ידוע בשם מרן החזו״א, שאפילו שבדורנו יש הסתר פנים גדול, בכל אופן הקב״ה השאיר חלון קטן דרכו אפשר יהיה לראות את ההשגחה פרטית בגלוי – בשידוכים!
סיפר לנו יהודי שזה עתה אירס את בתו ולא מפסיק להתרגש מהתגלות נפלאות דרכי ה', כי דברי החזו״א עלו ובאו באופן נדיר עם ההשגחה הפרטית של ניהול השידוך. ומעשה שהיה כך היה:
"במשך השבוע אמר לי אחד מחברי הכולל כי הוא מתעתד לקיים 'קידוש' לרגל הולדת בתו בשבת בבית מדרש פלוני. בשבת לאחר תפילת שחרית הלכתי לשם עם בני, ואז התברר לנו שזו היתה טעות, ולא היה כל קידוש. כשחזרתי לביתי סיפר לי בני הבחור, כי הוא פגש שם בבית המדרש בחור, שהוא מכיר אותו קצת, והבחור סיפר לו שהצ׳ולנט בישיבה נשרף ואין לו היכן לאכול. אמרתי לבני: למה לא אמרת לו שיבא אלינו הביתה, לך תקרא לו שיאכל עמנו את סעודת השבת. הוא אכן בא לביתנו, וראיתי שהבחור, שהכרתיו כילד – גדיים נעשו תיישים – הוא בעל מדות והליכות דרך ארץ.
באמצע השבוע נגש אלי ידיד והחל מגלגל עמי דברים אודות בתי שזה כבר זמן שומעת 'שידוכים': כדאי לך לברר על בחור פלוני, אמר, תוך כדי שהוא נוקב בשם הבחור שאכל אצלי בשבת, בלא שידע מכך דבר. אמרתי לו: הבחור אכל אצלי בשבת האחרונה, והוא אכן עשה עלי רושם של בעל מדות, אך ברצוני גם לברר מעט יותר. השדכן נתן לי את שם של החברותא שלו כדי שאוכל לברר אצלו.
בדרך כלל יש לי מנין קבוע שבו אני מתפלל בימי שישי, באותו יום משום מה החלטתי להקדים קצת את תפילתי והלכתי להתפלל במנין אחר. הגעתי כרבע שעה לפני תחילת התפילה והתכוננתי לתחילת התפילה. בשולחן שלידי נעמד בחור שגם הוא התכונן לתפילה, הבטתי על תיק התפילין שלו וראיתי את שמו של החברותא של המיועד – עליו המליץ השדכן שאברר אצלו על הבחור.
שאלתי אותו: האם אתה מכיר את בחור פלוני, והוא סימן לי שאכן הוא מכירו, אך אינו רוצה לדבר לפני התפילה, ולאחר התפילה ידבר עמי. בסיום התפילה דברתי אתו כעשרים דקות, שמעתי מכלי ראשון שבחים רבים ונכרים דברי אמת, על התמדתו ועל עומק הבנתו ומעל לכל מידותיו המיוחדות מאד.
כשסיים לדבר עמי, אמר לי כבדרך אגב: "ממש מעניין, אני כבר לומד כאן בישיבה הסמוכה כשנתיים, ומעולם עוד לא יצאתי להתפלל תפילת שחרית מחוץ לישיבה, היום היה לי אונס גדול שלא יכולתי להתפלל בישיבה והייתי צריך להקדים את תפילתי, ופעם הראשונה שהתפללתי מחוץ לישיבה".
ראיתי ממש יד ה׳ מכוונת. אנחנו כבר זמן רב מחכים לשידוך עבור בתי, והנה ברגע הנכון [שדרך אגב, הבחור התחיל לשמוע שידוכים רק באותו שבוע], הקב״ה זימן לי את הבחור לסעודת שבת, שאוכל להתרשם ממנו באופן אישי, וגם סידר לי את החברותא שיגיע עד אלי, שאוכל לברר עליו בנחת. לא שהייתה לי בעיה ללכת לישיבה ולברר עליו, אבל הרגשתי ממש קירבת אלוקים, שהקב״ה זימן לי את הכל לידי, כדי שאראה בחוש שבשידוכים אין הסתרה ויש גילוי אלוקות.
(משנתה של תורה פנחס תשע"ז, באדיבות מערכת 'ווי העמודים')