השיעור מרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ח סעיף ג'
- נוסח ברכה שלישית, ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון -
טעם הזכרת מלכות בית דוד לבדה | הזכרת "מלך" ביעלה ויבוא | נוסח הברכה | האם יכול לפתוח ב"רחם" ולחתום ב"נחמה"? | מדוע לא משנים הנוסח בשבת? | טעם הזכרת "רצה" דווקא בברכה השלישית | חל יו"ט בשבת איזה הזכרה קודמת?
בברכה השלישית של בהמ"ז, מזכירים ומבקשים על מלכות בית דוד "רחם נא ה' אלוקינו על ישראל עמך וכו' ועל מלכות בית דוד משיחך", ולא להזכיר בברכה זו שום מלכות אחרת, ומי שרוצה להזכיר גם את מלכות השם יתברך וגם את מלכות בית דוד באותה ברכה, טועה, כי אין מזכירים שניהם באותה ברכה, וכן מאותה סיבה לא אומרים "אבינו מלכנו רענו זוננו", וכן כשאומר "יעלה ויבוא" לא יזכיר "מלך" כי לא ראוי להזכיר מלכות שמים יחד עם מלכות בית דוד, אבל לא נוהגים כך, והמ"ב מסביר, שהמלך של "יעלה ויבוא" לא קשור למלך של ברכה השלישית, אלא זה "יעלה ויבוא" שזה תוספת על בהמ"ז, וזה בהמ"ז עצמה ולכן אין בזה קפידא.
סעיף ד'
נוסח הברכה היא "רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך" ויכול לפתוח בנוסח אחר "נחמנו ה' אלוקינו" וחותם בה "בונה ירושלים" או "מנחם ציון בבנין ירושלים".
המ"ב דן האם כשפתח ב"רחם" יכול לחתום ב"נחמה" או שהחתימה צריכה להיות ממש דומה לפתיחה.
אין לשנות הנוסח משבת לחול, ומבאר המ"ב דבשבת לכאו' יש בעיה, כי כשאומר "רחם נא" זה בקשת צרכים, ואסורה בקשת צרכים בשבת, אבל כיון שזה נוסח קבוע של ברכה אין בזה בעיה בשבת.
נוהגים לסיים "בונה ברחמיו ירושלים" ומבאר המ"ב, כיון שגם פתחו את הברכה ב"רחם נא ה' אלוקינו" לכן מסיימים "בונה ברחמיו ירושלים" וגם ע"פ הפסוק "ושבתי לירושלים ברחמים".
סעיף ה'
טעם הזכרת "רצה והחליצנו" דווקא בברכה השלישית, מבאר המ"ב, כיון שבברכה השלישית מבקשים מהקב"ה, ולכן גם מזכירים בה את השבת.
אם חל אחד מן היו"ט בשבת, אומר קודם "רצה" ואח"כ "יעלה ויבוא" כיון שרצה תדיר, ותדיר קודם.
רצה מיוחד לשבת, ויעלה ויבוא מיוחד לר"ח ושאר ימים טובים.