- הגורל הורה: "כבר קיבלת תשובה מקודם"
אחד הרבנים ערך את גורל הגר"א בנושא חשוב שנגע לזולתו, והיתה לו השלכה רבה גם על הכלל. התשובה שניתנה לו היתה ברורה והורתה כיצד לנהוג, אולם מפאת כובד הענין וחשיבותו, לבו לא נתן לו מנוח ובעקבות זאת החליט לערוך גורל נוסף, מתוך תקוה ותפילה שהדבר ישקיט וירגיע את רוחו. שאלתו היתה האם לסמוך באופן מוחלט על הפירוש שהוא נתן לתשובת הגורל הקודם. הפסוק שעלה בגורל השני היה (דניאל ב לו) "דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא". רש"י מפרש: דנה חלמא – הרי זה החלום שחלמת, ופשרה נאמר וגו' – ופתרונו נאמר לך. הפסוק קבע במפורש שהגורל הקודם שהעניק תשובה ברורה הוא הקובע, ואין צורך בבקשת פתרון נוסף. מובן שרוחו של השואל שקטה והוא סמך על הפתרון הראשון.
- באיזו ישיבה ללמוד? בחברון
תלמיד הסתפק באיזו ישיבה לבחור. אחת הישיבות שאליהן הוא היה מעוניין לעבור היתה ישיבת חברון שבירושלים. ספיקותיו היו מיוחדים ואישיים, ולנוכח שאלתו הוחלט שיטילו את גורל הגר"א. הפסוק שעלה בגורל הורה לו את התשובה: "ויאמר דוד אנה אעלה, ויאמר חברונה" (שמואל ב ב א). הפסוק עוסק בשאלת דוד לאן לפנות, ובתשובת ד' לפנות לחברון. על פי הרמז שבפסוק, אותו תלמיד נבחן והתקבל לישיבת חברון שבירושלים וראה חיל בלימודיו.
תלמיד שלמד באחת מישיבות בריסק בארץ הסתפק האם לעזוב את הישיבה ולעבור ללמוד בישיבה אחרת. הספיקות נבעו מסיבות אישיות, אותו תלמיד סבר שאולי בישיבה אחרת הוא יצליח יותר. לנוכח העובדה שגם לאחר ששאל רב לא נפתר הספק, הוטל עבורו גורל הגר"א, והפסוק שעלה בגורל היה (דברים יב יט) "השמר לך פן תעזוב את הלוי". היה זה רמז ברור ביותר שלא לעזוב את בית בריסק הנמנים על שבט לוי והם צאצאיו של בעל 'בית הלוי'.
- (הבחור) ישא (את) 'ברכה', מאת ה'…
לפני שנים רבות הציעו לבחור הצעת שידוך בשם 'ברכה'. מטעמים שונים הוא הסתפק האם לקדם הצעת שידוך זו. הוא הציע את הספיקות לפני אחד מגדולי התורה, ולנוכח הספק השקול הוצע לו להטיל את גורל הגר"א. הפסוק שעלה בגורל היה ברור מאין כמוהו: "ישא ברכה מאת ד'" (תהלים כד ה). כלומר, שאותו בחור ישא בחופה ובקידושין אחת בשם ברכה, כי שידוך זה הוא מאת ד'. ואמנם לא ארכו הימים והם נישאו והקימו בית נאמן בישראל.
- התשובה: לא למכור את הדירה אלא לבקש עזרה
אדם נקלע שלא באשמתו לחובות גדולים שהעיקו עליו ביותר. המצב החמיר, עד שעלה בדעתו למכור את דירתו ולקנות דירה קטנה יותר כדי לפרוע את חובותיו. אולם הוא חשש מאוד שצעד זה ישבש את חיי משפחתו. הוא הכיר אמנם אנשים רבים ועלה בדעתו לפנות אליהם וללוות מהם, אולם לנוכח החוב הגדול והחשש מפרסום מצבו הקשה, פקו ברכיו והוא לא אזר כח לעשות זאת. בפנייתו לרב הוצע לו לערוך את גורל הגר"א. הפסוק שעלה בגורל היה (ישעיה יג ב) "על הר נשפה שאו נס, הרימו קול להם, הניפו יד ויבואו פתחי נדיבים". הרב ביאר שאמנם נבואה זו של הנביא ישעיה עוסקת בפורענות בבל, אולם רמז יש בה: אל לו לחשוש, מוטל עליו לפרסם את מצבו בפני מכריו וידידיו בבחינת 'שאו נס הרימו קול להם', והללו יחלצו לעזרתו וישיגו עבורו הלוואות נוחות שיסייעו לו לצאת מהמיצר, וכפי שנאמר בהמשך הפסוק: 'הניפו יד ויבואו פתחי נדיבים'. ואמנם מאמציו נשאו פרי בסייעתא דשמיא. אט אט הוא החל לפרוע את חובותיו באופן מסודר ומבוקר לאורך תקופה ארוכה. החוב הלך והצטמצם עד שנמחק כליל.
- הפסוק הצביע במפורש על הדירה המיועדת
אל אחד הרבנים הגיעו בני משפחה, שהשאלה שניצבה בפניהם היתה להיכן לעבור לגור. הוצעו להם מספר דירות ולא היה באפשרותם לבחור בדירה המתאימה המיועדת להם. לנוכח השאלה שצדדיה היו שקולים, הוטל גורל הגר"א. הפסוק שעלה בגורל היה: "פתח אהל מועד אשר אועד לכם שמה" (שמות כט מב). למרבית הפלא, אחת הדירות שהוצעו להם שכנה סמוך לישיבה בשם 'אהל מועד'. התשובה אם כן היתה, שיש לבחור בדירה הניצבת 'פתח אהל מועד'…
(מוסף שבת קודש קרח תשע"ה – עובדות שהובאו בספר 'גורל הגר"א' שחיבר הרה"ג רבי זאב גרינוולד)
1/294