השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם הגר במרפסת, האם הוא אוסר בטלטול על שאר בני החצר? • האם מחסן תבן נקרא דירה לעניין עירוב חצירות ? • מה הדין בבית ד' על ד' לעניין עירוב חצירות? • ומה הנושא של 'תפיסת יד' בעירובי חצירות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ש"ע סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אחד מדיירי החצר שלא גר בדירה רגילה בחצר, אלא הוא גר בדירות משונות, כגון, בית שער, אכסדרה, ומרפסת, הוא לא אוסר על בני החצר, כיוון שמקומות אלו לא נחשבים דירה, ומותר להוציא חפצים אחרים מהם לחצר, אבל אם גר בבית התבן, בית העצים, בית הבקר, ובית האוצרות, הם מוגדרים כבתים, והדיורים שבתוכם אוסרים על בני החצר אם לא עשו עירובי חצירות, ואומר המ"ב, שאפילו אם עשו את הבתים הללו ע"י קנים, אסור, ואפילו שלא ישן שם אלא רק אוכל שם, נחשב לדירה, והם אוסרים בחצר אם לא עשו עירובי חצירות, ובית ד' על ד' גם לא נחשב לדירה ואינו אוסר.
בעל הבית שיש לו כמה בתים בחצר, והוא משכיר אותם לאחרים, הם אוסרים על בני החצר, אבל אם יש לבעה"ב חפצים המונחים באותם בתים, כגון, דברים קבועים שאינם ניטלים בשבת מחמת כובדם, או מחמת איסור, שאז אותם דיירים לא אוסרים עליו, כיוון שכולם נעשו כאורחים אצלו, ואומר המ"ב, דווקא אם יש לבעה"ב רשות להניח שם את אותם דברים, וכן אם הכלים ניטלים בשבת, לא מועיל, שמא בעה"ב ייטול אותם, וממילא לא נחשבים הכלים כתפיסת יד, ואינם קבועים באותם בתים.
אומר המ"ב, שכל האמור הוא דווקא אם השאיל את הבתים לזמן מרובה, אבל אם השאילם לפי שעה, אין אוסר עליו בכל עניין ואפילו שאין לו תפיסת יד באותם בתים.
שני שכנים הגרים אחד ליד השני, ולשכן אחד יש תפיסת יד בבית של חבירו, לא יועיל, שהרי הבית שייך לחברו, ותפיסת יד מועילה רק בבעה"ב שיש לו בתים שהוא משאיל או משכיר לאחרים.
הרמ"א מביא י"א, שכל מה שמועילה תפיסת יד זה רק כאשר אין דיורים נוספים בחצר, אלא בעה"ב עם הבתים שהוא משכיר או משאיל, אבל אם יש עוד דיורים בחצר, מכיוון שבעה"ב צריך לערב איתם, לא מועיל תפיסת יד, ויועיל רק כאשר הוא נמצא עם המשכירים או המשאילים את בתיו בחצר, וכן באופן שיש דיורים אחרים בחצר אבל העירוב מונח בבית בעה"ב, כיוון שבעה"ב לא צריך לערב, תפיסת יד מועילה.
כללו של דבר, שמועילה תפיסת יד רק כאשר בעה"ב לא צריך לערב, וזה בב' אופנים:
א. כאשר אין דיורים אחרים בחצר.
ב. גם אם יש דיורים אחרים בחצר אבל העירוב מונח בבית בעה"ב או באחד הבתים שהוא משאיל או משכיר, שאז מועיל העירוב.
עוד אומר הרמ"א, כאשר אדם שכר בית מגוי, ומעיקרא שכרו בשביל חבירו, הדין הוא, שזה נחשב כשני שכנים, אבל אם שכר בשביל עצמו והוא נותן לחבירו, שאז נחשבים שניהם כמו בעה"ב שמשאיל או משכיר את הבתים שלו, ומועילה תפיסת יד.