השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אופן חלוקת העליות בפרשיות מחוברות
האם אפשר להוסיף עליות לצורך אנשים הדורשים לקבל עליה? באיזה יד אוחז 'איטר' ס"ת בידו? האם העולה השני יכול לחזור על קריאת העולה הראשון? ובאיזה אופן עולה 'קטן' לתורה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ב סעיף א' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
התקנה של 'קריאת התורה' היא תקנה קדומה מזמן משה רבינו ע"ה, שתיקן שיקראו בתורה בשבת.
מנין הקרואים צריך להיות לא פחות משבעה, ואם רצה להוסיף, מוסיף, אבל לא כדאי להרבות בקרואים מפני טורח הציבור, אלא אם הדבר נצרך, אפשר להרבות בקרואים, ובזמננו, עלולה להיות בעיה מעיקר הדין בריבוי הקרואים, משום שבזמן המשנה העולה הראשון היה מברך ברכה ראשונה, והעולה האחרון היה מברך ברכה אחרונה, ושאר העולים באמצע לא היו מברכים שום ברכה, והיום בזמננו שכל עולה ועולה מברך, א"כ בריבוי הקרואים יש חשש של ברכות שאינם נצרכות.
גם במחיר של תרעומת מצד אנשים שחושבים שצריך להעלותם לתורה, לא יוסיפו על העולים מפני טורח הציבור.
בשבת שיש שני פרשיות מחוברות, מחלקים את הקרואים, ג' בפרשה ראשונה, ג' בפרשה אחרונה, והרביעי, חציו בפרשה ראשונה וחציו בפרשה השניה, ומה שמוסיפים עוד על מנין הקרואים בפרשה השניה זה שום דבר, העיקר שז' הקרואים יחלקו אותם בשווה בין שני הפרשיות.
בשבת מותר להוסיף עולים מעבר למנין הקרואים, אבל ביו"ט לא מוסיפים, אא"כ הוא יו"ט שחל להיות בשבת, שאז מדין שבת מותר להוסיף על מנין הקרואים, ובשמחת תורה מוסיפים על מנין הקרואים כדי שכולם יזכו לעלות לתורה, ובמשנה ברורה מוסיף, שמעיקר הדין, רוב הפוסקים סוברים שביו"ט אפשר להוסיף על מנין הקרואים, לכן בשמחת תורה אנחנו סומכים על שיטה זו.
בזמן הוצאת ס"ת, אומרים את תפילת 'בריך שמיה', וצריך להחזיק את הס"ת בימין, ואפילו איטר אוחזו בימין.
אפשר להעלות שני קרואים, ולחזור ולקרוא לעולה השני מה שקרא העולה הראשון, המשנה ברורה מוסיף, שהעולה השני לא משלים למנין ז' הקרואים, אא"כ הוא הוסיף וקרא שני פסוקים נוספים על מה שכבר קרא העולה הראשון, שאז בדיעבד אפשר להשלים אותו למנין ז' הקרואים, והרמ"א מביא, שיש חולקים וסוברים שלא מעלים את העולה השני על מה שקרא הראשון, אבל נהגו כסברא ראשונה שעולה השני על קריאת הראשון.
באופן עקרוני כולם כשרים להשלים למנין ז' קרואים, ואפילו אשה וקטן, אבל לא למנין ג' קרואים של ימות החול, ואם יש בבהכנ"ס רק כהן שהוא קטן, לכאורה מכיוון שקטן עולה למנין ז' קרואים, יעלה הקטן, ועל זה מביא המשנה ברורה בשם המג"א, שכהן קטן אין עליו מ"ע של 'וקדשתו', ולכן בהכנ"ס שיש בו רק כהן קטן, הציבור לא מחויבים להעלותו לתורה ראשון, ובכל מקרה מביא המשנה ברורה, שמנהגנו של להעלות קטן לשום קריאה מהקריאות, ואפילו אחרי ז' הקרואים, ורק למפטיר עולה קטן.
קטן ואשה רק משלימים, אבל לא שיהיו כל המניין קטנים.
אסור לקרוא בראש מגולה, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו קטן שעולה לתורה לא יקרא בראש מגולה.
אין איסור לקרוא עם הארץ נכבד ועשיר וגדול הדור, לפני ת"ח, כיוון שאין זה בזיון לת"ח, אלא זה גופא כבוד לתורה שמתכבדים בה אנשים גדולים.