יום שני כ"א בתמוז תש"פ
באילו מקרים מותרת תערובת של 'דבר שיש לו מתירין'?
כפי שלמדנו, 'דבר שיש לו מתירין', כלומר, איסור שיש לו היתר לאחר זמן, (או שניתן להתירו באופן אחר), אינו בטל בתערובת.
ואם האיסור התערב בהיתר לפני שחל עליו האיסור, כגון שלפני כניסת השבת התערב דבר האסור בשבת בדבר המותר בשבת – אם התערובת היא 'יבש ביבש', דהיינו מוצק שהתערב במוצק באופן שחלקי התערובת נפרדים – אלא שלא ידוע מה האיסור ומה ההיתר – האיסור אינו בטל. אך אם התערובת היא 'לח בלח', דהיינו נוזל בנוזל, וכיוצא בזה, באופן שחלקי התערובת אינם נפרדים – האיסור בטל למרות שיש לו מתירין.
ובכל מקרה, אם אבד חלק מהתערובת התואם לכמוּת האיסור שהיה מעורב בה, או שנאכל בשגגה, או שנמכר לגוי – התערובת מותרת, כיון שאנו מניחים שהאיסור זו זה שאבד, נאכל, או נמכר. וראה במקורות.
[משנ"ב תצז, לו; ביאורים ומוספים דרשו, 42-43; וראה שו"ע יו"ד קי, ז-ח]
מה דינם של עופות שיועדו ליום טוב ונמצאו שלא במקומם?
עופות שאינם מסוגלים לפרוח למרחוק, אלא רק מעט, באופן שלא נדרשת פעולה של 'צידה' כדי לתופסם – אם לא ייעדום לאכילה ביום טוב, הם אסורים באיסור מוקצה החל על דבר שלא נועד מראש לאכילה או לשימוש ביום טוב. ואם ייעדום לאכילה, מותר לאוכלם ביום טוב, בתנאי שנמצאו במקום שבו עמדו בשעה שייעדם, או שניתן לזהותם בבירור; שאם לא כן, אנו מניחים שהם התחלפו בעופות אחרים.
ואם מדובר בעופות קטנים שאינם מסוגלים לפרוח, אלא לדדות בלבד – אם אין שובך נוסף העומד בקו ראייה ישיר משובכם של העופות שיועדו לאכילה, ובתוך טווח של חמישים אמה (24-28.8 מטר, לשיטות השונות), אין להניח שהעופות התחלפו באחרים, כיון שלא סביר שעופות כאלו ידדו אל מחוץ לקו הראייה הישיר של שובכם, או למרחק של יותר מחמישים אמה ממנו.
[שו"ע תצז, יב ו־יד, ומשנ"ב מג-מו]
מה דינם של עופות זרים שנמצאו בשובך פרטי?
עופות זרים שנמצאו בשובך פרטי, בסביבה שיש בה שובכים פרטיים נוספים, אסור לבעל השובך להשתמש בהם או לאוכלם, משום איסור גזל דאורייתא. וביום טוב, לדעת השולחן ערוך (ראה במקורות), אסורים העופות בשחיטה ובאכילה גם משום איסור 'מוקצה', אשר חל על כל דבר שלא נועד מראש לאכילה ביום טוב, כנ"ל.
ואם בעלי השובכים האחרים הם גויים, אין בעופות איסור מוקצה ביום טוב, כיון שדבר השייך לגוי אין בו איסור מוקצה זה החל על דבר שלא יועד לאכילה ביום טוב, אך אסור לאוכלו משום גזל; ונחלקו הפוסקים אם איסור גזל זה – מן הגוי – הוא מדאורייתא או מדרבנן.
ואם השובכים האחרים שבסביבה הם הפקר – אין בעופות איסור 'גזל', כמובן, אך יש בהם איסור מוקצה ביום טוב.
[שו"ע תצז, טו, ומשנ"ב מח; ביאורים ומוספים דרשו, 44]