יום חמישי י' בסיון תשע"ט
שני יהודים וגוי הדרים בחצר – האם רשאים לטלטל מבית לבית ללא שכירת רשות הגוי?
כפי שלמדנו, חצר שדרים בה יהודים וגוי, גזרו חכמינו ז"ל שלא יחול בהּ 'עירוב החצרות' אלא אם דיירי החצר היהודים ישכרו מהגוי את רשותו; וזאת, כדי להרחיק את היהודים משכֵנותם של הגויים. אולם, חצר שדרים בה גוי ויהודי אחד בלבד, לא גזרו עליה לאוסרהּ, כיון שמקרה כזה אינו שכיח, מפני שיהודי חושש לדור לבדו עם הגוי.
וחצר שדרים בה שני יהודים וגוי, ויש ליהודים פתח או חלון בין בתיהם, ועירבו זה עם זה – מותר להם לטלטל חפצים מבית לבית דרך החלון או הפתח שביניהם אף אם לא שכרו את רשות הגוי; אבל אינם חשובים בגין העירוב כבית אחד, והגוי אוסר עליהם את החצר, דהיינו להוציא מהבתים לחצר ולהיפך, עד שישכרו את רשותו.
[שו"ע שפב, כ, ומשנ"ב ע-עד]
באיזה מקרה אסרו הוצאת חפצים לחצר בשבת כדי למנוע נוכחות של אדם מסוים בחצר?
בהמשך לאמוּר: חצר שדרים בה יהודי אחד וגוי, ולביתו של היהודי (בית א') צמוד בית של יהודי אחר (בית ב'), שאינו פתוח לחצר זו, ובין בתי שני היהודים יש חלון, ועירבו עירוב חצרות זה עם זה – למרות שהיהודי האחר אינו נחשב כמי שדר בחצר זו, והרי זו חצר של יהודי אחד וגוי – אין עירוב החצרות מתיר לטלטל חפצים מבית ב' דרך בית א' לחצר.
וטעם האיסור, מפני שאם יתירו זאת, יהיה היהודי האחר מצוי בחצר, בגין חפציו המונחים בה, ועובדה זו תגרום ליהודי שבחצר להמשיך ולדור בשכֵנותו של הגוי, כיון שלא יחשוש ממנו; אבל עתה שאסרו זאת, יחשוש היהודי לדור בחצר מפני השבתות, שבהן הוא נמצא בחצר לבדו עם הגוי.
[שו"ע שפב, יט, משנ"ב סה-סז, ושעה"צ סו; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 97]
באיזה מקרה חל עירוב חצרות רק כאשר מערבים את הבתים בלבד ולא את החצרות?
בהמשך לאמוּר: אם בין בתיהם של שני היהודים יש פתח, ולא חלון – יש אומרים שמותר ליהודי האחר להוציא חפצים דרך בית א' לחצר, מפני שבלאו הכי יש באפשרותו לעבור ברגליו לחצר דרך הפתח, ואם כן איסור טלטול החפצים לא ימנע את הימצאותו בחצר; ורבים מהראשונים אוסרים, ויש להחמיר.
וטלטול חפצים מבית ב' לבית א' על סמך עירוב החצרות, ללא הוצאתם לחצר, בין באופן שיש חלון בין הבתים, ובין באופן שיש פתח – יש אוסרים, ויש מתירים; ויש אומרים שאם כללו בעירוב גם את החצרות, אין העירוב חל כלל, אך אם כללו בו רק את הבתים הריהו חל.
ואם שכרו מהגוי את רשותו – מותר אף להוציא מבית ב' לחצר דרך בית א', ויש אוסרים אף באופן זה.
[שו"ע שפב, יט, משנ"ב סח-סט, שעה"צ סז, וביה"ל ד"ה כדי; ביאורים ומוספים דרשו, 99]