באיזה אופן צריך לברך ברכה ראשונה ברכת מזונות וברכה אחרונה ברכת המזון?

הדף היומי בהלכה ו' בחשון מסעיף ו' עד אמצע סעיף ז' 'וי"א שזה'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


מתי צריך ליטול ידיים ולברך ברכת המזון על אכילת עוגה?
באיזה אופן צריך לברך ברכה ראשונה ברכת מזונות וברכה אחרונה ברכת המזון?
מהו שיעור האכילה שנקרא שקבע סעודה והאם מצטרפים גם מאכלים שאין ברכתם מזונות לשיעור?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קס"ח סעיף ו'

– על איזה מין פת מברכים –

טעם השם "כיסנין" | באיזה אופן נוהג בה כלחם? | אכל בורקס עם אורז ותפו"א, האם מצטרפים יחד לשיעור קביעות סעודה? | אכל פרוסת עוגה ונמלך לאכול כשיעור קביעות סעודה | על פי מה נקבע שיעור קביעות סעודה? | הגדרת פת הבאה בכיסנין

פת הבאה בכיסנין דהיינו, עוגה, עוגיות, ביסקיויטים, שברכתם בורא מיני מזונות, הטעם שנקראו בשם "פת הבאה בכיסנין", י"א מלשון כיסים, וכמבואר לקמן שפת הבאה בכיסנין נחשב לדבר הממולא, וי"א מלשון כסיסה.

לא נוטלים עליה ידיים ולא מברכים המוציא, ולא ברכת המזון כיון שזה לא לחם, ודווקא לחם שהוא מאכל עיקרי לאדם, יש לו ברכה מיוחדת, ויש אופן שגם אדם שאוכל מיני מזונות נוטל ידיים ומברך המוציא וברהמ"ז, כגון כשאוכל שיעור של קביעות סעודה, שאז הוא מחשיב את זה, ושיעור זה י"א כמו ג' או ד' ביצים, [לחזו"א 100 סמ"ק ולר"ח נאה פחות מזה] וי"א שצריך שיעור של סעודה שלימה של ערב או בוקר, ושיעור קביעות סעודה תלוי באחרים.

המ"ב מביא, שא"צ שיאכל את כל הד' ביצים מן העוגה אלא מספיק שאוכל עוגה בשיעור מועט יותר, אלא שמלפת אותה במינים אחרים, כגון כשאוכל מציות או מיני מאפים, ואוכל עימם עוד מיני מאכלים, וכגון בורקס עם אורז ותפו"א, שאם נצרפם יחד יגיעו ד' ביצים וזה קביעות סעודה, ואם ישב לאכול פרוסת עוגה ובירך במ"מ, ואח"כ הוסיף ואכל עד שיעור ד' ביצים, יברך לאחריהם בהמ"ז.

ג' שיטות נאמרו בהגדרת פת הבאה בכיסנין:
פת ממולא – בצק ממולא בדבש וכדו' ואפה אותו.
פת שנילושה במיני מתיקה – שהכניס בלישה דבש או סוכר שעי"ז משתנית הפת, ונחלקו האם צריך שינוי טעם גדול באופן שהפת טפילה למתיקות, או שמספי שינוי טעם קל.
פת פריכה – כגון בייגלך, מצות.

לכאורה צ"ב, דהרי אדם שיש לו פת שממולא במיני מתיקה, ולא נילושה כך, אלא אח"כ מילא בה פירות ואגוזים, לשיטה הראשונה, מברכים על זה מיני במ"מ, ולשיטה השניה, מברכים על זה המוציא כיון שזה עיסה רגילה, ולשיטה השלישית, מברכים במ"מ, וכן באופן שלש במיני מתיקה, אבל לא מילא בזה כלום, א"כ לשיטה הראשונה, יברכו על זה המוציא, ולשיטה השלישית, יברך המוציא כי זה לא פריך, ולשיטה השניה במ"מ, נמצא א"כ שהיום כשרוצים לאכול עוגה שנילושה בדבש אבל היא ממולאת ולא פריכה, איך אפשר לברך עליה במ"מ, אולי דינה כלחם? והיה צריך להיות שירא שמים לא יאכל עוגה א"כ נתקיימו בה ג' התנאים, שתהיה ממולאת, ושנילושה במיני מתיקה, ושתהיה פריכה?

והפשט הוא, מביא הבה"ל בשם המאמר מרדכי שג' השיטות לא חולקות אחת על השניה, אלא מוסיפות אחת על השניה, וגם השיטה הראשונה שסוברת שהמילוי הוא קובע לברכת במ"מ, היא מסכימה שעיסה שנילושה במי פירות ברכתה במ"מ גם אם זה לא ממולא, והשיטה השניה שאומרת שהעיקר הקובע הוא הלישה בסוכר ודבש, מסכימה שאם זה עיסה רגילה וזה פריך ברכתה במ"מ, ולכן כל אדם שאוכל את ג' הדברים האלו מברך במ"מ.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

2/1199
דילוג לתוכן