השבוע זה התחיל. בס"ד ארבעים תלמידים חדשים הצטרפו למכינה של ישיבת אחינו, ועוד כעשרים וחמשה תלמידים בוגרי המכינה שעולים ומצטרפים לתלמידי הישיבה. קול התורה ממלא את בית המדרש וחדרי השיעורים, אווירה חגיגית של התחדשות אופפת את כל באי הישיבה.
לצד כל החגיגיות ישנה גם דאגה וחשש, בימים אלו מתחילים עשרים בוגרים של הישיבה את הלימודים בישיבות הגדולות. המעבר מישיבה קטנה לישיבה גדולה הוא קשה ומאתגר לכל תלמיד, ובמיוחד לתלמידי אחינו. ישיבת אחינו התאימה את עצמה לבוגרי בתי הספר התורניים, כעת התלמידים נדרשים להתאים את עצמם למסגרות הישיבתיות הרגילות.
התלמידים כמובן עוברים שיחות הדרכה והכנה, אך עדיין המעבר בפועל מישיבה קטנה ומשפחתית לבית מדרש גדול של מאות תלמידים הוא לא פשוט. בחודש אלול אנחנו מלווים את התלמידים בצורה אינטנסיבית, ביקורים, חבילות שי ושיחות עם הרבנים בישיבה החדשה.
התוכנית הייתה לצאת השבוע לסבב ביקורים בישיבות, אך לפתע הבנו כי ישנה בעיה – מתווה הקפסולות אינו מאפשר ביקורים, אין כניסה לאנשים מבחוץ.
אבל אז נזכרנו שלתלמידים שלנו יש "אחים" יש לנו בוגרים בכל הישיבות!
התקשרנו לשי, תלמיד ב"ועד חמישי".
מה אתה זוכר מהאלול הראשון שלך בישיבה?
– "את הביקור של ראש הישיבה בשעה שתים עשרה בלילה, איך שהוא דיבר איתי על הספסל מחוץ לישיבה".
עכשיו אמרנו לשי: יש לך תפקיד. "אח שלך" הגיע השבוע לישיבה, תלווה אותו! מי כמוך יודע ומרגיש את המעבר לישיבה גדולה.
דיברנו עם יאיר מ"ועד רביעי".
– מה הזיכרון שלך מהאלול הראשון בישיבה?
– "השוקולד שקבלתי מראש הישיבה במוצאי שבת הראשונה שלי בישיבה".
עכשיו אמרנו ליאיר: אתה קונה בגמ"ח של הישיבה שוקולד ונותן ל"אח שלך" משיעור א' שוקולד – חיבוק ותמיכה שרק אתה יכול לתת! אתה הרי מכיר את ההרגשה הזו.
יצרנו קשר עם נועם, בחור מבוגר בקיבוץ ד'.
– למה אתה מתגעגע באלול הראשון שלך בישיבה?
– "הרגע הכי מתוק היה שהראש ישיבה הגיע ללמוד איתי חברותא בסדר שלישי בישיבה, הוא הכין אותי לשיעור והכניס אותי לעניינים בסוגיה"…
– עכשיו, אמרנו לנועם, יש לך תפקיד. "אח שלך" משיעור א' צריך שיכניסו אותו לעומק הסוגיה, ואתה הרי יודע כמה זה חשוב!
בצורה כזו, עד סוף הערב היו לנו עשרים "פעילים" חדשים לאחינו… בוגרים שלנו! מתברר שגם שנים אחר כך הם זוכרים את המסירות של אחינו לבוגריה ושמחים לעזור לאחים שלהם.