השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סי' קכ"ח סעיף כ"א
ניגון בברכת כהנים
ניגון אחד בלבד | כהן שרוצה לנגן ניגון שונה מחבירו
מבואר שהכהנים לא ינגנו כמה ניגונים בברכת כהנים, אלא ינגנו בניגון אחד, כי אם יאמרו בכמה ניגונים, עלול להיות שיתבלבלו הכהנים, המ"ב אומר, אע"פ שלכאורה מכירים הכהנים את ברכת כהנים מילה במילה, אז מה שייך לחשוש שמא זה יפריע להם בכוונתם? בכ"ז אומר המ"ב, שאעפ"כ חוששים שמא יתבלבלו, ועוד אומר המ"ב, שלא יהיה מצב שכל כהן מנגן ניגון שונה מחברו, שמא יתבלבלו.
סעיף כ"ב
הקראת הפסוקים לכהנים
מי מקריא לכתחילה | מהי האסמכתא לכך | ש"ץ שהוא כהן
לכתחילה ראוי שהמקריא לכהנים יהיה ישראל ולא כהן, המ"ב מביא, שהרמב"ם דורש את זה מאסמכתא מזה שכתוב "אמור להם", משמע שהאומר אינו חלק מהם, אלא מישהו נפרד מהם דהיינו ישראל, ולכן מהאי טעמא נהגו שהש"ץ לא יהיה כהן, כי אם הוא יהיה כהן, הוא צריך להקריא להם, ולכתחילה צריך שישראל יהיה מקריא ולא כהן,
סעיף כ"ג
היסח דעת בשעת ברכת כהנים
טעם הבטת הכהנים למטה | הנהגת המתברכים מן הכהנים | הסתכלות מרובה | האם הסתכלות מועטת מותרת | הנהגת הכהנים למניעת הסתכלות בידיהם
הכהנים צריכים להתרכז ולא להסיח דעתם בברכת כהנים, ולכן צריכים להביט עם עיניהם למטה, ובכך לא יסיחו את דעתם, וגם הישראל שמתברכים מהכהנים, שלא יסיחו את דעתם, ומהאי טעמא נהגו שלא להסתכל על הכהנים, לא בפניהם ולא בידיהם, כי זה מפריע לכוונה, אז בזמן שבהמ"ק היה קיים, היה אסור אפילו הסתכלות מועטת בידיהם של הכהנים כי השכינה שורה על ידיהם, אבל היום שאין בהמ"ק קיים, הסתכלות מרובה אסורה, הסתכלות מועטת מותרת, כי בהסתכלות מרובה, יש חשש להיסח הדעת, ולא בהסתכלות מועטת, אבל זכר למקדש אומר המ"ב, שנוהגים גם היום שלא להביט בידי הכהנים בכלל, ומהאי טעמא נהגו הכהנים לשלשל את הטלית על פניהם, כדי שהכהנים לא יסתכלו בידיהם, כי הידים חוץ לטלית, אבל יש כהנים שנוהגים לשלשל את הטלית גם על פניהם וגם על ידיהם.