מה הטעם שאסור לבקוע עצים לחתיכות קטנות? • האם יש עניין שיהיו עצים מוכנים מערב יום טוב גם לצורך חול המועד? • ומדוע אסור להביא עצים מן השדה ביום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"א סעיפים א' – ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
קורות שעומדות לבניין, הם חשובות, ואדם מקפיד עליהם, ולכן הם נידונים כמוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לבקע מהם עצים, ואפילו אם הקורה הייתה רעועה מערב יום טוב, וממילא הייתי חושב לומר, שאדם לא מסיח דעתו מהם מקורה רעועה והם לא יחשבו כמוקצה, קמ"ל, שכיוון שבבין השמשות הקורה הייתה תקועה בבניין, היא הייתה אסורה, והיא נאסרת לכל היום טוב, ודווקא אם נשברה ביום טוב עצמו, אבל אם נשברה הקורה מערב יום טוב, דינה כעצים העומדים להסקה, דהיינו, שאם אי אפשר להסיק אותם ללא ביקוע, מבקעים מהם חתיכות גדולות ולא קטנות, כיוון שבחיתוך חתיכות קטנות יש בעיה של טוחן, וכן אסור לבקע אותם בקרדום, מגל, או מגירה, אלא בקופיץ, דהיינו, סכין של קצבים, וזאת כדי שיהיה שינוי, ויבקע בצד הקצר שלו ולא בצד הרחב, משום שהצד הרחב דומה לקרדום, ויש אוסרים אפילו בקופיץ, משום שאיננו בקיאים מה הוא הקופיץ, ולא התירו אלא בסכין.
עצים שהם קצת גדולים, וראויים להסקה ללא ביקוע, לא יבקע כלל, כיוון שיכול לבשל את האוכל ללא ביקוע עצים, ויש מי שאוסר אפילו לשוברם ביד, וגם בחול המועד יש עניין להכין מערב יום טוב, ובמקומות שהעצים יקרים, וממילא זה הפסד ודבר האבד אם יבער אותם כמות שהם, מצוה לחתוך אותם לחתיכות דקות כדי שלא יהיה בל תשחית.
אסור להביא עצים מהשדה ביום טוב, ואפילו שהיו שם העצים מהערב והכין אותם לכך, אסור, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא, כיוון שללכת לשדה ולהביא עצים לביתו, זה מעשה חול, ויש אומרים שטעם האיסור הוא, משום שאם יביא עצים מהמקום שבו הם מכונסים, הוא עלול להחליף ולהביא גם ממקום שיש עצים מפוזרים, ובזה יש כבר איסור של 'מעמר', ואסור אפילו ברשות היחיד, שנראה כמגבב עצים לצורך מחר, אבל מותר לגבב עצים שנמצאים לפניו בשדה, כדי להשתמש בהם לצורך בישול של עכשיו, אבל אסור לגבב מכל החצר כדי להניחם ולשמור אותם, ואין חילוק בין קיסמים גדולים לבין קיסמים קטנים.
מותר להביא עצים מהמקומות שהם מכונסים שם ברשות היחיד, ואפילו שהמקום מוקף שלא לשם דירה, ובלבד שיהיה בה מסגרת, כיוון שכאשר אין מסגרת, נחשב כשדה, וצריך שתהיה המסגרת בתוך תחום שבת, ומשמע שאפילו בסמוך לעיר צריך מסגרת, והרבה פוסקים חולקים על זה, וסוברים, שכל שהוא סמוך לעיר בתוך שבעים אמה ושיריים, לא צריך מסגרת, ורק משבעים אמה והלאה עד תוך התחום, שזה אלפיים אמה, צריך מסגרת, וכן הלכה.
אם חסר לו אחת מכל אלו, דהיינו, שלא היה מכונס, או שחסר מסגרת, או שזה חוץ לתחום, הרי זה מוקצה, ודין זה הוא לכל השיטות, ויש מפרשים הלכה זו כפשוטו, שאם חיסר אחת מהתנאים הללו, מסתמא הסיח דעתו מלהשתמש בזה ביום טוב, וממילא זה מוקצה, ולפי זה יוצא, שלמתירים מוקצה ביום טוב, מותר גם בזה, אבל לדינא נכון להחמיר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א