יום שלישי כ"ח באדר א' תשע"ט
כיצד יתכן שאסור לטלטל חפצים ברשות היחיד המוקפת כדין לשֵׁם דירה?
מחיצת רשות היחיד שהועמדה בשבת – על ידי ישראל בשגגה, או על ידי גוי – מותר לטלטל חפצים בתוכה. אולם, אם הועמדה על ידי ישראל במזיד, אסרו חכמים לכל אדם לטלטל בתוכה עד לסוף השבת.
ועושה המחיצה עצמו – יש שהסתפק אם נאסר עליו הטלטול ברשות היחיד זו בשבת לעולם; ויש אומרים שדינו ככל אדם.
וראובן שראה את שמעון מעמיד מחיצה בשגגה, ולמרות שזָכַר כי הדבר אסור לא מחה בידו, מחמת שחפץ בהעמדת המחיצה – אסור לראובן לטלטל ברשות היחיד זו עד לסוף השבת.
[שו"ע שסב, ג, ומשנ"ב יח-יט; ביאורים ומוספים דרשו, 8; וראה שו"ע שטו, א, ומשנ"ב ד]
באיזה מקרה מותרת אמירה לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, בין במלאכה דאורייתא ובין בכל איסורי שבת דרבנן. ולצורך מצוה, התירו אמירה לגוי לעשות איסור דרבנן. ויש מהראשונים שסובר שלצורך מצוה התירו את האמירה אף במלאכה דאורייתא, אך רוב הפוסקים אוסרים.
אולם, במקרה שהתקלקל העירוב בעיר, ורבים עלולים להיכשל באיסורי 'הוצאה' – ניתן להקל כדעה זו, ולומר לגוי לתקנו אף כשהדבר כרוך במלאכה דאורייתא. ואם ניתן לעשות את המלאכה באופן המותר מדאורייתא, יש לומר לו לעשותה באופן המותר.
[ביה"ל שסב, ב ד"ה מחיצה; ביאורים ומוספים דרשו, 10; בהרחבה ע"פ המקור]
הנוסעים בספינה בשבת – האם רשאים לטלטל חפצים בתוכה?
ספינה שדפנותיה גבוהות עשרה טפחים – הריהי רשות היחיד, ונחשבת כ'מוקפת לדירה', ולכן מותר לטלטל חפצים בתוכה אף אם שטחהּ גדול מ'בית סאתיים'.
ואם יש בתוכה תאים נפרדים השייכים לאנשים שונים, והם אוכלים בתוכם – אסור לטלטל מתא לתא, או מהספינה לתאים, ולהיפך, ללא 'עירוב חצרות'.
ומדידת עשרה טפחים נעשית מקרקעית הספינה, למרות שהיא שקועה במים מספר טפחים, ולא כל עשרת הטפחים נראים מעל פני המים. וספינה קטנה, שדפנותיה אינן גבוהות עשרה טפחים – דינהּ ככרמלית.
[שו"ע שסב, ג, ומשנ"ב כז; ביאורים ומוספים דרשו, 11]