו?!" והקיץ משנתו בבהלה אולם הסיח את הדברים מלבו למחרת.
נתגלה אליו אביו שוב פעם וגער בו בסבר פנים חמורות: "שוטה שכמותך! כבר אמרתי לך פעם אחת! מה אתה עושה עמי?!" וגער בו כ"כ עד שנתעורר משנתו, ותפעם רוחו עד מאד ובא אלי לשאול לפשר דבר.
ושאלתיו: האם התעניינת מהו מקור מחצבתו של הבחור הזה? והשיב לי כי סמך שבחור מופלג כזה בוודאי אין טעון בדיקה אחריו. זירזתי אותו שילך מיד לברר מי הם הוריו, ולפנות ערב שב אלי וסיפר לי כי הבחור אומר שהוא משוודיה. אמרתי לו להוסיף ולהתעניין, ולאחר מכן נודע לו כי אמו של הבחור היא נכריה כדת וכדין, ואביו ג"כ היתה לו אמה גויה…
ואני מספר סיפור זה רק להמחיש, כי האבא והסבא בעולם האמת יודעים ג"כ עם מי משתדכים. וגם בזמנינו שומעים מקרים כאלו. וכמו שהאבות בעולם האמת יודעים משידוכים, כך הם יודעים גם איך שמתנהג ביום ובלילה, וזו התחייבות גדולה, שיש עין רואה ואוזן שומעת, שהאבות והזקנים משגיחים על צאצאיהם.
(יתד נאמן חיי שרה תשע"א מתוך ביטאון צאנז מנ"א תשנ"ז)